מערכת תשתיותהיום נמשכו דיוני ועדת הכלכלה בנושא אישור סעיף 52 לחוק ההיגבלים העסקיים שעומד כחומה אחרונה בפני אישור מתווה הגז. מנכ"ל משרד החוץ: מצרים היא רק חלק מהתמונה האזורית – הדבר החשוב יותר הוא יציבותה של ירדן שעלולה לפנות לגז האיראני. ח"כ יחימוביץ': מופתעת מחוסר הבקיאות של משרד החוץ
השגריר לשעבר במצרים צבי מזאל: אדיסון הולכת להודיע על מציאת שדה גז נוסף במצרים
היום נמשכו דיוני ועדת הכלכלה בנושא אישור סעיף 52 לחוק ההיגבלים העסקיים שעומד כחומה אחרונה בפני אישור מתווה הגז. מנכ"ל משרד החוץ: מצרים היא רק חלק מהתמונה האזורית – הדבר החשוב יותר הוא יציבותה של ירדן שעלולה לפנות לגז האיראני. ח"כ יחימוביץ': מופתעת מחוסר הבקיאות של משרד החוץ
בתמונה הראשית: פלטפורמת ההפקה של מאגר תמר. צילום: אלבטרוס
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) המשיכה היום (ה') בהליך ההתייעצות בעניין משק הגז הטבעי. בהמשך לדיון אתמול עסקה הוועדה גם היום בהיבטים של מדיניות החוץ וביטחון המדינה, מנכ"ל משרד החוץ, ד"ר דורי גולד סקר בפתח הישיבה את היבטי החוץ ואמר כי "הפיתוח הגז הישראלי מהווה הזדמנות חשובה בשיפור מעמדה האסטרטגי של ישראל, וכניסה למועדון יוקרתי של יצואני אנרגיה". בין המדינות שגולד ציין את האופציה לייצא להן אפשר למנות את ירדן "שהסכם הגז יעזור לה להתמודד עם בעיית הפליטים ולעבור לצמיחה" ושלדבריו תקבל גז מאיראן במידה שלא תקבל אותו מישראל. את הפלסטינאים: "אני לא מאמין שהגז יביא את השלום עם הפלסטינים, אבל זה יכול לחזק שלום עתידי". את קפריסין ויוון "שפיתוח לווייתן יהווה מרכיב משמעותי בפיתוח יחסים עימן". את כל אירופה(!) "באירופה יש בעיות אנרגיה לא פשוטות מאחר והמקורות בצפון אפריקה מאוימים על ידי אל קאעידה והמקורות מרוסיה מושפעים על ידי המשבר באוקראינה" . ולבסוף את המשקיעים הזרים בישראל: "יציבות כלכלית ומשיכת משקיעים זה אינטרס מדיני אסטרטגי ראשון במעלה. עיכוב נוסף עלול לגרום לעזיבת חברות הפועלות בתחום זה בישראל".
רון אדם, נציג אגף כלכלה במשרד החוץ שעוסק בדיפלומטיית אנרגיה אמר: "אנחנו רוצים להיות לא רק במועדון של יצרני גז אלא גם של יצואני גז, ונוצר חשש שאנחנו לא נהייה רלוונטיים. בכנס גדול ישב לידי נציג מצרי ששאל 'נו מתי אפשר לקבל מכם גז', והסברתי לו בדיון את מה שצריך". לדבריו, המצרים זקוקים לגז מאחר שפיתחו תעשייה ואפילו חיברו בתים פרטיים לגז. בנקודה זו גולד הצטרף שוב לדיון ואמר: "כשאני רואה סימנים שהאיראנים אחרי ההסכם הגרעיני, עם גיבוי בינלאומי להידוק קשרים כלכליים עם המערב, מדברים על יצוא גז לעיראק ומערבה זה דבר שאני חייב לקחת בחשבון. כרגע מי שיבנה צינור מעיראק לירדן יצטרך להתמודד עם דאע"ש וקבוצות שיעיות".
ח"כ יעל כהן פארן העירה כי גולד סותר את מה שאמר קודם, ושאלה במצב כזה איך יהיה יצוא לירדן. גולד השיב: "צריך לראות דברים לאורך זמן. אם מישהו רוצה לבנות תשתית יצטרך להתמודד עם בעיות, אבל אם אני חושב שמלחמת האזרחים בעיראק תימשך עוד 10 שנים – לא. גם השפעה זה לא דבר שקורה מהר, אבל זה אינטרס עליון שלנו לשמור על ירדן יציבה וידידותית".
ח"כ כהן פארן הוסיפה כי הוועדה צריכה לבקש את כל המידע שהיה בפני הקבינט והממשלה לפני קבלת ההחלטה ואמרה: "יש לי תחושה שהמידע שמובא בפני הוועדה הוא חלקי". על כך אמר גולד כי אלה הדברים שהוצגו בפני הקבינט והוועדה קיבלה אפילו תוספות. כהן פארן הגיבה ושאלה "האם הקבינט מוכן לקבל כאלה סיכומים. עם כל הכבוד על הסיפור עם הנציג המצרי – אני חושבת שהקבינט צריך לקבל דיווחים יותר רציניים.
