לאחרונה העולם הוקסם ממערכת ההגנה מפני התקפה ביולוגית שטסלה הודיעה שתותקן ברכב החדש שלה, אך האם מערכות מיזוג אוויר באמת יכולות להגן מפני מתקפה כזו, או רק לגרום נזק? טור של ד"ר עופר אלון, חלק רביעי בסדרה

שדרוג מערכות מיזוג האוויר כאמצעי להתמודדות עם תרחיש ביולוגי

טור מאת ד"ר עופר אלון – חלק ד'

המציאות מחייבת נקיטת צעדי מנע למתקפות ביולוגיות, בל נופתע. לאחר פיזור הנבגים באוויר קשה למנוע את המשך הפצתם. לא מדובר בעוד מסע פרסום "ירוק" המטיף לשימור איכות וסביבה, אלה באויב המשליט משטר טרור ללא גבולות ומגבלות מוסריות. לאור האירועים המתרחשים בעולם, תרחיש אפשרי של מתקפה ביולוגית מחייב נקיטת צעדים מידיים להגנת מקורות מים ואיכות אוויר.

-חלק א': מערכות מיזוג אוויר והתייעלות אנרגטית באירופה – הפרדוקס המתמשך
-חלק ב': באירופה מכתיבים את הצורך להתייעל – אך במקביל נערכים לספק את הביקוש הגואה לאנרגיה
-חלק ג': המינוח התייעלות אנרגטית דורש אוורור

אירופה הוכתה בתדהמה לנוכח זליגת הטרור למחוזותיה השקטים, יש שיגידו (ובצדק) שהיה זה רק עניין של זמן ומן הסתם עוד הרבה יאמר בנושא. במאמר זה, אנסה לאבחן את הזווית המעשית לצמצום נזקים אפשריים של מתקפה ביולוגית, חלילה באם תתרחש, באמצעות מערכות אוורור ומיזוג אוויר.

אזורים אורבניים צפופים מהווים בטן רכה בכל הקשור ללוחמה נגיפית. כידוע, ההתגוננות מפני לוחמה ביולוגית משלב בלימת תהליך ההפצה (יירוט) או אגירת החומר לפני פיזורו באוויר ופיתוח חיסונים מתאימים. בעת אירוע המתרחש "בזמן אמת" באזור צפוף, קשה להניח שהגורמים המיומנים בתחום הנגיפי יוכלו להתמקד במניעת פיזור הנגיפים באוויר ובכך למנוע שרשרת אירועים קטלנית. מערכות מיזוג האוויר הנפוצות, יכולות להוות כלי זמין להתמודדות מידית, אותם ניתן לתפעל באופן אוטומטי בעת חירום. כידוע, כל זמן שהנגיף אינו בא במגע עם האוויר הפתוח, השפעתו קטנה יחסית, ואולם באם חלילה התפזר באוויר סביר להניח שהיכולת למנוע את המשך הפצתו תהיה קטנה אם בכלל.

בכדי לממש אפשרות זמינה זו בעת מתקפה ביולוגית, נדרש שינוי תפיסה של משמעות מערך התפעול בעת חירום והקשר שלו למערך האחזקה והתחזוקה במבנים בהם אנו חיים. נדרשת תפיסה אסטרטגית רחבה, המגדירה את הצורך בהתאמת מאפייני השימוש ומערכות הפיקוד והבקרה לתפעול מאולץ בנוהל חירום. יש לשדרג את המערכות לנוהל זה, במגמה לאפשר תפעול אוטומטי החל מסינון, תפעול אוטומטי של אמצעי ההגנה, אבטחת חדרי מכונות, אחסון נבגים במיכל סגור, יצירת על לחץ במבנים באמצעות פתחי אוויר "צח", נוהל אחזקת חירום של המבנה הכולל במידת הצורך השבתת מערכות.

כאן ועכשיו

בהתייחס למצב הנתון, אין להתעלם מתרחיש אפשרי של פעולת טרור ביולוגית המשחררת נגיף קטלני כדוגמת אנטרקס (גחלת). היו דברים מעולם, בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת נוסה הנשק הביולוגי על בני אדם (יפן ובריטניה), ואילו בשנת 1993 בוצע פיגוע טרור ביולוגי בעיר קמיידו הסמוכה, למזלם המכל הכיל תרסיס חיידקי אנטרקס בלתי אלימים.

