בקיץ תושבים אירופאים רבים נאלצו לצאת מבתיהם הלא ממוזגים ולצנן את גופם במזרקות ובאגמים. חברות עסקיות רבות הבינו את הביקוש העולה למערכות מיזוג אוויר. למעצבי המדיניות נותר לתקן תקנות ולוודא איך ניתן לקדם התקנה של מערכות בעלות מקדם יעילות אנרגטית גבוה ככל שניתן. טור מאת ד"ר עופר אלון

מערכות מיזוג אוויר והתייעלות אנרגטית באירופה – הפרדוקס המתמשך

טור מאת ד"ר עופר אלון – חלק א'

המונח "התייעלות אנרגטית" זכה לעדנה ולהבהרות רבות ומגוונות בשנים האחרונות. לא בכדי, מעצבי מדיניות רבים הגדירו אותו כמנוע העסקי הבא וכבעל פוטנציאל מעצם היותו אמצעי מקובל לצמצום ההתחממות הגלובלית ובהתאם קידמו תקינה ורגולציה מגבילה להקטנת הביקוש הראשוני לאנרגיה. מה באמת מעניין מיליוני אירופאים החיים בבתים ללא מערכות מיזוג אוויר?

-חלק ב': באירופה מכתיבים את הצורך להתייעל – אך במקביל נערכים לספק את הביקוש הגואה לאנרגיה
-חלק ג': המינוח התייעלות אנרגטית דורש אוורור
-חלק ד': שדרוג מערכות מיזוג האוויר כאמצעי להתמודדות עם תרחיש ביולוגי  

בקיץ 2015 ראינו תושבים אירופאים רבים שנאלצו לצאת מבתיהם הלא ממוזגים ולצנן את גופם במזרקות בלב העיר הסואנת ובאגמים. התייעלות אנרגטית בעבורם אינה רלוונטית, ובאופן וטבעי לא תעניין אותם כל זמן שתנאי הנוחות שלהם אינם אופטימליים. חברות עסקיות רבות הבינו את הפוטנציאל המתגבש בגוש האירופאי ואת הביקוש העולה למערכות מיזוג אוויר. בשלב זה, נותר למעצבי המדיניות לתקן תקנות ולוודא איך ניתן לקדם התקנה של מערכות בעלות מקדם יעילות אנרגטית גבוה ככל שניתן.

מעבר לצורך ההולך וגדל ביעילות מתמשכת (צמצום וחיסכון בביקוש הראשוני לאנרגיה), חשוב להפנים שכל תהליך התייעלות חייב בסופו של יום להיות כלכלי ומניב, והצורך בו מתחיל ממצב טעון שיפור המצביע על היתכנות טכנו-כלכלית ריאלית לשדרוג. בארצות הברית לדוגמא, יצרני האנרגיה נהנים מתמריצים על כל קוט"ש שהוכח כנחסך (לא נצרך). לעומת זאת באירופה, קיים צפי לעלייה בביקוש לחשמל אשר יחייב ככל הנראה מעבר מחיסכון – ליעילות הצריכה לנפש, תוך יצירת כדאיות כלכלית לשיתופי פעולה טכנו-כלכליים בין יצרן האנרגיה לצרכנים. עם ובמידה ויצרן האנרגיה יהפוך לבעל אינטרס מובהק, הוא ככל הנראה יוכל להשפיע על יעילות צרכני האנרגיה שלו, ועדות לכך ניתן לראות במרכז המבקרים שהוקם בסן פרנסיסקו, שמספק לציבור ייעוץ חינם כיצד להתייעל בצריכת החשמל, ולעתים אף תמריצים למימוש מטעם יצרני האנרגיה השונים.

ראוי לזכור, שתהליך התייעלות גורר על פי רוב השקעות משמעותיות ולכן חובה לבחון את החזרי ההשקעה במונחים ריאליים, להגדיר את אמצעי המדידה ונקודת הייחוס להצלחת הפרויקט ורק אז לשקלל את האפשרויות ליישמו. רצוי להימנע מחשיבה מקובעת, לבחון כל פרויקט בפרמטרים פרטניים ולהחליט ליישמו עם ובמידה ונמצא שהוא בטוח וריאלי ליישום.

