הבוקר העביר יו"ר איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל, אורי אלדובי, מכתב אל ראש הממשלה, בהמשך להחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים לשנות את האחזקות במאגר לוויתן, בו הוא מותח ביקורת חריפה על הכוונות של הממונה על ההגבלים להוציא את המונופול ממאגר לוויתן
יו"ר איגוד תעשיות חיפושי הנפט: הוצאת דלק ונובל מלוויתן תקפיא את הפעילות
הבוקר העביר יו"ר איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל, אורי אלדובי, מכתב אל ראש הממשלה, בהמשך להחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים לשנות את האחזקות במאגר לוויתן, בו הוא מותח ביקורת חריפה על הכוונות של הממונה על ההגבלים להוציא את המונופול ממאגר לוויתן
בתמונה: אורי אלדובי, יו"ר איגוד מחפשי הגז והנפט , ועידת תעשיית העתיד. צילום: גונן גלין
במכתב מבקש אלדובי את התערבותו הדחופה של רה"מ בכדי להציל את התעשייה, ולהבטיח עצמאות אנרגטית למדינת ישראל, לצד שיפור מצבה הכלכלי והמדיני של ישראל. בין היתר, מזהיר אלדובי במכתב: "הוצאת נובל אנרג'י ודלק מתגלית לוויתן תקפיא את המשך הפעילות, תמנע כניסת שחקנית חדשים ואולי תסגור את הגולל להפקת הגז ממאגר זה ומניסיונות קידוח נוספים בארץ".
עוד אומר אלדובי כי "ההחלטה על עתיד האנרגיה של מדינת ישראל אינה החלטה של פקידים, כי אם החלטה של מנהיגות. זוהי משימה לאומית, ואנו פונים אליך לקבל החלטה אמיצה – להתעלות מעל השיקולים הצרים של רגולטור זה או אחר, ולראות בצורה רחבה את ההזדמנות העומדת לפנינו, אשר תבטיח את עתידה של מדינת ישראל בצורה הטובה ביותר".
הנוסח המלא של מכתב אלדובי מובא כאן:
כבוד ראש הממשלה,
החלטתו של הממונה על ההגבלים העסקים בדבר האחזקות במאגר לוויתן בעלת השלכות מרחיקות לכת על תעשיית הגז המקומית ועל המשק הישראלי כולו, ולכן, אני מוצא לנכון לפנות אליך בשם התעשייה כולה ולבקש את התערבותך הדחופה.
תגלית לוויתן היא אחת מתגליות הגז הטבעי הגדולות ביותר שאותרו בעולם בעשור האחרון. יחד עם תגליות הגז הטבעי שכבר אותרו בחופי ישראל, והפוטנציאל המוערך בקידוחים העתידיים שתוכננו, ישראל יכולה להפוך למעצמת אנרגיה בינלאומית, דבר אשר ישפיע על מעמדה הכלכלי והמדיני עם משמעויות גיאו פוליטיות מרחיקות לכת.
לצערי הרב, המאבק שבוחרים לנהל חלק מהרגולטורים במדינת ישראל נגד תעשיית הגז המקומית, בחוסר ההחלטיות שלהם, מבלי לראות את התמונה הגדולה, ובעודף רגולציה הפכפכה יוביל לכך שמשאב יקר הערך הזה, יישאר במעמקי הים עוד שנים רבות.
סביבת העשייה "התומכת" שלנו מושפעת, בין היתר, מהגורמים הבאים:
1. מצבה הביטחוני של מדינת ישראל והאיום המתמיד על אסדות הקידוח בלב הים.
2. החרם הערבי המונע כניסת שחקנים גדולים לשוק שלנו.
3. העדר תשתית קיימת לייצוא גז נוספת המחייבת מתקני הנזלה או/ו צינורות תשתית יקרות למדינות שכנות.
4. מדיניות המיסוי שהוטלה על התעשייה שאינה מתחשבת בכישלונות בקידוחים.
5. ההחלטות המגבילות לגבי ייצוא.
