כך אמר היום בכיר בהתאחדות הנפט והגז בנורבגיה בוועידת GAS-TECH ISRAEL 2014
"ישראל צריכה להתחיל בהכשרה אגרסיבית לענף הגז הטבעי כעת"
דיוויד לוולין בוועידת GASTECH ISRAEL. צילום: גונן גלין
דיוויד לוולין, בכיר בהתאחדות הנפט והגז בנורבגיה, אמר היום (ג') בוועידת גזטק ישראל כי "ההכשרה לתפקידים השונים בענף הגז הטבעי עשויה לקחת בין 3 ל-4 שנים" וכי "ניסיון מעשי במתקנים דומים אחרים הוא חיוני". לוולין הוסיף שההכשרה הצבאית בישראל מתאימה מאוד להסבה מקצועית.
"יש להתחיל תוכניות הכשרה כעת כדי לבנות את הכישורים הדרושים לעתיד", כך ממליץ לישראל דיוויד לוולין, יועץ מומחה להתאחדות הנפט והגז בנורבגיה, במסגרת סדנת מומחה שהעביר ושעסקה במיומנויות הספציפיות שמשמשות את אנשי המקצוע העובדים במחלקות הפקת גז ימי של חברות נפט וגז בינלאומיות.
בסדנה שהתקיימה במסגרת ועידת GASTECH ISRAEL 2014, אותה יזם ומבצע פורטל 'תשתיות' בשיתוף משרד המסחר האמריקני ונציבות הסחר האוסטרלית, התייחס לוולין למגמות בהפקה ימית תוך מתן דגש לעבודה על אסדת קדיחה צפה מסוג FPSO ולמיומנויות הנדרשות לסוג זה של פיתוח בישראל, בהשוואה לפלטפורמות קבועות.
לדברי לוולין "גז טבעי הנמצא במים עמוקים הרחק מהשוק הינו מוצר קשה לפיתוח ולמכירה. גז מופק או באמצעות מערכת תת-ימית הכוללת מערכת של צינורות הולכה המגיעה אל החוף, או על-ידי מתקן צף המעבד את הגז בשדה עצמו. האתגר המרכזי הוא בהפרדת הנוזלים, לרוב קונדנסט ומים מהגז הטבעי, דבר שהופך את מערכת ההולכה בצינורות לפתרון לא מעשי. לכן, הפרדת הנוזלים הרחק מהחוף בעזרת מתקן FPSO (אסדת קידוח צפה) והובלת הגז היבש בצינורות אל החוף – הוא הפתרון הנפוץ ביותר, על אף שלאחרונה התעשייה בוחנת גם שימוש במתקני ציפה להפקת גז טבעי נוזלי (FLNG), שהינם עצמאיים ומהם מתבצע יצוא הגז הטבעי במצב נוזלי ישירות לספקים".
"במקרים בהם ניתן להביא את הגז לחוף באמצעות מערכת צינורות, ניתן להשתמש במסופים הממוקמים בחוף כדי לייבש עוד את הגז ולהפיץ חלק ממנו לשוק המקומי, או אף להמיר את הגז לגז טבעי נוזלי או לחשמל לייצוא נוסף או למכירה", אמר לוולין. בהכשרתו לוולין הוא מהנדס מכונות ובעל רקע עשיר בתחום הקידוחים והוא מונה למנהל תפעול באסדת FPSO של BP (בריטיש פטרוליום) כבר בשנת 1994. בעבר שימש לוולין גם כרכז אתחול שדה בפרויקט של אקסון, בעקבות תפקיד דומה שביצע בפרויקט בברזיל. לוולין, שמשמש כיועץ מנחה להתאחדות הנפט והגז הנורבגית בתחום ה-FPSO, מכליות ההסעה והרשתות התת-ימיות, היה גם העורך הראשי של הדו"ח שפורסם במאי 2012 עם סיכום תגובתה של תעשיית הנפט הנורבגית לתאונה שארעה בקידוח המים העמוקים GOM. לוולין משמש כיום גם כיועץ בפרויקט ה-LNG של GDF סואץ.
כל שנה נוספים לצי העולמי 5-10 מתקני FPSO (אסדת קידוח צפה)
לוולין סקר את היקף השימוש במתקנים השונים בעולם ואמר כי "בעולם ישנם כ-180 מתקני FPSO, הנמצאים ברובם באפריקה, ברזיל ואסיה. מתקנים אלה מתמקדים בייצוא נפט. המתקנים הגדולים ביותר, שנמצאים לרוב במים עמוקים, נבנו כך שיוכלו לשרת העמסה של מכליות גדולות במיוחד (VLCCs). מתקנים קטנים יותר יימצאו באזורים בעלי תנאי מזג אוויר קשים והיכן שהשדות עצמם קטנים יותר. צי מתקני ה-FPSO העולמי נחשב לגדול ביותר מבין מתקני הקידוח הימיים ואסדות קידוח אלה הן היחידות שמאפשרות גם אחסון של הגז. צי ה-FPSO גדל מדי שנה ב-5-10 מתקנים חדשים".
