מערכת תשתיותכמעט כל החשמל המיוצר באורוגוואי מיוצר היום ממקורות אנרגיה מתחדשים, ובעצם כל האנרגיה המיוצרת במדינה מלבד הדלקים שמשמשים לתחבורה שעדיין עובדים על פחם ובנזין. והנתון הכי מדהים בסיפור אורוגוואי: האזרחים משלמים פחות על החשמל שלהם מאי פעם
אורוגוואי מייצרת 95% מהחשמל שלה מאנרגיות מתחדשות
כמעט כל החשמל המיוצר באורוגוואי מיוצר היום ממקורות אנרגיה מתחדשים, ובעצם כל האנרגיה המיוצרת במדינה מלבד הדלקים שמשמשים לתחבורה שעדיין עובדים על פחם ובנזין. והנתון הכי מדהים בסיפור אורוגוואי: האזרחים משלמים פחות על החשמל שלהם מאי פעם
חשמל הידרואלקטרי, חשמל מאנרגיית רוח, חשמל המיוצר מביומסה וחשמל מאנרגיה סולארית – זה תמהיל האנרגיה שמהווה 95% מייצור החשמל היום במדינת אורוגוואי. האזרחים של המדינה בת ה-3.7 מיליון תושבים לא סובלים מעלייה במחיר החשמל עקב כך, ואף להיפך – הירידה במחירי הפאנלים הסולאריים ושאר האנרגיות המתחדשות שהתרחשה בשנים האחרונות הובילה לכך שהאורוגוואים משלמים פחות מאי פעם על חשבון החשמל שלהם.
מנהל האנרגיה של אורוגוואי, ראמון מנדז, אמר בוועידת האקלים בבפריז שהנוסחה היא קלה מאוד לשכפול: "קבלת החלטות ברורה, סביבה רגולטורית תומכת ושותפות חזקה בין המגזר הציבורי למגזר העסקי".
ב-2008 החליטה המדינה ללכת בכיוון של האנרגיה המתחדשת ומאז הכל קרה מהר, רק לפני 15 שנים המצב של המדינה היה שונה מאוד, כש-27% מהייבוא של אורוגוואי היה נפט וצינור חדש מארגנטינה עמד להזרים אליה גז – היום הייבוא המרכזי של המדינה הוא טורבינות רוח שיספקו לה רק את היכולת "לכרות" את האנרגיה שכבר זורמת אצלה בשפע.
חבל מאוד שיעקב, מהאתר "הבלוג הירוק", לא פרסם את תגובתו במשך לידיעה זו. להלן תדפיס עיקר דברי יעקב:
אורוגוואי הפיקה, ב 2014, כ 74% מהחשמל מהידרו (מים) 13% מביומסה (עצים ופסולת), 7% מנפט, ו 6% מרוח. אורוגוואי תמיד הפיקה לפחות 66% מהחשמל מ- 4 סכרים הירדו-אלקטריים שנבנו בשנות ה 1930-1970 על הנהרות הגדולים הזורמים בה. אין שום חידוש ושום תפנית בזה. הסכרים נבנו הרבה לפני הבהלה האקלימית המודרנית. גם ביומסה (עצים) הם מקור מסורתי לאנרגיה באורוגוואי, ואין בזה חידוש או תפנית. את שאר החשמל הפיקה אורוגוואי משתי תחנות ישנות שעובדות על נפט, שמספקות חשמל כאשר אין מספיק מים בסכרים (שנים יבשות).
אורוגוואי החליטה בשנים 2013-14 להתקין תחנות רוח. תחנות רוח התזזיתיות משתלבות היטב עם הידרו, כי כאשר יש רוח, חוסכים מים בסכרים (לא תמיד יש בהם מספיק מים), וכאשר אין רוח, מפעילים את ההידרו. טורבינות מים ניתן להפעיל ולהפסיק בהתראה קצרה בהתאם לגחמות הרוח – בניגוד לתחנות כוח אחרות, ולכן הן משתלבות טוב עם הרוח. אורוגוואי התקינה כ 500 MW כושר ייצור רוחני בשנים 2012-14, ומתכננת עוד ככמות הזו בשנים 2015-16. חלק גדול מהמימון (אולי כולו) בא ממקורות חוץ, ממשלתיים – כלומר על חשבון הברון. (הלוואות מהבנק לפיתוח אזורי).
אז, לא קרה שום דבר יוצא דופן באורוגוואי, הם הפיקו 6% מהחשמל מהרוח, ביג דיל… וייתכן שיש הגיון (גם כלכלי) בתחנות הרוח, כי הנפט (שהוא האלטרנטיבה לרוח באורוגוואי) יקר, והרוח משתלבת טוב עם הידרו. ולמרות שאולי יש הגיון כלכלי (אינני יודע) – מתבססת ההשקעה של חברות חוץ על אותם תמריצים וסובסידיות כמו בכול העולם – חברת החשמל הממשלתית של אורוגוואי מבטיחה למשקיעים ברוח תעריף קבוע ומובטח ל 20 שנה… החשמל אכן זול באורוגוואי, אבל לא הודות לרוח, אלא הודות לנהרות ולסכרים (הידרו). חשמל הידרו הוא גם נקי וגם זול. לטעון שהחשמל הוזל הודות לרוח, כמו שטוען הגארדיאן, המצטט את תעמולת השקר של השר מאורוגוואי, פשוט לא נכון.
יאיר שפי shefin@zahav.net.il