בית המשפט קבע כי אין עילה לתביעה ייצוגית מול תאגיד המים; ראשיתו של ההליך בכחצי מיליון שקלים אותם גבה הגיחון, שלא כדין, מלקוחותיו

בקשה לתביעה ייצוגית נגד "הגיחון" נגמרה בפיצוי של 20 אלף שקל למבקש

תאגיד המים חברת הגיחון, לא תפצה צרכנים על חשבונות שגויים וגביית יתר שהנפיקה וביצעה בנובמבר 2009, כך פסק בית המשפט המחוזי בי-ם, לאחר ששני הצדדים לתביעה הסכימו על נסיגה מהבקשה לתביעה הייצוגית בנושא.

בית-המשפט פסק כי אין מקום לפיצוי במסגרת תביעה ייצוגית, זאת משום שחברת הגיחון חדלה מן הגבייה השגויה ועוד בטרם הוגשה הבקשה לתביעה ייצוגית בעניין.

ב-2009 שלחה חברת הגיחון חשבונות ללקוחותיה בהם צוין אחוז המע"מ הקבוע בחוק אולם בפועל נוספה עליו גביית יתר של 2% עד 34% מעבר לנדרש. הטעות התגלתה על ידי חברת הגיחון והיא חדלה מלבצע את גביית היתר כבר בנובמבר 2009. הבקשה לתביעה ייצוגית בנושא הוגשה בחודש דצמבר על ידי אשר ספיר ואילו חברת הגיחון סיימה להחזיר את התשלומים שנגבו שלא כדין בינואר 2010. סך הכל דובר על גביית יתר של מעל לחצי מיליון שקל.

יצוין כי חברת הגיחון לא חשפה לציבור את המידע על גביית היתר שנגרמה כתוצאה מתקלת מחשב, אלא רק בחלוף זמן רב לאחר הגשת הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית. כך למשל, הגיחון לא טרחה ליידע את הצרכנים אודות הגבייה שלא כדין או החדילה ממנה, וההודעה על כך נמסרה לכל המוקדם במסגרת חשבונות המים שבהם זוכו הצרכנים בגין חיובי העבר השגויים. גם בהודעת החדילה שהוגשה לבית המשפט נמנעה הגיחון מלפרט את נסיבות החדילה או אף לציין את הסיבה לגבייה השגויה.

השופט יורם נועם הביא בחשבון את העובדה שמקורה של גבייה היתר היה בתקלת מחשב ולא במדיניות החברה ואת הפעולות שנקטה לשם איתור התקלה, תיקונה והשבת כל הכספים לצרכנים. כן התחשב השופט בכך שהגיחון חדלה מהגבייה שלא כדין מיוזמתה, עוד בטרם הגשת הבקשה.

בסופו של דבר, לאחר שהתובע נסוג מן הבקשה לתביעה ייצוגית, הוא ביקש פיצוי לעצמו על סך 50 אלף שקל ושכר טרחה לעורך דינו בסך 100 אלף שקל. אולם, בית המשפט בראשות השופט נועם חייב את חברת הגיחון לשלם למבקש גמול בסך 20,000 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 40,000 שקל.