ביום ראשון תקיים מועצת מקרקעי ישראל דיון בנושא תכניות הבנייה בהרי ירושלים. לקראת הדיון, פנו היום (ד') החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה לגורמים המוסמכים בטענה כי מדובר בתכניות המקודמות בניגוד לדין ולכן יש לבטל אותן
המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע נגד הבנייה בהרי ירושלים
ביום ראשון תקיים מועצת מקרקעי ישראל דיון בנושא תכניות הבנייה בהרי ירושלים. לקראת הדיון, פנו היום (ד') החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה לגורמים המוסמכים בטענה כי מדובר בתכניות המקודמות בניגוד לדין ולכן יש לבטל אותן
בתמונה למעלה: הרי ירושלים. קרדיט צילום: דב גרינבלט
ביום ראשון תקיים מועצת מקרקעי ישראל דיון בנושא תכניות הבנייה בהרי ירושלים. לקראת הדיון, פנתה היום (ד') החברה להגנת הטבע, ליועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל, בטענה כי מדובר בתכניות המקודמות בניגוד לדין ולכן יש לבטל אותן.
במקביל, פנה מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר, לשר הפנים ולמנכ"ל המשרד, בבקשה לפעול מיידית לביטול היוזמות. "התכניות יגרמו לפגיעה בשטחים פתוחים ערכיים ובציבור הירושלמי". מחוץ לישיבה תתקיים הפגנה של פעילי סביבה, בהם אנשי החברה להגנת הטבע ומגמה ירוקה.
בפנייתו כתב מנכ"ל המשרד לפלר: "הרחבת ירושלים מערבה, על ידי פיתוח מנותק גיאוגרפית מהעיר, תצריך השקעה אדירה בתשתיות, תוביל לפגיעה בשטחים פתוחים ערכיים ובציבור הירושלמי. הרחבה זו אינה נכונה ומנוגדת למגמות אותן מובילה ממשלת ישראל בתקופה האחרונה. לאור היתרונות הברורים של חיזוק הערים על פני ביזורן. אני קורא לכם לפעול מיידית לביטול היוזמות המקודמות בצורה לא מחושבת במערב העיר".
בפנייה של החברה להגנת הטבע נכתב: "מוסדות התכנון דחו כבר במספר הזדמנויות בעבר (הקרוב) את יוזמות הבנייה במערב ירושלים – הן ככלל, כעיקרון תכנוני לפיתוחו של האזור/המחוז, והן פרטנית, בהתייחס ליוזמת 'בת הרים' וליוזמה לבנייה בהר חרת. מוסדות התכנון לא ראו מקום ליוזמות אלו במסגרת פתרונות הדיור המוצעים לאזור ירושלים – לא לעיר ירושלים, לא למועצה המקומית מבשרת ציון ולא ליישובי המועצה האזורית מטה יהודה. אשר על כן, הבסיס העובדתי והתכנוני העקרוני לעצם הדיון בהרשאות התכנון האמורות הוא, לכל היותר, חסר ופגום. זה אינו מסד שיכול להסביר או להצדיק קבלתן של החלטות כאלו. תמיהה היא בעינינו כיצד מיזם תכנון שאפתני ומשמעותי כל כך, יוצא לדרכו בהחלטה פנימית של עובדי רשות מקרקעי ישראל בלבד, מבלי שנתקיימו תנאים מחייבים שנקבעו לכך".
כזכור, התכניות, בשטח כולל של 18 אלף דונם, מקודמות רובן על ידי רשות מקרקעי ישראל, בהליך שבחברה להגנת הטבע מכנים אותו "דורסני ובניגוד למדיניות התכנון שאושרה בעשור האחרון". בחברה להגנת הטבע מציינים כי תכנון זה בא 7 שנים אחרי דחייתה של תכנית ספדי, באותו האזור, בתום מאבק ציבורי רחב היקף, מנימוקים של העדפת חיזוק העיר פנימה ושמירה על השטחים שמסביב לעיר.
