אבי ברנמילר יציג מחר בכנס אילת אילות את את טכנולוגיית האגירה שפיתח עבור התחום התרמו סולארי. ראיון עם האיש שלא התייאש מהמראות הפרבוליות
פתרון האגירה של ברנמילר אנרג'י מבקש להחזיר את הענף התרמו סולארי לחיים
אבי ברנמילר מכיר את הענף התרמו סולארי מכל זווית אפשרית. האיש שהקים את "סולל" והפך לאחד השמות הלוהטים בתחום, ידע גם לסגת בזמן כשמכר את החברה שלו ל"סימנס" בלמעלה מ-400 מליון דולר. לא הרבה לאחר מכן, סימנס נותרה כשבידיה חברה לא תחרותית שנסגרה, בעוד שברנמילר התפנה לעשות את הצעד הבא בתחום, תוך שהוא חוקר איך אפשר לקחת את הטכנולוגיה המוכרת ולהפוך אותה לתחרותית, גם בשוק שבו מחירי ה-PV צנחו והותירו אבק למתחרות.
המחקר, שהיה כרוך בהוצאות נכבדות, הביא לשני מתקנים שונים. הראשון שבהם הוא אתר ניסוי ("דמו") במסגרתו מוכחת היתכנות של אגירה על ידי אנרגיה תרמו סולארית במודל של הפקת קיטור בטמפורטורות של 500 מעלות. ההפעלה של מתקן זה צפויה להתחיל בינואר 2014 כאשר התוצאות יינתנו כחודשיים לאחר מכן. במקביל עובד ברנמילר על מתקן נוסף באגף מתקני החלוץ של משרד האנרגיה, זאת לאחר שקיבל את אישורו של המדען הראשי. במסגרת זו, תקים החברה מעין תחנת כוח צנועה בהיקף של 1.5 מגה וואט ותבקש להוכיח את היתכנות המערכת, תוך כדי שימוש באגירה וייצור הקיטור.
כשברנמילר נשאל מהו בעצם הפטנט שמבדיל אותו ממיזמים דומים בתחום, הוא משיב כי "מה ששינה כאן את פני המשחק הם בעצם שני דברים: האחד, יש פה מחיר זול באופן משמעותי. שתיים, יש כאן ייצור חשמל עם אופציה לאגירה שבעצם מאפשרת להתנתק ממקור האנרגיה ובמקרה הזה – מהשמש. נכון להיום אין מערכת כזו בעולם שמאפשרת אגירת אנרגיה מסביב לשעון. המצב הזה בעצם יאפשר לתחנות הכוח לעבוד יותר שעות ולהוריד את המחיר הסופי של החשמל".
מה גרם לך להישאר בתחום התרמו סולארי גם אחרי הקריסה הגדולה?
"זה נכון שלתחום התרמו סולארי בפני עצמו אין היום אפשרות להתחרות עם ה-PV אבל אנחנו באנו עם רעיון אחר ששידרג את המערך. הקוספט שלנו משתמש בעקרונות התרמו סולאריים אך עם חידושים. יש עדיין מראות פרבוליות שמרכזות את האנרגיה לצינור מרכז אך במקום טמפרטורה של 370 מעלות אנחנו מגיעים ל-500 מעלות. הקיטור מגיע בלחץ גבוה יותר וזה משפיע כמובן על התוצאה הסופית. צריך גם להגיד שבתחום ה-PV עדיין לא נראו פתרונות יעילים לאגירה. גם לי לא היה ברור שאני אצליח לחתוך את העלויות ב-50% אבל היום אני מאמין שיש לפטנט שלנו עתיד גדול. צריך להבין שממצב שבו השמש זורחת ומאירה 20% מהיממה, הצלחנו להפיק חשמל בין 50% ל-75% מהיום".
המודל המסחרי של ברנמילר אנרג'י כפי שהודגם באתר החברה.
תוכל לספר לנו קצת על הפטנט עצמו של החברה?
