ד"ר הרי צבי תבור נפטר היום בירושלים לאחר שלפני מספר שבועות בלבד קיבל פרס על מפעל חיים בכנס האנרגיה של ישראל. תבור היה ממציא דוד השמש ואבי האנרגיה הסולארית בישראל וזכה לפרסום רב עקב תרומתו הגדולה לענף בישראל. ההלוויה תצא מבית ההלוויות בגבעת שאול בירושלים היום יום ג' 15/12 בשעה 16:30

נפטר ד"ר צבי תבור, חלוץ חוקרי האנרגיה הסולארית בישראל

ד"ר הרי צבי תבור נפטר היום בירושלים לאחר שלפני מספר שבועות בלבד קיבל פרס על מפעל חיים בכנס האנרגיה של ישראל. תבור היה ממציא דוד השמש ואבי האנרגיה הסולארית בישראל וזכה לפרסום רב עקב תרומתו הגדולה לענף בישראל.  ההלוויה תצא מבית ההלוויות בגבעת שאול בירושלים היום יום ג' 15/12 בשעה 16:30

 בתמונה הראשית: ד"ר צבי תבור מציג לראש הממשלה דוד בן גוריון את הקולט הסולארי הראשון שפיתח על גג בניין גנרלי בירושלים. הצילום באדיבות משפחת תבור

ד"ר הר צבי תבור נפטר היום בירושלים בגיל 98. תבור היה חלוץ החוקרים של ניצול אנרגיה סולארית בישראל והוא זכה להוקרה בינלאומית על מחקריו והיישומים שלהם, ואף זכה לפרס עיטור הנשיא בשנת 2013. תבור היה המפתח של דוד השמש המודרני אשר חוסך עד היום חשמל רב ואנרגיה בישראל ובעולם כולו.

ד"ר צבי תבור נולד בלונדון בשנת 1917 וקיבל תואר ראשון בפיזיקה מאוניברסיטת לונדון בשנת 1937. במקביל ללימודיו עסק במחקר ופיתוח של מכשור אוטומציה. בשנת 1947 עזב את עבודתו ועבר לצרפת על פי בקשת פעילי ההגנה, כדי להסב אוניות משא לאוניות נוסעים, לצורך ההעפלה, במסגרת עליה ב. על פועלו זה קבל את עיטור לוחמי המדינה. תבור עלה לישראל בשנת 1949, הצטרף למועצה למחקר ופיתוח שהוקמה על ידי ראש הממשלה דאז בן-גוריון, והקים את המעבדה הלאומית הישראלית לפיזיקה, שאותה ניהל במשך עשרים וארבע שנים. בשנים הראשונות פעלה המעבדה במרתף של בניין ג'נרלי ושימשה מוסד מרכזי בישראל לעניין תקינה של יחידות מדידה. במקביל השלים לימודי תואר דוקטור באנרגיה מתחדשת באוניברסיטה העברית בירושלים. תבור סבר כי מדינת ישראל שאינה משופעת במקורות אנרגיה, חייבת לפתח מקורות אנרגיה חלופיים, כדי לצמצם את יבוא מקורות האנרגיה שלה. את משאבי המעבדה שהקים הוא הקדיש לחקר אנרגיית השמש והפקת חשמל מרוח‏.

בשנת 1955 פיתח תבור ציפוי שחור לקליטת קרני השמש ומניעת פליטתן, במקום השימוש במראות שהיה מקובל עד אז. בכך היה אחראי לפריצת הדרך הראשונה בישראל בטכנולוגיה הסולארית: פיתוח המשטח הסלקטיבי המוכר בכל העולם כ"משטח הסלקטיבי של תבור". המשטח הסלקטיבי שיפר בצורה משמעותית את יעילות קליטת אנרגיית השמש ותבור השתמש בו להקמת מכונה נסיונית לייצור קיטור‏. בראשית שנות ה-60 הוחל בשילוב משטחיו של תבור בדודי שמש‏, והפכו את דוד השמש למוצר המוכר כיום. על פיתוחו זה קיבל ביוני 1956 את פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים‏. כהערכה לחשיבות הרבה של עבודתו, בחר ראש הממשלה דוד בן-גוריון להודות לתבור באופן אישי ולהעניק לו פרס.

בעקבות הצלחת המשטח הסלקטיבי, הוקמו תחנות כוח קטנות המופעלות באנרגיית השמש, לשימוש באזורים מרוחקים שאינם מחוברים לרשת החשמל, בעיקר בארצות מתפתחות. המצאת המשטח הסלקטיבי פרצה את הדרך לפיתוחם של קולטי שמש לטמפרטורות גבוהות, לשם הקמת תחנות כוח סולריות-תרמיות, כגון אלו שהוקמו על ידי חברת "לוז" (שהיום הפכה לחברת ברייטסורס העולמית) הישראלית בשנות ה-80 ברחבי ארצות הברית, שייצרו מאות מגה-וואט חשמל, והיו הראשונות מסוגן בעולם.

