פאנל "מהפיכת התחבורה של ישראל: CNG לתחבורה המסחרית" ניסה לענות על השאלה. הפאנל, בהשתתפות נציגי ממשלה, נציגי חברות השיווק והחלוקה של הגז ונציגי יצרני כלי רכב, התקיים במגרת ועידת גזטק ישראל. צפו בסירטון המתעד את הפאנל

 מה מעכב את החדירה של כלי רכב מונעי CNG לשוק הישראלי?

בתמונה: משתתפי הפאנל מימין לשמאל: מנחה הפאנל אייל רוזנר, מנהל מינהל תחליפי נפט במשרד ראש הממשלה; נחום יהושע, כלכלן במינהל הדלק והגז של משרד האנרגיה; לי רבין, נציג חברת איווקו בישראל; שי עזרא, מנכ"ל דור-אלון גז; עידן עבודי, ראש תחום אנרגיה, דלקים וסביבה במשרד התחבורה; אייל חנקין, מנכ"ל סופרגז ואורי זיסקין מרשות המסים.

השימוש בגז טבעי דחוס (CNG) באמצעי התחבורה הציבורית והמסחרית בישראל צפוי לעבור מהפכה של ממש בשנים הקרובות. פאנל בהשתתפות נציגי ממשלה, נציגי חברות השיווק והחלוקה של הגז ונציגי יצרני כלי רכב התכנסו השבוע במסגרת ועידת GASTECH ISRAEL 2014, אותה יזם וביצע פורטל 'תשתיות' בשיתוף משרד המסחר האמריקני ונציבות הסחר האוסטרלית, על מנת לדון בהכנות הנדרשות לשם ביצוע מוצלח של מהפכה זו.

את הפאנל הנחה אייל רוזנר, מנהל מינהל תחליפי נפט במשרד ראש הממשלה. אורחי הפאנל היו: נחום יהושע, כלכלן במינהל הדלק והגז של משרד האנרגיה; לי רבין, נציג חברת איווקו בישראל; שי עזרא, מנכ"ל דור-אלון גז; עידן עבודי, ראש תחום אנרגיה, דלקים וסביבה במשרד התחבורה; אייל חנקין, מנכ"ל סופרגז ואורי זיסקין מרשות המסים.

רוזנר: אייל, איך אתם רואים את השוק כיום, מבחינת האנשים שאמורים לספק את הגז לשוק הישראלי?

אייל חנקין, מנכ"ל לסופרגז: "בכל העולם חברות בינלאומיות מבצעות הסבה ל-CNG. בארץ חשוב שהרגולציה תעזור בעניין מיסוי הבלו. כלקח ממקרה "בטר פלייס", לדעתי צריך בהתחלה לספק רכבים שמונעים על ידי שני סוגי אנרגיה. בנוסף, לאור מצב התשתיות ברחבי הארץ, יש לעודד את הקמת שני סוגי תחנות התדלוק הנדרשות – אחרת עוד הרבה שנים לא נראה התקדמות בתחום זה בארץ".

רוזנר: נחום, ספר לנו איךמקדמים את הנושא מבחינת משרד האנרגיה?

נחום יהושע, מנהל הדלק והגז של משרד האנרגיה: "ברור שמשרד האנרגיה משקיע ומקדם איפה שהוא יכול. מבחינתנו כל הסטטורטוריקה מוכנה. ברור שיש עוד חסמים, הם לא פשוטים אבל אנחנו גם מכירים את הפוטנציאל של התחום שהוא מאוד גבוה ויש כדאיות בקידום תחבורת ה-CNG. אנחנו מקדמים את תחנות התדלוק ומקדמים גם את הכדאיות להסבת ציי הרכב".

רוזנר: יש פה הרבה נציגי ממשלה, אנחנו כולנו פועלים כחלק מן התוכנית הלאומית לתחליפי דלקים. התוכנית קיבלה גושפנקה בינואר של שנה שעברה, אז הממשלה הציבה יעד של החלפת 60% מהדלקים הרגילים עד שנת 2025.