"מנגד, רק 3 מתקני FLNG (מתקן הנזלת גז טבעי צף), שגם עליהם ניתן לאחסן את הגז הטבעי הנוזלי, נבנים כיום אך וגז נוזלי אינו מתוכנן להיות מופק מהם לפני שנת 2016, לכל המוקדם. מדובר באסדת ענק שאורכה כאורך שתי נושאות מטוסים ורוחבה כרוחב שני מגרשי כדורגל שבה מתבצעים גם תהליכי ניקוי רבים שצריך לבצע עוד לפני הנזלת הגז ושילוחו מאסדת ה-FLNG לאזורים מרוחקים כגון יפן באמצעות מכליות יעודיות".
על הגז הטבעי הנוזלי (LNG) הסביר לוולין כי "זהו מוצר שרובו מורכב ממתאן טהור המוחזק בטמפרטורה של (163- ) מעלות צלזיוס. הוא נסחר יותר ויותר בעולם כיום, בייחוד באסיה. רוב הגז הטבעי הנוזלי מגיע ממתקני הנזלה יבשתיים במזרח התיכון וכן, יותר ויותר ממתקני ה-LNG באוסטרליה. לדוגמה, מתקן LNG יבשתי בצפון נורבגיה מפיק 4 TCF בשנה משדה המרוחק מהיבשה. לעומתו, למתקן Prelude FLNG הענקי תהיה יכולת דומה, שהינה כשליש מפוטנציאל ההפקה משדה לוויתן".
"מתקנים המרוחקים מהיבשה לרוב כוללים שלד של אונייה שנבנה בקוריאה, ובו משולבים מתקני הפקה המיוצרים ברחבי העולם בעלות גבוהה. על סיפונו של מתקן FLNG ישנם כ-140 אנשי צוות ליבה הבאים מקשת רחבה של אסכולות והם מבצעים עבודות תחזוקה ובקרה. תמיכה יבשתית כוללת צוות ייעודי של כ-80 אנשים, אך יידרשו גם מגוון של שירותים יבשתיים נוספים, כגון מערך אספקה, שירותי תחזוקה ואספקת כימיקלים, דבר שידרוש עוד כ-500 אנשים במשרה חלקית או מלאה. עבור מסוף גז טבעי נוזלי יבשתי יידרש פחות כוח אדם, אך המיומנויות הדרושות לעיבוד, אספקה ותחזוקה תהיינה דומות למדי".
ההכשרה עשויה לקחת 3-4 שנים
"יש אופטימיות רבה ביחס לעתיד התעשייה בישראל, אך קיימת דאגה רבה ביחס לקיום המיומנויות הנדרשות לכוח האדם הפועל בענף. בישראל יש פער גדול של שנים רבות בין המומחים שהוכשרו בעבר לבין כוח האדם שהוכשר רק בשנים האחרונות ולכן ישנו מחסור חריף באנשים. צריך מספר אלפים של עובדים שיוכשרו לעבודה מקצועית בתחומים השונים בתעשייה זו. על מנת להגיע לשלב ההפקה של גז טבעי יש לדאוג שהכול יעבוד כמו שצריך בכל אחד מהשלבים של הקמת המתקנים ותפעולם.
"לדעתי בישראל תצטרכו הרבה עזרה חיצונית של מומחים בתחום הקידוחים התת-מימיים והקמת הפרויקטים הגדולים של המתקנים היבשתיים, אך לאורך זמן המדינה צריכה להכשיר כוח אדם מיומן שיוכל להפעיל את האופרציה האדירה הזו לאורך שנים ולשם כך ישראל צריכה להכשיר מספר אלפים של עובדים, שהכשרתם צפויה לארוך מספר שנים.
"רכישת הכישורים הדרושים לניהול ותפעול של מתקני קידוח ימיים שכאלה הינה אתגר רציני מאוד בתעשייה היום, וזוהי אף אולי מגבלתה הגדולה ביותר. ההכשרה לתפקידים השונים עשויה לקחת כ-3-4 שנים, וניסיון עשיר במתקנים דומים אחרים הוא חיוני כדי להבטיח שעובדים חדשים יקבלו את ההכשרה המעשית הנדרשת. יש להתחיל תוכניות הכשרה כעת, כדי לבנות את הכישורים הדרושים לעתיד, כאשר כ-10-15% מהעובדים המעורבים בפרויקטים להפקת גז צריכים להיות בעלי תואר שני.
"ישנם מגוון רחב של קורסים והכשרות הזמינים בתעשייה כיום. עם זאת, יש להתחיל בתוכנית הכשרה אגרסיבית כדי להבטיח שמיומנויות המומחה עבור תעשיית ההייטק הזו יירכשו בזמן – עוד לפני שיחלו הפקת הגז באופן מסחרי ותהליכי הייצוא.
"אני חושב שבישראל יש אנשים טובים שעשויים להתאים להסבה מקצועית, למשל מהנדסים מענף הכימיקלים שקיים פה שנים רבות. בנוסף, ההכשרה הצבאית בישראל מתאימה מאוד להסבה מקצועית – ראיתי הרבה אנשי נייבי וחיילים בצבאות שונים בעולם שהפכו לאנשי מקצוע מעולים בענף הגז והנפט.
"ישראל צריכה לקחת בחשבון שתהליך הגיוס וההכשרה של אנשי המקצוע לוקח הרבה זמן ונדרשת בחירה ובחינה קפדנית של האנשים המיועדים לתפקידים השונים. במסגרת ההכשרה יש חשיבות גדולה גם להכשרה מעשית לצוות לפני תחילת פעולות ההפקה בפרויקטים המקומיים, כל התהליך הזה צפוי לארוך 3-4 שנים".