לכאורה, כל המרכיבים הנדרשים להגדלת נפח הפעילות של העוסקים בתחום מיזוג האוויר קיימים באירופה: צורך שהוגדר כקיומי, ביקוש משמעותי, וככל הנראה תקציב משמעותי שאינו מתבסס על הצורך באימות תוצרי חיסכון (כמתבקש במהות העסקה בפרויקטים להתייעלות אנרגטית) אלה על הצורך בהשלמת תנאי נוחות בסיסיים. ועם זאת, צריך לזכור גם את הקשיים: חוקים נוקשים לשימור מבנים, תשתית חשמל לא מתאימה, מבנים ישנים, עלייה ברמת הרעש הסביבתי ועליית הטמפרטורה הסביבתית באזורים אורבניים צפופים (אפקט הבומרנג) הנובע כתוצאה מפליטת החום הגבוה ממפוחי מעבים באזורים אורבניים צפופים.

גלי החום הגבוה באירופה שהאירופאים חוו השנה והצפי להמשך תהליך ההתחממות, רק חידדו את העובדה שאחוז "החדירה" של מערכות מיזוג אוויר ברחבי אירופה (מותקנות בפועל בלב הערים – בהתמקד בפלח השוק הביתי) נמוך יחסית, כשלעצמו מדובר בסיבות מהותיות לצמיחת הביקוש למזגנים. המצב הנתון ועליית המודעות בצורך להפחית פליטות גזי חממה, דחק במקבלי ההחלטות באירופה לקבע תקנים ותקנות מחייבות לאכיפת יעילות והתייעלות אנרגטית הליך מבורך כשלעצמו אשר בפועל תרם גם הוא באופן עדיף לצמיחת הביקוש באמצעות חברות בעלות אינטרס מידי בהמשך צמיחתו. ובכן, הפרדוקס בהתגלמותו!

מפת האינטרסים לצמיחת הביקוש גדולה וצפופה. כוח השוק מונע מעצם העובדה שהתקנות המחמירות אינן מיועדות למנוע מבעלי בתים מלהצטייד במזגנים לביתם (מוצר שהפך זה מכבר לבסיסי בסל המוצרים של משפחה ממוצעת), או למנוע מגורמים עסקיים לנצל את ההזדמנות ולהגדיל את נפח הפעילות שלהם, ובפועל הוכח שהמציאות תמיד חזקה יותר. בעבור החברות בעלות העניין (והן לא בהכרח רק מתחום מיזוג האוויר) מדובר בשוק בעל פוטנציאל מהותי בהיקף של מיליארדים יורו לשנה, לכן "טבעי" שהן יפעלו לפי כללי המשחק הנהוגים ויתאמצו להוביל ובד בבד להמשיך ללבות את המומנטום של עליית הביקוש. אומנם העולם העסקי כמנהגו נוהג, ואולם ראוי לחדד את השאלה מאיפה יושלם הביקוש לאנרגיה בעבור בתי האב שאין להם היום מזגנים? אנרגיה חלופית? ואולי קונספט העיר החכמה? בשאלות אלה ואחרות נדון במאמרים הבאים.

דווקא לאור המצב הנתון, חברות בעלות אינטרס חייבות לגלות אחריות סביבתית מעבר לשאיפות העסקיות, אומנם נציגיהם בדרך כלל קרובים לצלחת מקבלי ההחלטות ולעיתים רבות גם מובילים את שאיפתם העסקית מעצם חברותם בוועדות התקינה המקבעות את התקנים המחייבים, עד כדי כך שלעיתים נדמה "שהחתול שומר על השמנת" (בעלי העניין מדרבנים ומקבעים מגמות).

ובחזרה לתחום מזוג האוויר, פוטנציאל העלייה בביקוש באירופה וודאי לכאורה ואולם אסור לשכוח שלכל מטבע שני פנים, מכשולים רבים בדרך להצלחה. וכמו בכל דבר בחיים מוטב להיערך ברוח האמרה "סוף מעשה במחשבת תחילה". בהצלחה!

חלק ב' של המאמר יפורסם בעוד שבוע

*הכותב הוא מנכ"ל חברת סיגון גלובל בע"מ, אסטרטג מומחה להתייעלות אנרגטית ובקרת אקלים. הוא כתב את טיוטת התקן ISO/50001 לניהול אנרגיה, מכהן כיו"ר המשלחת הישראלית לחיסכון באנרגיה ב- ISO/TC257
*המאמר מתבסס על ספרו 'קירור ומיזוג אוויר – המדריך המלא' (564 עמודים).