הפועלים ולאומי יממנו הקמת מתקן לייצור חשמל פרטי בטכנולוגיה של אגירה שאובה הידרו-אלקטרית, שתספק 340 מגה-וואט באתר כוכב הירדן, תוך יצירת חשמל באמצעות ניצול משאבי הטבע והפרשי הגובה באזור. שווי הפרויקט עומד על כ-2 מיליארד שקלים
פרויקט האגירה השאובה בכוכב הירדן השיג מימון בנקאי
פרויקט האגירה השאובה בכוכב הירדן יקבל מימון גם מבנק לאומי, שיצטרף לבנק הפועלים. הפרויקט בבעלות האצ'יסון ווטר מהונג קונג (40.5%), תהל שבבעלות קרדן אן.וי (40.5%) ואנלייט אנרגיה מתחדשת מקבוצת יורוקום שרכשה לפני כמה חודשים כ-19%. כך על פי פרסום The Marker
המימון ניתן עבור הקמת מתקן לייצור חשמל פרטי בטכנולוגיה ייחודית של אגירה שאובה הידרו-אלקטרית שתספק 340 מגה-וואט באתר כוכב הירדן, תוך יצירת חשמל באמצעות ניצול משאבי הטבע והפרשי הגובה באזור. שווי הפרויקט עומד על כ-2 מיליארד שקלים.
אגירה שאובה היא טכנולוגיה העושה שימוש בתעריפי החשמל הזולים במשך הלילה לצורך שאיבת מים ממאגר תחתון והפנייתם למאגר עליון. בשעות ביקוש השיא לחשמל, המים מוזרמים מהמאגר העליון למאגר התחתון ומפעילים טורבינות לייצור חשמל. בכך למעשה מנוצל השפל בביקוש החשמל בשעות הלילה לטובת ייצור חשמל בשעות השיא וכתוצאה מכך מסייעת תחנת הכוח מבוססת האנרגיה השאובה להקלה בעומס על רשת החשמל הארצית.
בעת חשש לעלטה במשק, מאפשר מתקן האגירה השאובה אספקת חשמל למשק בתוך 70 שניות, לעומת כחצי שעה להפעלת טורבינת גז ובין 1-3 שעות לתחנות במחזור משולב ובכך היא מונעת מיידית הפסקות חשמל במשק. קצב העלייה של האגירה השאובה 5 מגה-וואט בשניה לעומת 7 מגה-וואט ב-60 שניות בלבד בטורבינת גז ו-3.3 מגה-וואט ב-60 שניות במחז"ם. כלומר, כתוצאה מזמני התגובה הקצרים של אגירה שאובה, נוצר חסכון משמעותי בדלקים במערכת כתוצאה מהעדר צורך להפעיל יחידות יצור בזמן עליה וירידה של העומס באופן חד.
בעולם קיימות תחנות כוח רבות בטכנולוגיית אגירה שאובה אולם בישראל טכנולוגיה זו איננה נפוצה כלל. לטכנולוגיית האגירה השאובה יתרונות בתחום החיסכון בדלק וצמצום זיהום האוויר, כתוצאה מהקטנת הדרישה לעתודה ביחידות ייצור קיטוריות והקטנת מספר ההתנעות/הספקות של יחידות אלה, המשמשות בעיקר לשעות שיא הצריכה. כמו כן יש בה יתרונות בתחום ויסות ביקושי החשמל והתנעת המערכת במצבי חירום. בגלל יכולת התגובה המהירה של מתקן אגירה השאובה, יש אפשרות לבצע במהירות מעברים בין ייצור חשמל לבין צריכה, ובכך לעקוב אחר השינויים אשר מתרחשים כל הזמן בביקוש לחשמל על ידי הצרכנים.