נגיף האנטרקס מתפזר באוויר בהיקף הנע בין 6000-8000 נבגים למטר מעוקב אוויר, חשוב לזכור שכל זמן שהוא אינו חופשי באוויר הנזק שהוא יכול לגרום מינורי ביחס להשפעתו לאחר פיזורו באוויר. מרווח הזמן קצר מאוד מרגע איתור הנגיף ליכולת היירוט שלו, אי לכך נקיטת צעדי מנע חייבת להתבצע במהירות שיא ובאופן אוטומטי. בהקשר זה, הזמינות של מערכות מיזוג האוויר פועל לרעה באם לא ינקטו צעדי מנע, הן יכולות לשמש כאמצעי "יעיל" לפיזור החיידקים. סביר להניח, שלאחר סיום וועדת החקירה הראשונה יסתבר שאכן המערכות הללו יכולות לשמש כאמצעי יעיל להפצת נגיפים ביולוגיים. אני מעריך שבשלב זה אתם מוטרדים ובצדק, כמוני, מדובר באיום מהותי על האנושות ועל מקורות החיים שלה (אוויר, מים, חקלאות, בעלי חיים וכו') אותו אנו מחויבים לצמצם.

כאמור, כל זמן שהנגיף אינו נע באוויר החופשי ניתן לשלוט בו, ולכן יש למנוע בכל מחיר הפצתם בעת חירום. הבנת הנושא אינה מספקת, יש לפעול לביסוס שינויים מבניים וחשיבתיים לצורך התנעת תהליך מואץ לשדרוג האמצעים הקיימים לכלים הגנתיים. תהליך זה מחייב תקנות ברורות לנושא, רגולציה מעודדת ושיתוף מלא של כל הגורמים המעורבים (אזרחים, בעלי המבנים ואנשי המקצוע השונים).

הנחיות ברורות למניעת פיזור נגיפים, יאפשרו לאנשי המקצוע השונים לגבש תוכניות עבודה מתואמות למאפייני התפעול ולציוד המגוון הקיים בשוק. הבהרת המחויבות הישירה, תבהיר לכל הגורמים ובפרט לאנשי המקצוע את החובה לשפר תהליכים ואפיוני ביצוע נדרשים במטרה למנוע ככל שניתן פיזור נגיפים.

דרכי מניעה

קיימות שיטות מגוונות לניטור מוקדם ומניעת פיזור באוויר, ואולם לא כל אחת תואמת לשדרוג מתקנים קיימים/ישנים, ולכן התעסקות בנושא חייבת לקחת בחשבון פתרונות ריאליים ומעשיים לביצוע בלבד. להלן מספר גישות ושיטות מקובלות:

1. התקנת מערכות UVC (ultraviolet radiation) במתקני מיזוג אויר קיימים, המבוססות על קרינה אולטרה סגולה בגל שבין 200 ו -290 ננומטר. טווח קרינה זו מתקיים מעל שכבת האוזון המסננת אותו ולכן אינה נמצאת בגובה פני הקרקע (אולטרה סגול C קוטל חיידקים ומשמש גם בפוטו תרפיה במינון מתאים). לאחר התקנת מערכות UVC, הן מהוות חלק אינטגרלי במתקן ומערכת הבקרה שלו.

2. תפעול אמצעי חירום מובנים מראש

3. יישום תהליך אחזקה ותחזוקה מונעת, הכולל בחינת יעילות מערכות ההתראה והמניעה שהוגדרו כ- "מצילי חיים".

4. הקצאת משאבים לעידוד רמת אחזקה ותחזוקה גבוהה (רגולציה, תקנות ותקנים מחייבים), מתוך הבנה שהמתקן ישמש בעת חירום כאמצעי יעיל למניעת פיזור הנבגים באוויר

-. שמירה על ניקיון סוללות, ימנע מהיווצרות בית גידול והתרבות חיידקים

-. ניקיון וייבוש אזורים מבנים/שטחים פנים מבניים בהם קיימת רמת לחות יחסית גבוהה (נבגים עלולים להידבק למשטחים לחים)

-. מניעת היקוות מים, ריקבון וקורוזיה ביחידת פיזור האוויר (אביזרים הבאים במגע עם אוויר מסוחרר פנים מבני)

5.הסבת מערכות מיזוג האוויר, כאמצעי הגנה ראשוני בפני מתקפה ביולוגית בכל תרחישי הפעולה שלהם (מיזוג אוויר / חימום / ייבוש / אוורור), תאפשר למשתמשי המתקן לקבל מרווח זמן נוסף להיערך להגנה מסיבית בפני הנגיפים (מסיכות, מסננים, איטום פתחים וכו')