בשנת 1958 הציג קולט קבוע לייצור חשמל, בעל מראות מרכזות קרני שמש, שאינו חייב לעקוב אחר תנועת השמש בשמיים. הייתה זו פריצת דרך חשובה בתחום האופטיקה הסולארית וקולטי שמש רבים בעולם נבנו על פי דגמיו. תחנות כוח סולאריות מסוג "שוקת פראבולית", אשר מנצלות את הידע שנרכש ממחקריו של ד"ר תבור, נחשבות עד היום לטכנולוגיה הסולארית המפותחת והאמינה ביותר. אלפי מגה-וואטים של תחנות כוח כאלו נמצאים ברחבי העולם כפתרון מוכח לייצור חשמל נקי וידידותי לסביבה.

ראיון מצולם שערך לתשתיות לפני מספר שנים:

תבור היה חלוץ בתכנון בתים "ידידותיים לאקלים", בעיקר בזכות תכנון חלונות מבודדים להקטנת עומס חימום וקירור במבנים.

צבי תבור פיתח, בשנות השבעים, רכב חשמלי (שבהמשך ייקרא רכב היברידי חשמלי). בזכות רעיון מקורי של הוספת גלגל תנופה קטן, המשפר את התאוצה, הצליח להביא את ביצועי הרכב החשמלי האיטי לרמת כלי רכב מוטורי. הדגם שהוא ייצר עם צוותו הוצג בהצלחה בוועידה הבינלאומית של דיסלדורף ב-1976‏, אך כחלק מהמצאותיו האחרות, גם זו הקדימה את זמנה.

צבי תבור פרש מהשירות הממשלתי ב-1975, אך המשיך לעבוד במסגרת המכון למחקר מדעי (SRF) ארגון שלא למטרות רווח, שמומן בלעדית על ידי קרנות מחקר שהושגו במאמציו שלו לצורך זה. גם כאשר פרש בגיל 80, לא חדל מתכנון והגייה של רעיונות בתחום התמחותו, ועד לשנים האחרונות תבור היה פעיל במחקר מדעי בתחום התחנות הסולאריות ולווה מקרוב את ההתפתחויות האחרונות בנושא.

עבודתו המתמשכת של תבור בתחום אנרגיית השמש התבטאה וצוטטה בפרסומים מרובים בספרות המדעית (מעל 100 מאמרים) ובוועידות בינלאומיות והביאה להאדרת שמה של מדינת ישראל ברחבי העולם כשחקנית מפתח עולמית במחקר לפיתוח אנרגיות חלופיות, כבר מימיה הראשונים של המדינה. תבור הרצה בפני עשרות ארגונים ברחבי העולם כולל אונסק"ו, ארגון המזון והחקלאות וגופים אחרים של האו"מ, והאקדמיה האמריקנית למדע.

תבור זכה לאות כבוד מהחברה המלכותית ב-1975. גרמניה העניקה לו את "Krupps Foundation medal for energy" ואת ה-"German Diesel Society medal ב-1981. בשנת 1982 העניקה לו האגודה הבינלאומית לאנרגיית השמש את ה-"Farrington Daniels Award" על חלוציות בתחום המחקר באנרגיית השמש. בהמשך העניקה לו האגודה פרס מפעל חיים על תרומתו הרבה לתחום (1999).

בישראל קיבל ב-1992 תואר דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן "כהוקרה על חידושיו המדעיים הבולטים שהעמידו את ישראל בין חלוצי השימוש במקורות אנרגיה חלופיים".

בשנת 1995 זכה בפרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים "על תרומה ייחודית בקידום ופיתוח השימוש באנרגיה סולארית על כל גווניה, ועל כי פועל במסירות ללא קץ להפצת הידע והמודעות בארץ ובעולם, לצורך להשתמש באנרגיית השמש ולשמור את הסביבה". הקונגרס היהודי האמריקאי, שהיה מיוזמי חוק למימון מחקרים משותפים בין ארצות הברית לישראל בתחום האנרגיה החלופית ה–USIECA, העניק לתבור ב-2009 פרס מפעל חיים על תרומתו רבת השנים לפיתוח מקורות אנרגיה חליפיים בארץ ובעולם.

תבור היה ממקימי האגודה הבינלאומית לאנרגיה סולארית. הוא היה חבר ועד נבחר מרבית חייו ושימש נשיא האגודה למשך שנתיים בשנים 1983-1982. בישראל שימש תבור נשיא האגודה הישראלית לאנרגיית שמש בשנים 1979-1990 ובשנים 1996-2000. לכבוד יום הולדתו ה-80 פירסמה האגודה הבינלאומית לאנרגיה סולארית אסופה של מאמריו העיקריים בספר. בסקירה על הספר כתב פרופ' גוטסברגר: "תבור, לעניות דעתי וגם לדעתם של רבים אחרים, החלוץ המשמעותי של אנרגיית השמש… מדהים כמה הרבה מהטכניקות הברורות של היום נוצרו למעשה על ידו."

איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות אנרגיה ירוקה, אמר היום: "צבי תבור היה אבי אנרגיית השמש של ישראל. הפטנטים שהמציא תבור הטביעו את חותמם על משק האנגריה בישראל ובעולם ובזכותו הפכה ישראל לשם דבר בעולם הסולארי. מפעלו של תבור ימשיך להוות השראה לדורות של מדענים ופורצי דרך. יהיה זכרו ברוך."