אתמול (ב') הוגשה עתירה ראשונה לבג"ץ נגד הורדת תעריפי הרוח של רשות החשמל, כשעוד עתירה צפויה לצאת בשבוע הבא. על פי העתירה, רשות החשמל הורידה את התעריף לפרויקטי רוח ב-20% בהסתמך על מקורות לא מתאימים ואף פירשה לכאורה חלק מהנתונים שהיא הביאה בצורה לא נכונה

עתירה לבג"ץ בנושא הורדת תעריפי הרוח: "הנימוקים של רשות החשמל פשוט אינם נכונים"

אתמול (ב') הוגשה עתירה ראשונה לבג"ץ נגד הורדת תעריפי הרוח של רשות החשמל, כשעתירה נוספת צפויה לצאת בשבוע הבא. על פי העתירה, רשות החשמל הורידה את התעריף לפרויקטי רוח ב-20% בהסתמך על מקורות לא מתאימים ואף פירשה לכאורה חלק מהנתונים שהיא הביאה בצורה לא נכונה

בתמונה הראשית: יו"ר רשות החשמל, אורית פרקש הכהן. צילום: רועי שפרניק

חברות הרוח 'אי.די.אף אנרג'י נובל ישראל' ו-'בלו סקי אנרג'י' הגישו אתמול (ב') עתירה לבג"ץ נגד רשות החשמל, בראשות אורית פרקש הכהן. העתירה באה לעצור את החלטת רשות החשמל, במסגרתה היא הורידה את התעריפים הניתנים ליזמי הרוח בתמורה לחשמל שהם ייצרו בעתיד בכ-20%, וזאת בטרם הוקם פרויקט רוח אחד בארץ מכוח הסדרת הרשות. ההחלטה של רשות החשמל הייתה פתוחה לשימוע פומבי במשך מספר חודשים, אך לטענת היזמים פניות הציבור לא נענו כלל, מה שהביא אותם להגיש את העתירה.

רשות החשמל טענה בשימוע כי החלטתה מתבססת על שני דברים: 1. מחירי הטורבינות ירדו. 2. הטורבינות התקדמו טכנולוגית כך שהטורבינות מייצרות יותר חשמל על אותה רוח. הנתונים עליהם מתבססת רשות החשמל מגיעים מנתוני מדד המחירים העולמיים שמפרסמת חברת בלומברג. העותרות לבג"ץ מצידן משיבות לנתונים האלה במספר טענות משלהן:

לטענת העותרות, לא רק שהטענה של רשות החשמל על פיה המחיר של טורבינות רוח ירד היא לא נכונה, במדד של בלומברג ניתן לראות כי המחיר אף עלה בשנים האחרונות, וכיום הוא יותר גבוה מהמחיר שהיה עת יצאה ההסדרה המקורית בשנת 2011. אי לכך, הצמדת התעריף המקורי למדד בלומברג, כפי שטענה הרשות שברצונה לבצע, היתה צריכה להוביל לעלייה בתעריף ובוודאי שלא לירידתו. הרשות לא הצמידה את התעריף למדד בלומברג, אלא פשוט הורידה אותו.

עוד טוענות העותרות כי בלומברג הוא מקור בלתי אמין למידע שכזה וכי מקבלי החלטות בנושא אנרגיית הרוח בעולם לא משתמשים בו. העותרות מוסיפות כי בהתחשב במצב הבוסרי של השוק הישראלי אין מקום לנתוני מדד בלומברג, שמתייחסים לשווקים מפותחים בהם פעילים מספר יצרני טורבינות.

החברות המקושרות לארגוני רוח בינלאומיים, שכבר הקימו פרויקטים ברחבי העולם, טוענות כי על פי בדיקה של חוזי הטורבינות שנחתמו בשנתיים האחרונות אין ירידה במחירי הטורבינות כלל.

כמו כן, החברות טוענות בעתירתן כי המדד של רשות החשמל לא לוקח בחשבון את התנאים היחודיים בישראל ליזמי רוח: שוק הרוח המקומי הוא קטן עם פוטנציאל לא גדול בהשוואה לעולם ומשכך אינו אטרקטיבי ליצרני הטורבינות, משטר הרוחות בישראל הוא בעייתי, לא קיימת ודאות מבחינת הרגולטור ומבחינה עסקית ובמיוחד- לא הוקם עדיין מתקן אחד מכוח ההסדרות שהרשות פרסמה ולכן אין כל מידע אמיתי ביחס לעלויות בפועל של הקמת חוות רוח.