6. שדרוג מערכות סינון האוויר הקיימים במערכות מיזוג האוויר
-. שימוש במסנני חרום ייעודיים בעלי צפיפות גבוהה וציפוי אנטי בקטריאלי, המיועדים להאט מהירות פיזור נבגים (יופעלו רק בעת חירום)
-. הפעלה אוטומטית של מערכת מסננים אנטי בקטריאלית בפתחי יניקת אוויר "צח" (נקי/חיצוני)

7. הגדלת כמות החלפות האוויר בזמן חרום (ליצירת על לחץ) – מתייחס למערכת פיזור וסחרור אוויר, הכוללת מערך יניקת אוויר צח/חיצוני דרך מסננים

-. שחרור על לחץ חיובי (עודף) אל מחוץ למבנה
-. על לחץ בחלל המטופל, יוצר אפקט "בלון" המסייע למנוע מחיידקים לחדור למבנה סגור

8. אבטחה מתוגברת והגדלת הנגישות על חדרי מכונות

השאלה הקיומית

לא נתעלם מהשאלה, האם במצב הנתון מערכות האוורור ומיזוג האוויר הקיימות יעילות להגנה מפני לוחמה ביולוגית? לדאבוני, באם נבחן לעומקם של דברים נגיע ברוב המקרים למסקנה שהתשובה היא לא! ולמרות זאת, חשוב לבחון את הסוגיה באופן אובייקטיבי ולהפנים את העובדה שהמשמעות היא שלא רק שלא מדובר באמצעי הגנה יעיל אלה שהמערכות הללו מהוות דרך אפקטיבית לפיזור חיידקים.

נשימת אוויר מהול עם חיידקים יכולה להימנע, במידה והאירוע אותר בזמן והאוויר הנגוע יאולץ לזרום אל מערכת מיזוג האוויר/מסנן. היכולת לבצע סינון יעיל בטרם התפזרות באוויר, יכול למנוע התרבות נבגים. סינון זה מתבצע באמצעות הזרמת האוויר בלחץ גבוה דרך מסנן יעיל, סוללות קירור/חימום נקיות, בריכת מי ניקוז נקייה וכו'. למעשה כל האמצעים מהווים חלק משרשרת הגנות אפשריות, ולא בהכרח כאמצעי לנטרול חיידקים באוויר.

נכון להיום, במידה ונשאבו חיידקים אל האוויר החוזר למזגנים (או לאוויר הצח), יש לקוות שסוג המסננים ואופן התחזוקה/ניקיון שלהם יבלום גופים גדולים יחסית ועם זאת אין הוא מיועד לבלום נגיפים מיקרו בקטריאליים. בכל מקרה אזורים שאינם חשופים להחלפת אוויר, מהווים בסיס טוב לצמיחת נבגים, ובאותה מידה היה והמסננים סתומים יתאפשר מעבר מזהמים (יעילות המסנן תשאף לאפס).

ובחזרה להתחלה

בבניין בו נתגלה זיהום, חובה בראש ובראשונה לטמון את חומרי הסינון באתר פסולת ייעודי לנושא, יש לעבוד עם כפפות ולנשום דרך מערכת סינון אוויר אישית! בבניין שכזה, יש לבחון באם מתקיימים תנאים לצמיחת נבגים, במידה וכן יש לבצע טיהור וניקוי יסודי בפינות בהן שאינן באות במגע עם זרימת האוויר.

טיפול לקוי עלול להוביל להתרבות הנבגים ולא להכחדתם. בעקרון, ככל שמהירות חיכוך האוויר עם בתי גידול הנבגים גדולה, קיימת היתכנות להצטברות זיהומים גדולה יותר אשר תועבר באמצעותו.

למותר לציין, בזמן אמת אלמנט עלות תועלת אינו עומד לדיון, מחיר חיי אדם אינו נתון למשוואה כלכלית כזו או אחרת, ולכן כאן ועכשיו הזמן לפעול. ובכן, מה אתם עושים בנדון?

* ד"ר עופר אלון, מנכ"ל חברת סיגון גלובל בע"מ, אסטרטג מומחה להתייעלות אנרגטית ובקרת אקלים, כתב את טיוטת התקן ISO/50001 לניהול אנרגיה, יו"ר המשלחת הישראלית לחיסכון באנרגיה ב- ISO/TC257
** המאמר מתבסס על ספרו של ד"ר אלון – קירור ומיזוג אוויר המדריך המלא (564 עמודים)