רוזנר: אורי, מה הכוונה בנושא של "מיסוי ירוק 3" על מנת לאפשר לטכנולוגיות של CNG ועוד תחליפים לחדור לשוק ביתר קלות?

אורי זיסקין, רשות המסים: "בטווח הארוך אנחנו מבססים את המיסוי בעיקר על עלויות חיצוניות כשהאלמנט הסביבתי כמובן מקבל משקל וייתכן וייכנס גם אלמנט של ביטחון אנרגטי. כל דלק יקבל מיסוי בהקשר הפער בין עלויות חיצוניות שלולבין הדלקים הרגילים. ינתנו הגנות ינוקא, תמריצים, בשנים הראשונות ,כדי לתת דחיפה ראשונית בתקופת החדירה לשוק".

רוזנר: לי, כמה מילים על מצאי כלי הרכב מבוססי CNG שיש בשוק – אחת הטענות היא שאין הרבה מבחר.

לי רבין, איווקו: "אני מסכים עם אייל בנוגע להזדמנות הגדולה שיש בנוגע להטמעת CNG בתחבורה בארץ. בהיבט הזה אני מייצג לא רק את איווקו אלא גם את קבוצת פיאט. פיאט היא לא השחקנית היחידה – אף כי אולי הדומיננטית ביותר באירופה – יש כ-15 מיליון כלי רכב מונעים בגז או ביו-פיול בעולם. באירופה יש כ-2.5 מיליון כלי רכב כאלה ומתוכם יש אוטובוסים, רכבים מסחריים, משאיות קלות ורכבים פרטיים מכל סוג ומכל מין. בצד של פיאט יש מיני, סופר מיני, מסחריות קטנות ורכבי מנהלים".

"מבחינה שיווקים מה שבעיקר נראה בארץ זה ציי רכב גדולים שאפשר לבנות אצלם תחנות תדלוק נקודתיות, חברות אוטובוסים שהוצאות הדלק שלהם הן אדירות ולכן מדובר בחיסכון של מיליונים, ובשלב ב ו-ג ייכנסו גם לאפיקים אחרים. מבחינת ייבוא אפשר להביא כמעט כל רכב מכמעט כל סוג. בישראל יש מצד קבוצת פיאט עניין ענק לייבא רכבים מכל הסוגים, אבל זה תלוי לא רק בהיצע אלא גם בנושא המיסוי והתשתיות.

רוזנר: עידן, איך אתם במשרד התחבורה מתכוננים לשינוי הגדול?

עידן עבודי, משרד התחבורה: "צריך יהיה לראות שאיכות הגז מספקת. מבחינת דרישות החובה שלנו שמאפשרות יבוא של רכב – אלו יפורסמו במרץ הקרוב. אין ספק שמגזר האוטובוסים צריך להיות ראשון שיוסב לשימוש בגז על רקע העלויות האדירות של המגזר הזה והחיסכון שההסבה תייצר לו. התועלות אבל יש להתייחס לבעיות הכרוכות בהפעלת אוטובוסים שכאלה ובנוסף גם לדרישות היחודיות שיש לנו פה מבחינת הביטחון. אנחנו צריכים להגיע לקונפיגורציה שתספק את כולם ושנוכל לחיות איתן".

רוזנר: יש בישראל משאיות ואוטובוסים שצורכים 23% מכלל צריכת הדלק בישראל. שי, איך אתם רואים את השוק הזה ואיך רוצים להיכנס אליו?