עוד קושי שהחברות הדגישו הוא כי בשונה מהענף הפוטו-וולטאי, מי שעושה את עבודות ההקמה הוא היצרן של הטורבינות, שגם עושה את התפעול והתחזוקה. כלומר, כדי להקים חוות רוח צריך שאותה חברה גם תבצע את ההתקנה וגם תעניק את השירות. מדובר בעניין מורכב מבחינות רבות ולא בטוח שכלכלי. דוגמה לבעייתיות ולעלויות שאינן ברורות בשלב זה: יהיה צריך לשנע בכבישי הארץ את להבי הטורבינות. להבים אלו אינם ניתנים לפירוק ואורכם כ-70 מטר. הצוות שישנע את הלהבים יצטרך לפרק זמנית צמתים שלמות בארץ, מעקות בטיחות ואף רמזורים, רק כדי להעביר אותם. נוסף על כך, כלל לא ברור האם קיים בארץ ציוד מתאים לשינוע ולאחר מכן הנפת להבים אלו.

כמו כן, נטען כי הנתונים של רשות החשמל לגבי כמות החשמל שהטורבינות מייצרות אינם נכונים. דוגמה לכך בעתירה הראתה כי הרשות שילבה במסמך השימוע מטעמה רק חצי מתוך גרף שהופיע בעלון פרסומי של סימנס, שבו כתוב שהטורבינות שלהן מייצרות יותר חשמל. העותרות טוענות כי הרשות הוסיפה נתונים משלה על גבי הגרף ולא ציינהמה מקור הנתונים כמו גם את העובדה כי מדובר בעלון פרסומי. יתרה מכך,על פי העותרות העלון הפרסומי הוא משנת 2010, השנה בה רשות החשמל הוציאה את התעריף המקומי הראשוני, כך שהמוצג בו אינו משקף כל מידע עדכני, או חדש ובוודאי שלא מידע שלא היה מונח לפני הרשות, עת קבעה את התעריף בשנת 2011.

החברות טוענות כי כל תעשיית הרוח נשענת בסופו של דבר על טורבינות מסורתיות ושלא הייתה בתחום שלהן איזשהי קפיצה, או פריצת דרך מדעית או פיתוח טכנולוגי, למרות טענות הרשות.

הסעיף האחרון בטענות החברות הוא הפרדת ההורדה בתעריפים למתקנים בינוניים שעתידים להתחבר לרשת החלוקה במתח גבוה ומתקנים גדולים שיחוברו לרשת ההולכה במתח עליון. לפני ההחלטה הנוכחית, התעריף היה שווה וזהה לשני סוגי המתקנים. בהחלטתה, שינתה הרשות את הכללים ומעבר להפחתה של התעריף האחיד למחיר של 38.8 אגורות לקוט"ש היא ביצעה הורדה נוספת ל-36.4 אגורות לקוט"ש למתקנים ברשת החלוקה של המתקנים הבינוניים וזאת מבלי שניתנה לציבור הזדמנות להגיב לכך בנפרד.

לטענת החברות, ההורדה היא הפיכת הנחות הבסיס של הרשות עצמה. בענף הפוטו-וולטאי, ככל שהמתקן גדול יותר, התעריף שלו יהיה קטן יותר, שכן ההוצאות מתחלקות על יותר ייצור של חשמל. כך,זכו בעלי המתקנים הפוטו-וולטאיים הקטנים (ביתיים וביתי-מסחרי) לתעריף הגבוה ביותר, בעלי המתקנים הבינוניים (עד 12 מגה-וואט) זכו לתעריף נמוך יותר ובעלי המתקנים הגדולים (מעל 12 מגה-וואט) זכו לתעריף הנמוך ביותר.

כך גם היה באנרגיית הרוח, בה הסדרות הרשות זיכו את בעליהן של חוות רוח קטנות בתעריף גבוה יותר מבעליהן של חוות רוח בינוניות, או גדולות. לדברי החברות, הטענה של רשות החשמל שההוצאות למתקן ברשת החלוקה הן גדולות יותר, אינה נכונה וסותרת את כל הנחות הבסיס של הרשות עד היום. לטענת היזמים מדובר ב"עבירה טכנית" שביצעה הרשות ובמהלך שמנוגד לחוק מאחר והיזמים לא יכלו להגיב לטענות במסגרת שלב השימוע.

החברות מסכמות את טענותיהן ב"תחושה קשה שנוצרה אצלן עקב אי התייחסותה של הרשות לאף לא אחת מהטענות הרבות שהשמיעו במהלך השימוע". לטענתן, "נראה כאילו הרשות סימנה את המטרה וחיפשה כל צידוק אפשרי על מנת להסביר אותה. מישהו ירה את החץ ורק לאחר מכן צייר את המטרה".

כאמור, בשבוע הבא צפויה להיות מוגשת עתירה נוספת נגד ההחלטה של הרשות על ידי מספר יזמי רוח שמגישים אותה במשותף.

