פעילי העמותה הפגינו בשבת בחופי תל-אביב והזהירו את המתרחצים מפני "חוסר המוכנות של ישראל להתמודדות עם אסון דליפת נפט וגז בים"

מחאת "צלול": הממשלה מפקירה את הים ולא נערכת למקרה של דליפה מקידוחי הנפט והגז

פעילי עמותת צלול קיימו אתמול (שבת) בחופי תל אביב מיצג, במחאה נגד האופן הכושל לטענתם שבו מנוהלים קידוחי הגז והנפט בים מול חופי ישראל. מיצג המחאה החל בחוף "מציצים" בתל אביב כשנציגי העמותה, לבושים וצבועים בשחור מכף רגל ועד ראש, הגיעו לחוף כשהם מתופפים על חביות נפט ריקות וצועקים סיסמאות המזהירות את המתרחצים שהים האהוב עליהם עלול להיצבע בשחור אם חלילה תתרחש דליפה מקידוחי הנפט שמול חופי ישראל.

בהמשך הגיעו משתתפי המיצג לחופים נוספים בעיר: בוגרשוב, ירושלים, בננה ביץ' ומנטה ריי, וגם "סימנו" מתרחצים בטביעת כף יד צבועה בשחור. במהלך המחאה החתימו נציגי העמותה מאות אזרחים על עצומת "צלול" הקוראת לממשלה להדק את הפיקוח על הקידוחים בים. ב"צלול" צפויים לקיים מיצגים בערים נוספות לאורך החוף במהלך חודש אוגוסט.

בעמותה טוענים כי הממשלה נכשלת בהגנה על הים, וכי נכון להיום אין לישראל את הציוד והידע להתמודד עם דליפה משמעותית, ואין פיקוח שעשוי למנוע תקלות ודליפות.

לאחרונה העבירה "צלול" מכתב לשר הממונה על קידוחי הגז והנפט, שר האנרגיה והמים ,סילבן שלום, ובו פרטה שורת סעיפים המעידים לטענתה כי מדינת ישראל אינה ערוכה לקידוחי גז ונפט בים. במכתב הצביעו חברי העמותה על העובדה כי חוק הנפט שנחקק ב-1952 אינו כולל סעיף המורה לקודחים לשמור על הים, כי לישראל אין ציוד חירום מספק לטיפול בתקלה או בדליפה ולא הוכשר כוח אדם למצבי חירום, כי חוקי התכנון, הרישוי והפיקוח של מדינת ישראל אינם חלים הלכה למעשה, באזורים בהם מתבצעים הקידוחים, מכיוון שאזורים אלה נמצאים במים הכלכליים של ישראל ובנוסף, כי מבחינה ביטוחית החברות הקודחות מבוטחות בעשרות מיליוני דולר בלבד ובמקרה אסון לא יוכלו לעמוד באחריותן לפיצוי הציבור בשל הפגיעה בים ובחוף.

לדברי "צלול", מאחר וקידוחי הגז והנפט בים נמשכים כל העת ללא פיקוח ראוי, היא דורשת לנקוט בשורה של צעדים דחופים והכרחיים לתיקון המציאות המסוכנת: תיקון חוק הנפט הישן וקביעת רגולציה מסודרת לקידוחים בים, לרבות רגולציה סביבתית, רכישה דחופה של ציוד חירום מודרני לצד הכשרה מתאימה של כוח אדם מיומן להתמודדות עם מצבי חירום, דליפות וזיהומי ים, העברת סמכויות השמירה על הים ממשרד האנרגיה והמים למשרד להגנת הסביבה, התייחסות לאסדות ולמתקני הקידוח כאל מפעלים על היבשה, כך שיחולו גם עליהם כל חוקי התכנון, הרישוי, הפיקוח, הגנת הסביבה ושקיפות הדיווח וכמו כן דרישה מהחברות הקודחות להעמיד ערבויות נאותות וביטוח מספק למקרה של דליפה או זיהום.

מנכ"ל "צלול", מאיה יעקבס, הבהירה את עמדת העמותה: "עמותת צלול אינה מתנגדת לקידוחים בים ומבינה היטב את חשיבותם האסטרטגית והכלכלית. ואולם, האופן הרשלני שבו מנוהלים הקידוחים נכון לעכשיו מדאיג ומסוכן. ממשלת ישראל מסרבת ללמוד מניסיונן, המר לעיתים, של מדינות המנוסות בקידוחי ים ועושה את כל הטעויות האפשריות: היא אינה מכניסה את הקידוחים תחת רגולציה מסודרת ושקופה, אינה מקפידה על שמירת הסביבה ואינה טורחת להתכונן למצבי חירום".

"המשמעות הכלכלית של דליפת נפט מול חופי ישראל היא עצומה", מוסיפה יעקבס, "לא ניתן יהיה להתפיל מים או לייצר חשמל, הסחר הימי ייעצר, התיירות תיפגע. לדליפה יהיו גם השלכות ביטחוניות משום שגם פעילות חיל הים תוגבל, ובמקרה שהדליפה תזלוג למדינות שכנות, תהיינה גם השלכות גיאו-פוליטיות".

תגובת משרד האנרגיה והמים: "הסמכות והאחריות לשמירה על הסביבה הימית ובכלל זה אחריות הטיפול על זהום הים משמן, נמצאת גם היום בידי המשרד להגנת הסביבה. לפיכך לא ברורה הטענה בעניין זה. הפעילות המתבצעת על ידי משרד האנרגיה והמים נוגעת להיבטים ההנדסיים של מניעת תקלות ותאונות העלולים לגרום לזיהום הים מנפט. המשרד בודק, בוחן ומבצע ביקורות שוטפות על התהליכים ההנדסיים המתבצעים במהלך הקידוחים כדי לוודא שתהליך הקדיחה מתבצע בהתאם לתוכניות, באופן הבטוח ביותר כנדרש וכמקובל במדינות המפותחות".

"בנוסף, דורש המשרד מהחברות הכנת תוכנית חירום מפעלית בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה, אשר מוגשת, נבדקת ומאושרת על ידם. תוכנית שכזו מהווה תנאי לקבלת אישור קדיחה. כמו כן דורש המשרד מחברות הקדיחה לרכוש ביטוח לכיסוי נזקים כמקובל בעולם בסכום הגבוה פי עד חמש מעלות הקדיחה. בנוסף נדרשות החברות לחתימה על חברות בארגון אשר נותן סיוע באירועי אסון דומים. מדינת ישראל חתומה מול מדינות אחרות על הסכמים דומים (למידע מפורט יש לפנות למשרד להגנת הסביבה). משרד האנרגיה והמים פועל כדי ליצור איזון ראוי בין הצורך בפיתוח מקורות האנרגיה של מדינת ישראל וקידום עצמאותה האנרגטית לבין פיקוח רגולאטורי ראוי על קידוחי הנפט והגז, לרבות בהיבט הסביבתי. תוך שיתוף פעולה הדוק ומלא עם המשרד להגנת הסביבה".

"טענות העמותה לגבי הקידוחים מתעלמות מכך שהסכנה העיקרית לזיהום הים מנפט נובעת מסיבות אחרות, ובהן, בין היתר, חשש מתאונות ימיות של הובלת נפט במכליות במימי הים התיכון".