"אנחנו בעצם לוקחים את החום שנאסף ומוקרן מהמראות הפרבוליות ומעבירים אותו למעין תרמוס עם חומר מוצק שמכיל בטון. לאחר מכן מחממים אותו ובתהליך מקביל מעבירים דרכו מים, מרתיחים אותם והופכים אותם לקיטור. פעם ייצרו את הקיטור ישירות מאור השמש. אנחנו אוגרים תחילה את החום במאגר נפרד, ואז מייצרים את הקיטור מהחום של החומר באותו מאגר. זה מעין buffer".
בעבר ציינת שאת כל הכסף שהשקעת בחברה, השקעת מכספך שלך אך לאחרונה דווח כי אתה עומד בפני סבב גיוסים של 50 מליון דולר עבור הפרויקט. איפה עומדים הדברים מבחינתך?
"העניין פשוט: כל עוד שהטכנולוגיה לא מוכחת, אני מממן אותה מעצמי. לקחתי על עצמי את כל הסיכון. עד היום, משך הפיתוח ובעתיד הקרוב – הכל מכספי בלבד. כשהטכנולוגיה תוכח, אני אתחיל לגייס. למפעל המסחרי הראשון אני אגייס כי זה כסף שמיועד לתיעוש וקווי ייצור. זה כבר שלב מסחרי ואין סיבה שלא נחפש משקיעים. נכון לעכשיו אנחנו בהתחלת הגיוס אבל למרות שיש עניין רב, המצב לא פשוט. לא קל לגייס כסף לאנרגיה מתחדשת בכלל, ולתרמו בפרט, בגלל מה שאנשים עשו עד היום. מצד שני, יש התלהבות מאוד גדולה ואנשים מאמינים. כולם מחכים לראות את הדמו עובד.אני מניח שהניסיון והעבר שלי נותן לאנשים אמון".
"תחנות כוח שיעבדו לנצח"
עד כה קיבל ברנמילר תעריף מבטיח למדי עבור ייצור החשמל בתחנת הדמו שלו- 1.13 ש"ח לקוטש. עם זאת, הוא מבהיר כי הוא מאמין בכל ליבו שגם ללא סובסידיות מכל סוג שהוא, המתקן שלו יוכל להיות כלכלי ורווחי. "הטכנולוגיה הזו מאוד מתאימה למדינת ישראל. לצד הגז הטבעי צריך לדאוג למערכות נוספות. אני מאוד מקווה שנוכל להוכיח ולבצע את הפרויקטים שלנו בישראל, ואני מדגיש שמחירי המטרה לא צריכים להיות מסובסדים. אם ישימו את זה כקו מטרה – זה ישים. אפשר יהיה לשלב באופן נרחב את אנרגיית שמש כגיבוי לגז. זה נכון שהעולם הוא זירת העסקים שלנו אבל הייתי שמח שישראל תיתן לזה צ'אנס. זוהי הבטחה לעצמאות אנרגטית ויצירת מקומות עבודה רבים, עשרות אלפים למעשה. מלבד כל הנתונים הללו, צריכים להבין שאלו תחנות שיעבדו לנצח. בארצות הברית התחנות האלו כבר עובדות למעלה משלושים שנה ואין סיבה שהן יפסיקו לתפקד".
הטכנולוגיה שלכם מתאימה לאזורים שמשיים במיוחד או שגם מדינות כמו גרמניה יכולות להנות ממנה?
"ישראל עדיפה על גרמניה בכל הקשור לטכנולוגיה הזו. אבל רמה מדברית למשל שיכולה להיות קרה מאד, תתאים גם כן בגלל שרמת הקרינה תהיה גבוהה. ב-PV, הגרמנים והספרדים הוכיחו שאם מוכנים לשלם אפשר לעשות הכול אבל אם שואלים מה הגיוני, אז התשובה היא רק ברצועת השמש. בדרום אירופה למשל. איטליה, ספרד, יוון הם יעדים מאוד רלוונטיים. להביא לגרמניה זה לא יהיה הגיוני".
לסיום, מיליארדי דולרים נשפכים בעולם סביב נסיון למציאת פתרונות בתחום האגירה אך עד כה אף אחד לא הגיע עם רעיון פורץ דרך שישנה את המפה. מה לדעתך החסם המרכזי שעומד בפני מחפשי הפתרונות?
