מערכת תשתיותאנלייט אנרגיה מתחדשת מקבוצת יורוקום, מדווחת היום כי חתמה על הסכם להגדלת אחזקותיה בפרויקט אנרגית הרוח "עמק הבכא" שממוקם ברמת הגולן, שהינו בעל רישיון מותנה בהיקף של 102 מגה-וואט
אנלייט מגדילה את אחזקותיה בפרויקט הרוח עמק הבכא
אנלייט אנרגיה מתחדשת מקבוצת יורוקום, מדווחת היום כי חתמה על הסכם להגדלת אחזקותיה בפרויקט אנרגית הרוח "עמק הבכא" שממוקם ברמת הגולן, שהינו בעל רישיון מותנה בהיקף של 102 מגה-וואט
בתמונה הראשית: גלעד יעבץ, מנכ"ל אנלייט
החברה, באמצעות שותפות יעודית בשליטתה, תגדיל את אחזקותיה מ-50% ל-63.5% בחברת אנרגיות קינטיות, המחזיקה ב-60% מהפרויקט, תמורת 2 מיליון שקלים. פרויקט עמק הבכא נמצא בבעלות אנרגיות קינטיות (60%) וד"ר אלי בן דב (40%). יתרת אחזקות אנרגיות קינטיות מוחזקות על ידי חברת KV שבבעלות משפחת סיטון ומשפחת טאוויל. במסגרת העסקה עודכן גם סכום הפרמיה המקסימלית שהיה על החברה לשלם ל-KV במועד הסגירה הפיננסית של הפרויקט, ויועמד על כ-2.8 מיליון שקלים במקום סך של עד 16 מיליון שקלים
במקביל להשלמת העסקה, סיטון תרכוש את מלוא אחזקותיה של טאוויל ב- KV (50%) ותגיע לבעלות מלאה ב- KV.
פרויקט עמק הבכא הינו פרויקט אנרגיית הרוח הגדול המתקדם ביותר בישראל כיום. לפרויקט הוענק רישיון מותנה בהספק של 102 מגה-וואט, הוא קיבל את אישור משרד הביטחון לכל מיקומי הטורבינות המתוכננות וכן קיבל את אישור הועדה המחוזית צפון למתן תוקף לתכנית הסטטוטורית (תב"ע).
לאור התקדמות הפרויקט, באנלייט מעריכים כי הסגירה הפיננסית למימונו תתבצע במהלך שנת 2016. עלות ההקמה הנורמטיבית להקמת הפרויקט מוערכת בכ- 675 מיליון שקלים. כמו כן, את המימון לפרויקט יעמיד קונסורציום מלווים בראשות בנק הפועלים. ההון העצמי למיזם, בסך כ-135 מיליון שקלים יועמד במלואו ע"י חברת אנרגיות קינטיות שבה כאמור, החברה תעלה את שיעור החזקותיה ל- 63.5%. חלקה של חברת בן דב אנרגיית רוח יועמד ע"י אנרגיות קינטיות בהלוואת בעלים שתוחזר לה בקדימות מתקבולי הפרויקט העתידיים.
גלעד יעבץ, מנכ"ל אנלייט אנרגיה מתחדשת אמר היום: "פרויקט עמק הבכא הינו פרויקט דגל ביישום אנרגיה מתחדשת במדינת ישראל. האנרגיה הירוקה שתיוצר בו תספק את מלוא צריכת החשמל של עשרות אלפי משקי בית בישראל, ותחסוך למשק עלות של פליטות מזהמים בהיקף מאות מיליוני שקלים. אנלייט תמשיך להוביל את מהפכת האנרגיה המתחדשת, וקוראת לממשלה להסיר את החסמים הבירוקרטיים והרגולציה הכבדה שעדיין מקשה על התחום לצמוח בקצב הנדרש על פי יעדי הממשלה ל- 2020.