המחקר, בתמיכתו של האיחוד האירופי, מחפש את הדשא העמיד ביותר שיוכל לגדול על אדמות ספר בעמידות גבוהה

חוקרים מחפשים את הדשא האידיאלי ליצירת דלק ביולוגי

אחרי האצות, הקיקיון, הג'אטרופה ושאר גידולים שהפכו לחומר בסיס עבור דלקים אלטרנטיביים (וביולוגיים מהדור ה-3) מגיע תורו של הדשא. מחקר אירופאי חדש בשם GrassMargins מנסה לפתח דשא עמיד במיוחד שיוכל לצמוח במהלך כל השנה ובכל מקום, כך שיוכל לשמש בקלות וביעילות גם כחומר בסיס לדלק ביולוגי.

השאיפה המרכזית של הפרויקט היא לפתח זן ייעודי של דשא שיוכל לצמוח גם באזורים שבהם לא ניתן לגדל מזון. הסיבה לכך היא הרצון לייצר צמח שלא יפגע בעתודות הקרקע שמופנות לגידולים חקלאיים, דבר שהביא בעבר להתייקרות דרסטית של מוצרי מזון בסיסי דוגמת תירס ששימש להפקת אתנול.

הפרויקט הנוכחי מביא עימו שיתוף פעולה בין מספר רב של גורמים אקדמאיים וארגונים שונים. שניים מהגופים שלוקחים חלק בפרויקט זה הם אוניברסיטת שפילד שבבריטניה והאוניברסיטה השבדית לחקלאות ומדע. גם גורמים באיחוד האירופאי הביעו עניין בפרויקט מתוך מחשבה על מדינות שונות שיוכלו להנות מזן כזה של דשא בעקבות תנאי אקלים קיצוניים (צפון אירופה) או אחוזי מליחות גבוהים (דרום אירופה).

אחד מזני הדשא שנבחנים ביתר קפידה בשלב זה הוא ה-Miscanthus שמוכר בעיקר בדרום אסיה. ייחודו של זן זה עולה קשור בכך שהוא עשב רב שנתי שלא דורש שימוש בקוטלי מזיקים וגדל במהירות כזן שאינו פולשני- נתון משמעותי כאשר רוצים למנוע התפשטות שלו לאזורים בהם הוא אינו רצוי. ה-Miscanthus מסוגל לייצר 15-25 טון של דלק מגידול על פני שטח של הקטר בודד באדמות פוריות. עם זאת, המדענים צופים כי התפוקה תהיה נמוכה יותר כאשר הוא ייגדל באדמות ספר. בתוך כך, מנהלי המחקר מבהירים כי לא התבייתו על זן אחד וכי בפניהם רשימה מגוונת של סוגי דשא אטרקטיביים.

מלבד השימוש בדשא עבור יצירת דלק ביולוגי, יוכל החומר המוגמר שיווצר מן הדשא לשמש גם כחומר גלם עבור מתקני אן-אירובי (ביו גז) וכן כחומר בעירה מוצלח במתקני בעירה המבקשים לייצר חום.