עוד מוסיפה החברה להגנת הטבע כי 3 מתכניות הבנייה עתידות לפגוע קשות במרחב הסטף, מאתרי הטיולים הפופולאריים בישראל. לדברי ניר פפאי, סמנכ"ל שימור סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע: "יש להמשיך ולחזק את המגמות החיוביות בעיר ירושלים, אפשר ועדיף מכל הבחינות לתת מענה למגורים בתחומי העיר, אין צורך להרוס את ההרים והשטחים הפתוחים האיכותיים שמסביב לה"
נימוקי החברה להגנת הטבע:
מההיבט הכלכלי – חברתי
משאבים רבים יופנו אל מחוץ לעיר, על חשבון תכניות פינוי בינוי, התחדשות עירונית, פיתוח תעסוקה ומלונאות, מימוש עתודות הקרקע, חידוש מרקמים ישנים וחיזוק מרכז העיר. הבנייה המתוכננת לא תסייע להורדת מחירי הדירות, שכן המחיר יהיה גבוה בשל התשתיות החדשות הנדרשות ומחירי הפיתוח הגבוהים. השטחים הפתוחים המשרתים את הציבור בעיר ובמטרופולין לפנאי ונופש, ייעלמו כליל ותיפגע איכות החיים. הגדלת שטח העיר, במקום הרווייה עירונית, תפגע ביעילות התחבורה הציבורית.
מההיבט הסביבתי
הרי ירושלים שממערב לעיר, הם נכס ציבורי ייחודי ביותר, בשל ערכי הטבע, הנוף, התרבות והמורשת. הבנייה מתוכננת בלב מערכת אקולוגית עשירה ומגוונת, בעלת חשיבות עולמית, המהווה בית גידול לבעלי חיים רבים, עצים וצמחיה ארצישראלית ייחודית. הבנייה תקטע את הרצף האקולוגי הקיים, תייבש מעיינות ותפגע אנושות באקוויפר ההר.
חלופות
ישנן עתודות בנייה למגורים בעיר, ותהליכי ההתחדשות העירונית בה כבר החלו. ישנו מאגר עתודות קרקע למגורים, הכולל כ – 100,000 יחידות דיור, עד שנת 2040. מתוך המאגר הזה ניתן יהיה לממש לפחות 60,000 יחידות דיור.
התכניות:
1. תכנית בת הרים/ צור הדסה – אותה מקדמת רשות מקרקעי ישראל, על שטח של 14.5 אלף דונם
2. תכנית הר חרת – אותה מקדמת רשות מקרקעי ישראל, על שטח של 1600 דונם
3. כביש הטבעת המערבי – כביש באורך של למעלה מ – 8 ק"מ, (ברוחב של 30-40 מטר) ממוצא (כביש 1) ועד מחלף מתוכנן בנחל רפאים, על כביש 39,שיעבור במורדות הר חרת המזרחיים (שכונה מתוכננת), בגשר ארוך מעל נחל שורק, לרמת הדסה (שכונה מתוכננת) ובמנהרה מתחת לרכס לבן, במורדותיו הדרומיים (שכונה מתוכננת)
4. תכנית רכס לבן – אותה מקדם משרד הבינוי, על שטח של 830 דונם
5. תכנית מורדות אורה – אותה מקדמת רשות מקרקעי ישראל, על שטח של 240 דונם
6. תכנית מתחם הדסה – אותו מקדם משרד הבינוי, על שטח של 315 דונם
7. תכנית מצפה נפתוח – אותה מקדמת רשות מקרקעי ישראל, על שטח של 370 דונם
8. תכנית המגרסה – אותה מקדמת רשות מקרקעי ישראל, על שטח של 260 דונם
3 התכניות הראשונות, המהוות את מוקד המאבק, מקודמות בניגוד גמור למדיניות התכנון, שקבעה חד משמעית כי יש לחזק את העיר פנימה. ההרשאות לתכנון בת הרים והר, ניתנו על ידי ועדת פקידים, גם הן בניגוד להיררכיית התכנון המאושרת בכל הרמות. הליך דורסני זה, עוקף וועדות תכנון מקומיות ומחוזיות ותכניות מתאר תקפות, מדיר את הציבור ונבחריו ומבטל את יכולתו להשפיע על תוצאות ההליך התכנוני.
הרשאות תכנון אלה, לבניית שכונות אדירות ממדים, ניתנו לגבי שטחים שרק לאחרונה אושרו על ידי מוסדות התכנון בכל הרמות כשטחים לגנים לאומיים, שמורות טבע, יערות ופארקים; מיליוני השקלים שהוצאו מתקציב המדינה על תכנון עירוני ארוך טווח, בראייה כוללת, נזרקים לפח האשפה התכנוני, שוב על חשבון הציבור.
[wysija_form id="4"]