האם שפע הוא בהכרח דבר טוב? בוועידה השנתית למדע וסביבה הציגה ד"ר נעמה טשנר מחקר בנושא והציגה מבט אמביוולנטי ביחס לסוגיה
כיצד ריבוי מקורות האנרגיה והמים משפיע על הרגולציה והציבור בישראל?
בתמונה: שר האנרגיה ונציגי "דלק קידוחים" על אסדת הקידוח של מאגר תמר
כותבת הידיעה: רותי דותן
בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי במשק האנרגיה בישראל: משיח של מחסור נוצר שיח חדש של שפע, זאת בעקבות גילויי הגז והתפלת מי הים. ד"ר נעמה טשנר טוענת כי לשיח השפע עלולות להיות השלכות שליליות שמעלות שאלה גדולה: האם שפע הוא בהכרח דבר טוב? את הדברים העלתה טשנר במסגרת הוועידה השנתית למדע וסביבה מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, הנערכת בימים אלה בפקולטה לחקלאות ברחובות, במושב שעסק בהיבטים חברתיים של מדיניות האנרגיה.
אחת מן ההנחות עליה מבוססת עבודת הדוקטורט שערכה טשנר במרכז לגאוגרפיה והמרכז לחקר הקיימות ב-University of Leeds באנגליה, היא כי למרות המודעות הגוברת להשלכות הסביבתיות והבריאותיות של צריכת האנרגיה כפי שהיא נהוגה היום ברוב העולם, היכולת של מקבלי החלטות להשפיע ולשנות תפיסות והתנהגויות במשק האנרגיה היא מוגבלת. לדעתה של טשנר "עדיין לא התרחש טרנזישן, מעבר ושינוי משמעותי בתחום האנרגיה, בשום מדינה בעולם. אף מדינה עוד לא שינתה את תשתית האנרגיה בצורה משמעותית או לקראת איזשהו סוג של ניהול בר קיימא" אומרת טשנר.
ומה לגבי ישראל? שיח השפע משרת את השיח הסביבתי, השיח הכלכלי, תורם לביטחון הלאומי של מדינת ישראל ומגדיל את ההון הפוליטי. פוליטיקאים, ככלל, לא אוהבים העלאת מחירים ויעשו הכול כדי להמנע מכך. הטענה הפוליטית שלהם היא שאם מאגרי הגז יפותחו במהירות הרצויה אפשר יהיה להוריד את מחירי החשמל.
למרות זאת, ההשלכות האפשרויות של שיח השפע, לטענת טשנר, הן ברובן שליליות. "יש הנחה ששפע זה טוב וזה לא כך בהכרח", היא אומרת, ומביאה כדוגמה את המחלה ההולנדית ואת 'קללת המשאבים הטבעיים'. טשנר גם טוענת כי שפע מתקשר לשחיתות ול-"Rent Seeking" – מאמצים של גורמים בשוק הפרטי ליצור הזדמנויות ולהגדיל פריבילגיות כלכליות שמקורן ברגולציה ממשלתית על השוק. כלומר, מאמץ של השוק הפרטי לשנות את כללי המשחק לטובתו ולאו דווקא לטובת הציבור. כדוגמה מביאה טשלר את הלוביזם של חברות הגז.
השלכה שלילית נוספת שהוזכרה במחקרה היא היווצרות של קונפליקטים ובעיות יישום סביב השפע. למשל: במשרד להגנת הסביבה עשוי להיבצר קרע בין מחנה הדוגל בהפחתת פליטות וגזי חממה אל מול מחנה הדוגל בשימור מקסימאלי של שטחים פתוחים. שפע עשוי להשפיע בצורה שלילית גם על מרחב האפשרויות, הוא עשוי לצמצם ולהצר אותו: "אם יש לך כל כך הרבה ממה שרצוי, אולי אתה מפסיק לחשוב על מה שראוי", אומרת טשנר. "אם יש לך מספיק ממשהו אתה אולי מפסיק לחשוב על אלטרנטיבות. לכן זה עשוי לעכב יותר מכול, שינוי לקראת מדיניות שהיא יותר בת קיימא".
לסיום מביאה טשנר השפעה חיובית של שיח השפע. במהלך מחקרה גילתה כי שיח השפע מעודד מעורבות ציבורית בתהליך קבלת ההחלטות במשק האנרגיה ומביאה כדוגמה את הסוגיות שעלו ועדיין בוערות סביב גילוי הגז הטבעי בישראל: "היה פה משהו שהציבור נקרא לדגל כשזה קשור לנושא האנרגיה. אפשר לקוות שנפתח פתח לדיון על עניינים רגולטיביים".