תעריף של 64 אגורות לקילוואט/שעה, אשר פורסם על ידי הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, מאפשר הקמת מתקנים כלכליים החל מהספק של כ-400 קילו-ואט
מתקני ביוגז ברפתות בישראל: להפוך זבל לזהב
בתמונה: מתקן ביוגז מקומי צמוד רפת בגרמניה
מאת: שגיא שני
בשנת 2012 נרשמו מעל 13,800 מתקני ביוגז פעילים באירופה, בהספק מותקן של מעל 7,400 מגה-ואט. מרבית המתקנים הוקמו בגרמניה. בישראל, לעומת זאת, ישנם במגזר החקלאי כשניים שלושה מתקני ביוגז מרכזיים בלבד.
הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה, פרסמה הסדרה בהיקף של 160 מגה-ואט, בתוקף עד שנת 2017, לייצור חשמל בטכנולוגית עיכול אנאירובי (ביוגז). מכסה זו מאפשרת להקים עשרות מתקני ביוגז בהספקים שונים, במגזרים החקלאי, פסולת עירונית, מתקני טיפול בשפכים וכדומה.
בניגוד לטכנולוגיות סולאריות ורוח אשר אפקטיביות רק חלק קטן יחסית משעות השנה, טכנולוגיות סולאריות כ-1600 שעות ייצור אפקטיביות בשנה, טכנולוגיות רוח כ-3,000 שעות ייצור אפקטיביות בשנה, מתקנים בטכנולוגיות ביוגז פועלים בצורה אפקטיבית ורציפה מעל 93% מהזמן, כ-8200 שעות בשנה, בדומה לתחנות כוח המבוססות אנרגיות שאינן מתחדשות.
מתקני הביוגז משתלבים בצורה טבעית בפעילות החקלאית בסביבת הרפת ובשוק האנרגיה הארצי. מתקן צמוד רפת ממוצע ידרוש דונם אחד עד שניים בנוי ועוד מספר דונמים לשטחי תפעול ואחסון. סה"כ בין 3 ל-6 דונם, תלוי בממשק אספקת הזבל אל האתר ובמשטר פינוי הדשן מהאתר. יתרונות מודל מתקני הביוגז המקומיים והקטנים, צמודי הרפת, הם רבים:
- טיפול מקומי ומידי בפסולת בעלי החיים. ללא צורך בשינוע למתקני טיפול מרכזיים ותשלום בעבור הטיפול, הנגזר מעלויות הובלה גבוהות אל המתקן המרכזי ועלויות הקשורות בהתמודדות עם ריכוז פסולת בעלי חיים המגיע משטחים נרחבים לאתר מרכזי אחד.
- ייצור דשנים לשימושים חקלאיים מקומיים, ללא צורך בקניית והובלת הדשנים ממפעלי דשנים מרכזיים בחזרה אל המשקים החקלאיים, בהם נוצר חומר הגלם ממנו הוכנו דשנים אלו.
- ייצור חשמל המוזן ישירות לרשת החשמל, בתמורה לתעריף קבוע של כ-64 אגורות לקילוואט/שעה המובטח ל-20 שנה, בהתאם להסדרה של הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, לייצור חשמל בטכנולוגיית עיכול אנאירובי (ביוגז). הרווחים הנובעים ממכירת החשמל, מגיעים ישירות לבעלי הקרקע והרפתות, במקום לממן עלויות הובלה וטיפול באתרים מרכזיים.
- שימוש בחום שיורי המתקבל בחינם ואשר מוקצה לצורכי טיפול בתוצרי הלוואי של מתקן הביוגז (Digested). למעשה המתקן מטפל בכל פרש הפרות המיוצר ברפת ומיתר את הצורך של הרפתן להשקיע משאבים כלשהם המיועדים לטיפול בפרש הפרות. הטיפול המקומי במתקן הביוגז מבטל את ההשפעות השליליות של פרש הפרות על הסביבה החקלאית הקרובה.
בנוסף, מתקן הביוגז יוצר אפשרות עתידית להרחבתו באמצעות ייצור ביוגז ומכירתו ישירות לרשת הגז הטבעי הארצית.
בשנת 2013 החברה חברתנו בייזום ופיתוח של מספר פרויקטים במגזר החקלאי בארץ, במסגרת ההסדרה לייצור חשמל בטכנולוגיית עיכול אנאירובי (ביוגז).
כלכליות מתקן ביוגז ברפתות
בכדי להקים את המתקן יש להמציא רישיון ייצור חשמל מהרשות לשירותים ציבוריים חשמל והיתר בנייה מוועדות התכנון הרלבנטיות אשר בדך כלל ידרשו אישורים מרשויות רבות, הכוללות בין השאר את משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, כיבוי אש, רשות המים, רמ"י ועוד.
לא הגזמתם עם התמונה?
ולעצם העניין,הלוואי שגם משרד הפנים והועדות המקומיות יאפשרו לקבל היתר בסמוך לרפתות/לולים כי אחרת חבל לנו על הזמן והאנרגיה
עכשיו בסדר