בג"ץ קיבל את הערעור שהגישו 'אדם טבע ודין' וקבע כי ללא מימוש חובת השקיפות ושיתוף הציבור לא ניתן לבנות בשטחים חקלאיים פתוחים

בג"ץ פסק: אין לאפשר בנייה בלתי מוגבלת בשטחים חקלאיים פתוחים

בית המשפט העליון קבע היום (א') כי לא ניתן עוד להקים מבנים חקלאיים בשטחים פתוחים בלי תכניות שיאושרו כחוק, הכוללות הליך של שיתוף הציבור. משמעות הפסיקה היא שבניגוד לנוהג הקיים היום באזורים נרחבים ובמיוחד במרכז הארץ, הציבור יוכל לדעת מראש על קיומה של תוכנית שפוגעת בנוף ובסביבה, ולממש את זכותו החוקית להגיש התנגדות.

בשנת 2006 'אדם טבע ודין' יחד עם ד"ר אבי כהן, חבר הוועדה המקומית חוף השרון, הגישו עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים בתל-אביב, בבקשה לבטל את היתר הבנייה שניתן לרפת שהוקמה באופן בלתי חוקי בשטח חקלאי ליד מושב בצרה שבשרון. הרפת הוקמה באופן בלתי חוקי משום שרק לאחר הקמתה של הרפת הוגשה הבקשה להיתר בנייה בשבילה, וזו אושרה על ידי ועדות התכנון.

שופטת ביהמ"ש שרה ברוש דחתה את העתירה, והטילה על 'אדם טבע ודין' הוצאות משפט בסך 60 אלף שקלים.
כאמור, בפסק הדין שניתן היום ביטל בית המשפט העליון את פסק הדין של השופטת ברוש ובנוסף ביטל גם את היתר הבנייה לרפת, וקבע כי בנייה מסוג זה ניתן לעשות רק בהליך התכנוני הקבוע בחוק, וכן כי יש להחזיר לאדם טבע ודין את הוצאות המשפט שנפסקו נגדה.

מאדם טבע ודין מסרו כי "הקביעה הברורה בפסק הדין מלמדת שהוועדה המקומית חוף השרון, שמבקר המדינה מצא כבר ב-2005 פגמים קשים בהתנהלותה, נותנת מזה שנים ארוכות אישורי בנייה לא חוקיים בשטח פתוח, שלפחות לגבי חלקם יש חשש שגרמו לנזקים כבדים לסביבה. כך לדוגמה אישרה הוועדה המקומית חוף השרון, בלי שום תוכנית או יידוע של הציבור כמתחייב בחוק, את הקמתה של רפת תעשייתית עצומה בלב שטח פתוח המוגדר כאחד השטחים הרגישים בארץ מבחינה נופית".

בפסק הדין שניתן היום בבית המשפט העליון נכתב: "הענקת היתר בנייה חרף היעדרו של פירוט מספק חוטאת לתכליות דיני התכנון והבנייה, לרבות עקרונות השקיפות של הליכי התכנון ושיתוף הציבור בהליכים אלה".