שי עזרא, דור-אלון גז: דור אלון התחילה להיכנס להסבה של רכבים לגז (גפ"מ – ר.ד.) ב-2003. אם מסתכלים על מה שקרה בשנים הללו ההתפתחות של תחנות תדלוק הגז היתה איטית פה יחסית לעולם. צריך לטפל מיד בעיתוי החדרת המיסוי. מיידית, עוד לפני שמקימים תחנות ומייבאים מכוניות. זה מפריע לחישוב הכלכלי של מי שרוצה להשקיע. נושא התשתיות לא מטופל בצורה טובה. רשתות החלוקה צריכות להגיע לתחנות התדלוק. יש לנו כמעט 40 תחנות היום מבחינת פריסה. אם לא יהיה מספר דומה של תחנות לתדלוק ב-CNG יהיו פה מעט רכבים. צריך לדחוף את חברות החלוקה להגיע לתחנות דלק וזו לא בושה לעשות זואת בתמיכה ממשלתית, השימוש ב-CNG משתלם לממשלה ויימנע תחלואה והוצאות אחרות למדינה".

"דבר אחרון: צריך לפתוח את השוק ולזכור שאפשר לטעות כל עוד הטעות היא לא בטיחותית. לא להגביל לרכבים מסוימים. אפשר ללמוד מהניסיון העולם ולאפשר".

רוזנר: אורי, מתי אנחנו צפויים לראות את הרגולציה על המס?

אורי זיסקין, רשות המסים: "בוודאי שאנו מודעים לצורך הבוער לדעת מה המיסוי וזה בהחלט הרעיון של הוועדה, אבל אנחנו רוצים לעשות עבודה שתהיה תוצאה יציבה ולטווח ארוך. אנחנו בשלבים האחרונים של עבודה. אני מעריך שבשבועות הקרובים יהיה מסמך ביניים ובהמשך גם נפרסם הדוח הסופי".

רוזנר: עידן, נושא מאוד שנוי במחלוקת הוא הסבות כלי רכב, במיוחד כלי רכב כבדים. הייתי רוצה שתתייחס לנושא הזה.

עידן עבודי, ראש תחום אנרגיה, דלקים וסביבה במשרד התחבורה: "אפשר לעשות הסבות בהסבה פשוטה גם לגז טבעי, כמו שיש לגפ"מ. אי אפשר להסב מנוע דיזל למנוע גז. צריך להיות דואל פיול, שכל הזמן הם עובדים יחד למעט מקומות שרק הדיזל נכנס לפעולה. המערכות הללו משפיעות על המנוע ומנועים מתקדמים לא כל כך עומדים בזה. אנו רואים שיש פגיעה בערכי הפליטה של המנוע והם עולים בכל הנוגע לתמוצות חנקן. אנו לא יכולים לאשר הסבה כאשר הערכים עולים מעבר למה שקבע היצרן. אם המערכות יתפתחו אנחנו נשמח ואנחנו עוקבים".

רוזנר: אייל חנקין, אתה מחזיק פה בשני כובעים – גם של רשת החלוקה וגם כמשווק גז. ספר לנו איך אתם רואים את ההתקדמות של הפריסה ואיך אתם מנסים לתת פיתרון?

אייל חנקין, מנכ"ל סופרגז: "אנחנו משקיעים עשרות מיליוני שקלים כדי להניח את הצינורות אבל יש המון רגולטורים, , רשויות מקומיות וארגונים ירוקים שמעקבים. המציאות: הייתי באזור אילת אתמול ועמדתי ליד עמוד של פריסה סלולרית. מי שם שם את זה? כשפרסו את הסלולרי הבינו שאין דבר כזה שאדם יגיע לאילת ולא יהיה לו טלפון כי אנשים לא יקנו. למיטב הבנתי לאילת כרגע לא מגיע צינור, גם לא לערבה. לכן, אם תקח חברה רצינית שיש לה משאיות על הקו הזה היא תזדקק לפריסה המבוססת על רשת החלוקה ואנו מתים להביא ל-2000 מפעלים צנרת. עד היום התחברו 6 מפעלים בנגב. צריך לאפשר שתחנות דלק יתודלקו על ידי רשת חלוקה וגם על ידי משאיות. אנחנו מוכנים להשקיע ונשקיע. מעבר לכך, בעלי הציים חייבים פתרון למס הבלו".