"עד היום איש לא הפך את הנושא של אגירה תרמית למכונה עובדת ובאופן כללי, יש בעיה כי לא הייתה הסתכלות כוללת. חושבים על פתרון אבל לא על הכלכליות שלו ואז- טוב ככל שהוא יהיה, זה לא רלוונטי. אני רואה אגירה שבאה מלמטה , לא תחנות כוח גדולות של מאה או אלף מגה. היפה בתחנות שלנו זה שהן מודולריות וקטנות באופן יחסי. אם פעם היה ניתן להקים תחנות תרמו סולאריות מהיקף של 50 מגה ומעלה אז היום אנחנו מציעים תחנות קטנות של 1.5 מגה. זה מהפכני עבור התחום".
לא מפסיק להאמין: אבי ברנמילר. צילום: יח"צ
ברנמילר וחברים לעולם האגירה- בפורום אילת אילות 2013
נעם אילן, מקרן ההשקעות קפיטל נייצ'ר ומהפורום של אילת אילות לאנרגיה מתחדשת, יארח מחר (21.11.13) את ברנימלר במסגרת כנס שיעסוק כולו באגירת אנרגיה. אל הכנס יגיעו מספר גורמים מן הארץ ומהעולם בכדי לדון בסוגיות הלוהטות של התחום אך לאילן חשוב להבהיר כי בעוד שרבים מהפרויקטים נמצאים בשלבי הסטארט אפ הראשוני הרי שהוא רואה את "ברנמילר אנרג'י" כחברה שמביאה איתה הזדמנות נדירה לתחום האנרגיות המתחדשות. "אנחנו מקווים שנוכל לקלוט באילת אילות את הטכנולוגיה של ברנמילר ולהראות לעולם את הפיתרון שהיא מציעה" אמר אילן "מדובר כאן בהזדמנות יוצאת דופן להרחבה של הטכנולוגיות המוכרות ולהגדלת הצמיחה באזור".
במסגרת הסדנאות שיתקיימו במהלך הכנס יעלו הסוגיות הבאות: אגירת אנרגיה על ידי בטריות וההתקדמות העולמית באפיק זה, ניתוק מערכות סולאריות מהגריד הכללי לטובת צריכה עצמית, אזור אילת אילות כפיילוט למיני – גריד ומיקרו גריד, התאמת ביקושים לזמני ייצור אנרגיה מתחדשת כפתרון משלים לאגירה, איך ייראו הפתרונות העתידיים בתחום אגירת האנרגיה בעולם ועוד.
לצד הסוגיות שיעלו בפאנלים, יציגו 4 חברות סטראט-אפ ישראליות את מרכולתן. ארנון בלום, מנכ"ל חברת Enstorage יספר על החברה שלו המתמחה בפתרונות אגירה על ידי בטריות למתקני ייצור גדולים ותעשייתיים, זיו גוטפלד, מנכ"ל Cellera ישתף על פעילות החברה בתחום תאי הדלק והאגירה. עוד ברשימה: אור יוגב, מנכ"ל Aug Solar ואילן בן דוד, מנכ"ל Chakratech.
בין הדוברים בכנס ניתן למנות את מי שכיהן בעבר כשר להגנת הסביבה בבוואריה (גרמניה) שהוביל מהפכה בתחום האופ- גריד. איתן פרנס, יו"ר איגוד החברות לאנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית בישראל, דורית בנט ונועם אילן שייצגו את פורום אילת אילות, אבי פלדמן מ"קפיטל נייצ'ר" שידבר על הטרנד המוביל של אגירת האנרגיה בעולם, ד"ר יאיר סיגד מ"רפאל" וכן נציגי משרד האנרגיה, חברת החשמל ועוד.
פתרון האגירה התרמו סולארי לחיים
סולל לא נפלה על הטכנולוגיה, אלה הפוליטיקה והשחיתות של סימנס ששרפה כל חלקה טובה, וכל הזדמנות להצליח. ברנמילר חכם, עזב בזמן והקים משהוא חדש במקום לבזבז את הזמן עם הפקידים המושחתים ושונאי ישראל בגרמניה.