אדם הגיב בנוגע לפגישתו עם הנציג המצרי ואמר: "זה חלק מהדיפלומטיה. ישבתי עם רבים ואני לא יכול לדווח על פגישות סודיות. 50% מהחשמל הירדני יהיה מגז ישראלי ולשם אנחנו רוצים להגיע. אין ספק שאצל הירדנים זה עניין של יציבות. באפריל 2016 מתחילים לספק להם את הגז והכל תלוי במתווה".
ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) מתחה ביקורת קשה על הסקירה. "אני מופתעת מחוסר הבקיאות שלכם בנושא ומהדברים שלכם שאין קשר בינם לבין המציאות", אמרה למנכ"ל גולד ולאדם. לדבריה, "אירופה צורכת בשנה כמות שדומה ללווייתן, לכן זה כמו נמלה על גב של פיל. נובל לא תעזוב אותנו בגלל האקלים העסקי. ישראל זה ביצת זהב עבור נובל לכן זאת אמירה שאין מאחוריה דבר חוץ מסיסמאות. מצרים לא צריכה את הגז שלנו וממילא הוא לא יועבר אליה, אלא כתחנת מעבר ליצוא לאירופה. החלופה של ירדן היא בכלל לא איראן אלא מצרים, גז מאיראן לירדן שעובר דרך דאע"ש זה מופרך. לגבי הרשות הפלסטינית אין ויכוח, אבל החישוב לגבי תמר כולל גם את צרכי ירדן והרשות לפחות ל-15 שנים הבאות והצינור לירדן בתהליכי השלמה – ואמרתי רק עשירית מהדברים הלא מדויקים שאמרתם".
ח"כ דוד ביטן (הליכוד) מחה על זה שלדבריו ח"כ יחימוביץ מעליבה את המומחים מטעם משרד החוץ. "הם מתמצאים לא פחות טוב ממך", אמר. ח"כ יחימוביץ' הגיבה: "בגז לא". ח"כ ביטן קרא לה להתנצל וח"כ יחימוביץ' אמרה לביטן כי הם אלה שצריכים להתנצל בפני הציבור.
"אתם באופוזיציה עם אטמי אוזניים, אתם לא שומעים מה אומרים ולא משנה מה אומרים ומה מציגים אתם באותה עמדה בלי שום בסיס ענייני", אמר ח"כ ביטן. לדבריו, "קטאר היא תומכת ראשונה בטרור העולמי, וגם מצרים וגם ירדן רוצות להתנתק ממנה כלכלית. אני לא מבין את השמאל, אתם אומרים שצריך לוותר על יהודה ושומרון ועל הכותל כדי להגיע לשלום, אבל גם היחסים הכלכליים חשובים ויש הזדמנות לחזק אותם ואתם מתנגדים. בישראל יש 2-3 חברות שמצאו גז לכן יש מונופול, אנחנו לא דומים לארה"ב ואי אפשר להשוות. תורידו את האטמים מהאוזניים ריבונו של עולם".
צבי מזאל, לשעבר שגריר ישראל במצרים אמר כי "בשלב זה שום דבר לא בטוח. לא נחתמו שום הסכמים, נשלחו מכתבי הסכמות לא מחייבים שלא קיבלו שום אישור מממשלת מצרים. בתקופתי ממשלת מצרים לא הייתה מוכנה לתת ערבות לזרימת הגז ולמחיר. הם רומזים לנו שהם רוצים לעשות ביזנס, אבל בשקט אומרים שלא יעשו עסקים עם ישראל אלא רק חברות פרטיות מישראל שיעשו עסקים עם חברות פרטיות מצריות. יש תביעה של EMG בבוררות על הפסקת אספקת הגז, מצרים אשמה בעסק הזה. המצרים רומזים שלא יהיה שום הסכם אם EMG לא תבטל את התביעה". הוא הוסיף כי "אדיסון עומדת להודיע על מציאת גז ליד שדה זור. יהיו שם כמויות רציניות של גז".
עם זאת ציין מזאל כי יש כוונה לשיתוף פעולה רציני בין מצרים, ישראל וקפריסין. "יש חובה להגיע להסכם עם מצרים וקפריסין כדי לבנות צינור לאירופה. אבל הדברים לגמרי לא ברורים. לנו יש אינטרס להבין מה מצרים רוצה ושלא יוליכו אותנו שולל, יש שם איבה לישראל. הם רוצים לעבוד אתנו בשביל כסף ויתרונות אחרים.