מרשות החשמל נמסר: "רשות החשמל ביצעה התאמה לתעריפים בגין הירידה הכלל-עולמית במחירי טורבינות הרוח, והגידול בנצילותן. שינויים אלו משתקפים בכל פרסומי הגופים המוסמכים המנתחים את ענף הרוח בעולם, לרבות: משרד האנרגיה האמריקאי (ה–DOE), סוכנות האנרגיה העולמית (ה–IEA), מעבדת המחקר לאנרגיות מתחדשות (NREL) חברת הייעוץ הבינלאומית "בלומברג", ועוד.

"לעובדה שטרם קמו עד כה בפועל מתקני ייצור חשמל מאנרגיית רוח בישראל – אין קשר לתעריף, אלא לעיכובים הסטטוטוריים בפרסום תכנית מתאר ארצית (תמ"א) לאנרגיית רוח – ומכאן לקושי לקדם תכניות אלו. כמו כן, הפרויקטים נתקלים בקשיים חמורים מצד משרד הביטחון (מגבלות גובה בשל נתיבי טיסה ומכ"מ), והגופים הירוקים (נראות, ציפורים) – לקשיים אלו גם כן אין קשר לתעריף הרוח.

"רשות החשמל תמשיך ותפעל באופן עקבי להסדרת שוק יזמי תחרותי ויציב בתחום אנרגית הרוח, תוך איזון ושמירה על תעריפים שיעודדו את היזמות בתחום מהצד האחד, אך מנגד לא ייצרו תשואות בלתי פרופורציונאליות, אשר עלותן תושת בסופו של דבר על הציבור הרחב דרך תעריף החשמל".

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל: "הטענות הקשות שהושמעו מפי רבים לגבי מהלך הפחתת התעריפים לרוח הפכו למאבק משפטי. נראה כי התנהלות רשות החשמל בתחום אנרגיית הרוח גרמה לכך שבמקום חוות רוח שיוקמו התחום עובר לבית המשפט. מדובר בבשורה רעה לתחום האנרגיה המתחדשת בכלל וטוב שרשות החשמל תלמד מדוע כך קרה ובמקום לפגוע ביזמות בתחום תפעל לתקן ולעודד את היזמות ואת התחום".

גדי הראלי, מנכ"ל האיגוד הישראלי לאנרגיית רוח: "האגודה הגישה תגובה מפורטת ביותר לשימוע של רשות החשמל, הנתמכת בחוות דעת של אנשי מקצוע בינלאומיים. בתגובתה הראתה האגודה כי השימוע למעשה יזם הפחתה ולא הצמדה, כפי שנטען. מדובר אכן בשימוע שלמיטב דעתנו, הבנתנו ונסיוננו גם על בסיס הנעשה במקומות אחרים בעולם, השתמש בכלים שאינם מקובלים בעולם, כמו הבחירה לשימוש במדד בלומברג, על כל חוסר ההתאמות שבו לעניין ונושאים רבים אחרים שהוצגו בשימוע לכלל יצירת תחושת סימון מטרה של הפחתה ומציאת הדרך להגעה אל המטרה שסומנה.

"השימוע שפורסם מיד עם סיום העבודה של מנהל התכנון על תכנית מתאר ארצית תמ"א 10ד/12, הגבירה את הכשל שביכולת לפתח תחום זה, שהתפתח בהצלחה בכל העולם, אך לא בישראל. מדובר בבריאות ובחסכון של כולנו ביישום אנרגיות מתחדשות.

"העלויות העקיפות שבהמשך שימוש בדלקים פוסיליים בישראל לא נלקח בחשבון למרות שהחלטת הממשלה היתה לקדם את תחום אנרגיית הרוח מתוך הבנת חשיבות התחום, ומתוך הבחירה לפעול בדומה למדינות אחרות בעולם.

אינני מעורב או בקיא בפרטי הערעור, אך בהחלט שומע את רחשי הלב של היזמים המתוסכלים כמו גם אלו שנטשו את הספינה של אנרגיית הרוח בישראל לאחר הוצאות כבירות ומתוך תסכולי הבירוקרטיה שאינה מתוזמרת לדאבוני לכדי פעולה להשגת המטרה שהגדירה הממשלה.

"יחד עם זאת, אין בליבי ספק שנוכח הפוטנציאל לאנרגיית רוח בישראל, תימצא הדרך לפעול לקידום העניין בצורה חיובית, ובתקווה שנזכה לכך במהרה.

"פעלתי להבאת הכנס העולמי לירושלים מתוך אמונה שלמה כי הכנס ישמש מנוף לפיתוח התחום. דבר דומה קרה בסין, שם התקיים הכנס העולמי שבעקבותיו החליטה ממשלת סין לפעול, וכך היום בסין למעלה מ 100,000 מגה וואט של אנרגיית רוח – אני רוצה להאמין שבישראל, נשכיל לנצל הזדמנות חד פעמית זו, בה הכנס העולמי מכבד אותנו בקיומו בירושלים, כדי לגרום לאנרגיית הרוח בישראל לקום מתרדמתה."

[wysija_form id="4"]