בחודשים האחרונים טכנולוגיית הקוגנרציה פורצת לתודעת ענף האנרגיה בארץ ויותר תעשיות בארץ בוחרות להשתמש בה, מאחר והיא מספקת פתרון כולל לצרכים האנרגטיים של כל מפעל. אך האם מדובר בפתרון שאפשר ליישם רק במפעלים גדולים? או שגם למפעלים קטנים יש אינטרס להקים בחצר המפעל שלהם תחנת קוגנרציה?

תחנות כוח קוגנרציה – מעכשיו גם בחצרות מפעלים קטנים

בחודשים האחרונים טכנולוגיית הקוגנרציה פורצת לתודעת ענף האנרגיה בארץ ויותר תעשיות בארץ בוחרות להשתמש בה, מאחר והיא מספקת פתרון כולל לצרכים האנרגטיים של כל מפעל. אך האם מדובר בפתרון שאפשר ליישם רק במפעלים גדולים? או שגם למפעלים קטנים יש אינטרס להקים בחצר המפעל שלהם תחנת קוגנרציה?

בתמונה הראשית: תחנת קוגנרציה שהקימה חברת AB Energy למפעל נייר. תצלום: AB Energy

בניגוד לתפיסה המסורתית בענף האנרגיה, לפיה רק למפעלים גדולים משתלם להקים בחצר המפעל שלהם תחנת כוח פרטית, בתקופה האחרונה אנחנו חוזים במפעלים אשר מתקינים בחצר תחנות כוח של גנרציה או קוגנרציה בהיקף קטן יותר.

למרות הצמיחה בתחום, תחנות הכוח בחצר המפעל בהספק קטן יחסית של פחות מ-1 מגה-וואט עדיין לא פרצו אל התחום בישראל. כיום מתקני הקוגנרציה פועלים בעיקר באיזורי תעשייה ומפעלים גדולים כמו בית הזיקוק לנפט חיפה, מפעלי נייר חדרה, מפעלי ים המלח, נילית, רותם דשנים וכו', והמפעלים הקטנים עדיין לא מודעים ליתרונות הגדולים של הקוגנרציה ולחסכון העצום שתחנת הכוח בחצר המפעל יכולה להביא להם.

לא פחות משש חברות שונות החלו לשווק בישראל פתרונות מתקני קוגנרציה בחצר המפעל בתקופה האחרונה, ובעוד רובן מתעסקות יותר בשיווק של מתקני קוגנרציה גדולים בהיקף של כ-5 מגה-וואט ומעלה, אפשר גם למצוא חברות המשווקות מתקני קוגנרציה קטנים יותר. חברת AB, שהגיעה מאיטליה לישראל היא בין החברות האלה, כאשר היא מתכננת, מייצרת ומשווקת פתרונות קוגנרציה שנעים בין 200 קילו-וואט ל-5 מגה-וואט.

פנינו אל דניאל שאף, מנכ"ל AB בישראל, בשאלה מדוע המפעלים הקטנים בישראל עדיין לא קופצים על תחום הקוגנרציה. שאף אמר כי האתגר בהתאמת מערכת קוגנרציה למפעל הקטן הוא מורכב ודורש עבודת הנדסה מקצועית למציאת דרך לשימוש במרבית האנרגיה הטרמית. אך לפי שאף, רמת האתגר תואמת את התוצאות, מאחר ומערכת כזו יכולה להגיע לרמת נצילות גבוהה מאוד של מעל ל-80%.

על מנת שקוגנרציה תהיה כדאית למפעל הקטן, נדרש שימוש בתמהיל מתאים של אנרגיה תרמית וחשמלית. לדוגמה מפעל מאיזור הדרום, בדק כי בהתקנת תחנת קוגנרציה של 330 קילו-וואט שתספק למפעל גם מים חמים בטמפרטורה של 95 מעלות, ניתן לחסוך כ-90% מהשימוש במזוט קל ולהביא לחסכון כולל של מעל ל-800,000 שקלים בשנה, שהם כ-38% מעלויות האנרגיה השנתיות. תקופת ההחזר במקרה זה היא 3.4 שנים.

לטכנולוגיית הקוגנרציה יתרונות רבים, בהן: 1. המחיר שלה לאספקת אנרגיה, שעל פי היזמים הוא נמוך משמעותית יותר מכל טכנולוגיה קיימת אחרת. 2. נצילות הייצור הטובה ביותר עבור הצרכן ועבור משק האנרגיה. 3. טכנולוגיה זו היא מחולל התחרות המשמעותי ביותר במשק האנרגיה בישראל. 4. היא מעניקה יתרון חשוב בעלות הייצור של מפעלים מקומיים הן לצורך יצוא או הפחתת המחירים והקלה ביוקר המחיה בישראל.

מפעלים שעד כה נזדקקו להשתמש בדלקים פוסיליים מזהמים ויקרים, בגפ"מ ובחשמל של חברת החשמל, נמצאים בתהליך של חיבור לרשת החלוקה של הגז הטבעי ולהסבת פעילות המפעלים לגז טבעי. בהתחשב בכך שמאגרי הגז שנמצאו לחופי ישראל אמורים בעתיד להפוך את הגז הטבעי להיות נגיש לכל מפעל בארץ, יותר יזמים וחברות בתחום תחנות הכוח הקטנות נפתחות, עוברות הסבה לתחום פעילות זה, או מגיעות לישראל על מנת להגדיל את השוק הטרי.

[wysija_form id="4"]