ח"כ יחימוביץ' הזכירה כי אתמול אמר פרופ' עוזי ארד בוועדה כי לא תמיד צינור משותף מוביל ליחסים טובים. מזאל התייחס לכך ואמר כי אי אפשר להסיק ממקרה ארה"ב וקנדה שום מסקנות ובמקרה הזה צינור משותף יכול להיות יתרון יוצא מהכלל. עם זאת הוא ציין כי "מצרים זה משענת קנה רצוץ, אבל צריך לנצל את המינימום האפשרי. צריך להתחיל לעבור כמה שיותר מהר כדי להגיע לשיתוף פעולה באספקת גז לאירופה, כי במצרים עובדים ושדה זוהר יחל לספק גז כבר ב-2017 ויגיע לשיא ב-2026".
אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ ולשעבר שגריר ישראל בטורקיה אמר כי משרד החוץ יצר תמונה לאפשרות של מזרח תיכון אנרגטי חדש, אבל מה שחסר בה זה הסיכונים. "חלק מהדיון כאן הוא כאילו נערך בפרלמנט אירופי, שיש הזדמנות כלכלית יוצאת מהכלל ומנתחים אותה. אבל באזור הזה יש לנו שני סוגים של בעיות שהן הדומיננטיות – הסכסוך הישראלי ערבי והטלטלה האזורית הדאעשית, שיוצרות אזור אחר לגמרי מאזור נורמלי לתפקוד. הנושאים הביטחוניים המדיניים הרבה יותר דומיננטיים מהכלכליים. אירוע אחד, תקרית אחת למשל בהר הבית, תכתיב את העניינים הכלכליים. תקרית אחת של הפלת מטוס רוסי על ידי הטורקים – ופוטין מוכן לוותר על 32 מיליארד דולר של סחר עם טורקיה. 60% מיבוא גז לטורקיה הוא רוסי ופוטין מוכן לסכן את זה. אנחנו חיים באזור שאלה המוטיבים הדומיננטיים בו", אמר. "יש הזדמנות כלכלית יוצאת מהכלל אבל זה לא יביא שלום ולא יביא רגיעה, לכן צריך לשים את בפרופורציה ואני לא מזלזל בהזדמנות כלכלית".
באשר לשיתוף פעולה עם קפריסין אמר ליאל: "אי אפשר יהיה לעשות משהו בנינו לבין קפריסין אם טורקיה לא בעניין. היו כבר רמזים מהסוג הזה והמערכת הביטחונית שלנו יודעת שאי אפשר יהיה להתקדם עם קפריסין בלי שטורקיה תיתן אור ירוק". עוד הוא ציין כי "ירדן לא תעשה אתנו עסקה לבד, אם לא תהיה עסקה עם מצרים או טורקיה ירדן לא תלך אתנו לבד ובמצרים התסיסה מתחת לפני השטח עוד לא נגמרה". לדבריו, ההזדמנות היותר גדולה היא המעורבות הרוסית בסוריה והשפעתה על טורקיה. "אם הסכסוך הזה יימשך ויגלוש לאנרגיה טורקיה תהייה במצוקה. יותר מ-60% מהאנרגיה שלה מיובאת מרוסיה ויש פה הזדמנות שצריך לבדוק אותה", אמר.
ח"כ ביטן טען כי "אף אחד לא אמר שההסכם זאת הזדמנות אסטרטגית, זאת הזדמנות לשיפור יחסי החוץ ולהגיע דרך מצרים לאירופה. כדי לעשות את זה אנחנו צריכים לפתח את לווייתן, ואין דרך אחרת לפתח את לווייתן בלי המתווה. לכן צריך להפעיל את סעיף 52. אם לא יהיה הסכם ולא נוכל לייצא לירדן ולמצרים גם לא תהייה עקיפה. ברור שבנושא של מצרים וירדן צריך הסכם ולא רק מכתבי כוונות, ואם לא יהיה אז הבסיס ל-52 נשמט. ההתייעצות עם הוועדה אומרת שאם יהיה דבר כזה חלות הנסיבות שמצדיקות עקיפה".
ח"כ כהן פארן שאלה האם יש לישראל בכלל את היכולת לספק גז לטורקיה, והאם נשיא טורקיה ארדואן יסכים לקבל גז מישראל ללא פתרון לבעיה הפלסטינית. ליאל השיב כי היצוא לטורקיה יכול לבוא במקום הייצוא למצרים. הוא הוסיף כי ארדואן מעוניין יותר בהסרת המצור מעל עזה, בשל יחסיו עם חמאס שהיא המקבילה למפלגה שלו. אדם התייחס גם הוא לנושא זה ואמר כי "יש לנו שגריר במצרים והוא מדווח שהממשלה מודעת למגעים בין החברות. טורקיה זה נושא מאוד רגיש והוא בהחלט עומד על הפרק, אבל זה או או (או טורקיה או מצרים וירדן)".
ביום שלישי הבא צפויים להגיע לוועדה ראש הממשלה ושר הכלכלה ח"כ בנימין נתניהו ושר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ח"כ יובל שטייניץ.