ויותר מכל, חוסר הוודאות הרגולטורית שמאפיין אותנו כבר מספר שנים ובא לידי ביטוי ב"דיוני ששינסקי" המתמשכים ב"וועדת צמח" ואף בהחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים הנוכחית, המשנה ומבטלת הסכמים קיימים – מרחיקים מישראל משקיעים ומממנים זרים, בתקופה של קושי עולמי בתחום בשל מחירי הנפט מול אלטרנטיבות אחרות. אם לא הובן עדיין, איננו "משחקים" במגרש ריק, יש אלטרנטיבות עולמיות ואזוריות פשוטות יותר, ידידותיות יותר ובוודאי ריווחיות יותר.
פעם אחר פעם אנו נוכחים כי ישראל לא יכולה להסתמך על ייבוא למקורות האנרגיה שלה. כדי להבטיח עצמאות אנרגטית וכושר פעילות למשק, ישראל מחויבת לעודד הפקת נפט וגז כחול – לבן. אנו רואים במלאכת החיפוש וההפקה משימה לאומית.
כדי להפיק את הגז, נדרשת חברה בינלאומית בעלת ניסיון בקידוח במים עמוקים ויכולות פיננסיות איתנות. על אף ניסיונות רבים ונוכח הקשיים המנויים, נובל אנרג'י עודנה החברה היחידה שהסכימה לפעול בישראל למרות הסיכונים הרגולטורים, הגיאופוליטיים והכלכליים. הוצאתה מתגלית 'לוויתן', תקפיא את המשך הפעילות, תמנע כניסת שחקנים חדשים ואולי תסגור את הגולל להפקת הגז ממאגר זה ובכלל מניסיונות קידוח נוספים בארץ.
לצערי, המפסידים הגדולים מהחלטת הממונה יהיו דווקא אזרחי מדינת ישראל, שיאבדו מיליארדי דולרים מהכנסות המסים ואת הסיכוי להפיכת ישראל למעצמת אנרגיה. אובדן יכולת ייצוא הגז של ישראל, הינה פגיעה משמעותית במעמדה הגיאופוליטי של ישראל, ובקשרים העסקיים והדיפלומטים שלה עם מדינות האזור.
מתוך כאב רב אני מציין שאנחנו מייבאים גז במקום לייצא אותו!
דחיית פיתוח מאגר 'לוויתן' תשפיע על פיתוחם של מאגרים נוספים ותדחה כניסה נוספת לחופי מדינת ישראל ואת מכירת הגז לתעשייה המקומית – דבר שיבוא לידי ביטוי מיידי ביוקר המחיה בישראל.
מדינת ישראל עומדת בפני חלון הזדמנויות היסטורי – הפיכת ישראל למעצמת אנרגיה בינלאומית. נדיר בחיי מדינה שיש לה אפשרות לעבור שינוי בסדר גודל שכזה, אשר יבטיח חופש כלכלי למדינת ישראל שנים קדימה – הקרן הממשלתית אשר הוחלט שתקום מהכנסות הייצוא, תבטיח כי הילדים והנכדים של כולנו יחיו במדינת רווחה, עם מערכות חינוך ובריאות מפותחות, לצד מערכת ביטחון חזקה ואיתנה.
ההחלטה על עתיד האנרגיה של מדינת ישראל אינה החלטה של פקידים, כי אם החלטה של מנהיגות.
זוהי משימה לאומית, ואנו פונים אליך לקבל החלטה אמיצה – להתעלות מעל השיקולים הצרים של רגולטור זה או אחר, ולראות בצורה רחבה את ההזדמנות העומדת לפנינו, אשר תבטיח את עתידה של מדינת ישראל בצורה הטובה ביותר.
בברכה,
אורי אלדובי
יו"ר איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל
עצם העובדה שמתחרה כותב את הדברים האלו במקום לקרוא למשקיעים שלו ולחשוב איך מארגנים קבוצת מימון כדי לרכוש חלק בלוויתן ולהתחרות בשוק, זה דבר מטריד מאוד. מקריאת המכתב עולה שהדבר היחיד שמעניין אותו זה היצוא והוא בכלל לא חושב על תחרות במשק המוקומי. אם זו הגישה בקרב המתחרים הפוטנציאליים של המונופול, אולי עשה טוב דיוויד גילה כשהחליט להכניס בכוח מתחרה, שתחולנה עליו חובות המכירה למשק המקומי.
באת לברך ויצאת מחרב.
שבת שלום