הפסיקה נובעת מעצם היותה של העתירה- מוקדמת. רק לאחר שייפסק על ידי ועדות התכנון המחוזית כי האתר יוקם באזור "חגית" יוכלו התושבים להגיש בג"צ חוזר

בג"צ דחה את עתירת מועצת יוקנעם כנגד הקמת מתקני הגז בשטחם

בתמונה: תחנת הכוח חגית, אשר בסמוך לה עשוי לקום מתקן קליטת הגז

בית המשפט העליון דחה את התביעה שהגישו המועצה האזורית במגידו , יוקנעם ותושבי רמות מנשה כנגד המועצה הארצית לתכנון ובניה והכריז כי העותרים הגישו עתירה מוקדמת ובשל כך אין לה מקום. המדובר בעתירה שהוגשה לאחר שהמועצה הארצית לתכנון ובניה קבעה כי אחד מיעדי התכנון המועדפים לטובת הקמת מתקני קליטת הגז מיועד להיות באתר "חגית" המצוי בקצה שטח השיפוט של מועצת יוקנעם. בפסק הדין קבע השופט עוזי פוגלמן כי על נציגי המועצה לשלם שכר טירחה לנתבעים בסך של 10,000 ש"ח.

פוגלמן ציין בפסיקתו כי הליכי התכנון נמצאים בעיצומם, והתכנית עשויה לעבור להערות הוועדות המחוזיות במועד קרוב. בשל כך, טרם מוצו המנגנונים המנהליים והסטטוטוריים המאפשרים לעותרים להשמיע את קולם ועמדתם באשר לתכנית. לדברי פוגלמן, העותרים יוכלו להעלות את כל טענותיהם במסגרת השלב שנועד לכך בדין. אם בסופו של יום תאושר התוכנית, אז תגיע שעתה של הביקורת השיפוטית, אם תהיה עילה לכך. בנקודת הזמן הנוכחית, העתירה היא מוקדמת, קבע השופט.

נציגי יוקנעם הגישו את העתירה הנוכחית בשל ההחלטה לבחור באתר חגית כיעד להקמת מתקני הגז שנעשתה, לטענתם, בשל הנחיה פוליטית פסולה שניתנה על-ידי משרד ראש הממשלה . לדבריהם, הושגה "הסכמה" בין משרד ראש הממשלה לראשי רשויות מסוימות (חוף הכרמל, פרדיס וזכרון יעקב) להביא לבחירה בחלופת חגית. על כן, טענו נציגי המועצה כי ההחלטה נתקבלה על יסוד שיקולים זרים תוך הפרת חובת ההגינות ותום הלב.

בנוסף, נטען כי ההחלטה נתקבלה מבלי שניתנה להם אפשרות להשמיע את קולם בישיבת המועצה, בניגוד לנציגי הרשויות המקומיות האמורות שעמדתן בזכות אתר חגית נשמעה "בקול גדול". בפרט, נטען כי נציגי עיריית יקנעם עילית ורשויות נוספות שהקמת המתקן באתר חגית עלולה להשפיע על תושביהם – כלל לא הוזמנו לישיבה.

במקביל לטענות על שחיתות בדרך קבלת ההחלטות, הבהירו נציגי מועצת יוקנעם כי הבחירה באתר חגית אינה סבירה גם מבחינה אקולוגית." מבחינה סביבתית, מדובר באזור המוכר כמתחם ביוספרי, עם מערכת אקולוגית עשירה, ואחת מהריאות הירוקות האחרונות במרכז-צפון הארץ. הקמת המתקן באתר זה תגרום לפגיעה נופית ואקולוגית ולפגיעה בנביעת המעיינות ובמי התהום." כתבו נציגי התביעה.

יש לציין כי מאז הוגש הבג"צ המדובר, אי שם בנובמבר 2012, התחזק דווקא קול המאבק של המועצה האזורית עמק חפר שהבינה כי קיים סיכוי גדול במיוחד להקמת מתקני קליטת הגז בשטחיה שלה. במסגרת המאבק הממושך יצאו תושבי העמק לשלל הפגנות, תוך נסיון לשכנע את הגורמים הרגולטוריים- סטטוטוריים לבנות את מתקני הטיפול- בים. גם תושבי המועצה הבהירו לא פעם כי אם קולם לא יישמע בסופו של ההליך התכנוני, ייפנו גם הם לבג"צ.