בעידן הנוכחי כל אדם "תורם" במידה כזו או אחרת להתחממות הגלובלית, סגנון החיים מכתיב זאת. הקדמה הטכנולוגית מחייבת כל צרכן לתפעל מכשירים באופן יעיל, זו חובתו המוסרית והמעשית כהוקרת תודה לכדור הארץ. טור דעה של ד"ר עופר אלון, חלק שישי בסדרה
האנושות מתפקדת כחור שחור של עולם האנרגיה
מאת ד"ר עופר אלון (מאמר 6 בסדרה)
בעידן הנוכחי כל אדם "תורם" במידה כזו או אחרת להתחממות הגלובלית, סגנון החיים מכתיב זאת. הקדמה הטכנולוגית מחייבת כל צרכן לתפעל מכשירים באופן יעיל, זו חובתו המוסרית והמעשית כהוקרת תודה לכדור הארץ. שמירה על הסביבה מחייבת אופטימיזציה תפעולית, ניהול מובנה המושתת על אימוץ מתודולוגיות המבססות יעילות כדרך חיים, גישה זו אינה בהכרח מובנית אך היא בהחלט נלמדת.
-חלק א': מערכות מיזוג אוויר והתייעלות אנרגטית באירופה – הפרדוקס המתמשך
-חלק ב': באירופה מכתיבים את הצורך להתייעל – אך במקביל נערכים לספק את הביקוש הגואה לאנרגיה
-חלק ג': המינוח התייעלות אנרגטית דורש אוורור
-חלק ד': שדרוג מערכות מיזוג האוויר כאמצעי להתמודדות עם תרחיש ביולוגי
-חלק ה': גיבוש המכנה המשותף בין הספק והלקוח
השימוש ההולך וגובר במושג "התחממות גלובלית" הפך אצל חלקנו לנדוש, נגזר מן המובן מאליו ויש שיגידו בנימה מסוימת של צדק שהמנטרה לא תמיד מובנת. חשוב לנער את האבק שדבק בהגדרה, התנהלות האנושות בכל הקשור לשמירה על ערכי הסביבה והשימוש באנרגיה גובל בשערורייה, נדמה שאנו יוצאים מנקודת הנחה שהמחר מובטח ומנגד, כאן ועכשיו חשוב ומה שיהיה יהיה.
ובכן, לא כך הדבר בעולם הבין גלקסי בו אנו חיים, באם נבחן את אופן היווצרותו של כוכב נויטרונים ("חור שחור") נוכל להבין עד כמה כל אחד מאתנו "תורם בדרכו" לחוסר האיזון שנוצר במשוואת שימור האנרגיה בין מסת כדור הארץ לשמש. בפועל, ההתחממות הגלובלית מאיצה תהליך הדרגתי שמוביל את כדור הארץ ("הטבע") לסף היכולת המובנית שלו לתמוך בשימור התנאים הבסיסים המאפשרים לאנושות לחיות עליו.
בל נטעה, המצב הנתון הינו תוצר של חוסר התחשבות מתמשך, הסביבה מגיבה להתנהלות האנושית, ומשנה בהדרגה את תנאי המחיה על כדור הארץ. הליך זה, מבטא את נקודות הקיצון של הטבע לתמוך בהמשך ייצור האנרגיה הנדרשת בעבורו בכדי להתנגד לקריסה עצמית, ולעמידה בחוקי היסוד שהיקום מכתיב לו.
אומנם כדור הארץ שלנו רחוק מלסיים את חייו, והוא אינו מפסיק ליצור אנרגיה בתהליך היתוך גרעיני ואולם העובדות בשטח מצביעות שהשינויים האקלימיים שאנו חווים רק בתחילתם. רמת המודעות ההולכת וגדלה של האנושות לנזקים סביבתיים, רק מעלה את רף חוסר ההיגיון בכמיהה האנושית לעוד ועוד פריצות דרך טכנולוגיות אשר משליכות לעיתים על עצם היכולת שלנו להתקיים על כדור הארץ. המשיכה לקדמה אינה יודעת שובע, הכוח של הנוחות הטכנולוגית מצוי בתת מודע ברוב המקרים ולכן הוא חזק מעצם היותו סמוי.
מדובר בתחושת צורך קיומי שהולך ומתחזק, עד כדי פיתוח רגשות לכוכבי רשתות חברתיות, התמכרות למידע אינטרנטי, שיחות "עומק" עם חברים דרך אפליקציות תקשורתיות, רכישות באתרי מכירות, צריכת פורנוגרפיה וכדומה. בהדרגה אנו משוחחים פחות פנים מול פנים ומתחברים בשקיקה לחברים ווירטואליים כאלה ואחרים, מדובר בצורך כמעט קיומי עד כי נדמה שאבדנו כיוון וכל המטרות לכאורה מקדשות את האמצעים. אכן?
חשוב לעצור מידי פעם, לברר מהן ההשלכות של ההתייחסות שלנו למובן מאליו, עד כמה נוכל "לכופף" את עולם האנרגיה האופף אותנו, לפני שניסחף פנימה ובהדרגה נצטרף למעטפת אנרגיה שתלטנית שאין עליה שליטה.
ראוי וחשוב להעלות את המודעות לנזקים סביבתיים, ובהתאם רצוי לחבר מודעות זו לחיי היום יום של כל פרט ולאפשר לו לממש תהליכים פרקטיים חיוביים לעצמו ולסביבה שבה הוא מצוי בחיי היום יום שלו. במקום האישי נמצא העיקר, אין טעם להיתלות בדרישה מהרגולטור, במענקים ובעידוד מימוני כזה או אחר, חשובים ככל שיהיו בסופו של יום הכל מתבסס על התנהלות אישית. המודעות הגלובלית צריכה להיות מתורגמת למעשים אישיים של כל פרט, תפעול מודע יביא לאיחוד (לפי חוק המספרים הגדולים) סך התרומה למניעה וצמצום הנזקים שהאנושות גרמה וככל הנראה גם תמשיך לעשות זאת מעצם התנהלותה.
במידה רבה אפשר לראות את שינויי מזג האוויר הגלובליים כגלגל חוזר של מחזור החיים. מאמר זה יכול להישאר על גבול הפילוסופי, כל זמן שהמשפטים הגבוהים לא יתורגמו למעשה. אי לכך חשוב להפנים, כי בסופו של יום אופיין הפעילות של אוכלוסיית כדור הארץ שמנצלת את אוצרותיו בלי חשבון ארוך טווח, מוכתב מאורח חיים בלתי מתחשב המשפיע על הסביבה ועל תנאי המחייה הבסיסיים שלנו לאורך זמן (איכות האוויר, איכות המים, עליית מפלס הים, סופות קיצוניות, רעידות אדמה, תנאי טמפרטורה וכו').
ההיסטוריה מוכיחה שמדובר באפקט שרשרת מחזורי, ולמעשה הקידמה המתבקשת מקדמת את האנושות בצעדי ענק לניוון ערכי ופיסיולוגי, ובמקביל למיעוט הולך וגדל בתקשורת בין אישית המאפיינת את טבע האדם מבראשית. הרובוטים התעשייתיים מזמן החליפו את מקומו הטבעי של האדם בשרשרת העשייה, לא עוד חיפוש אחר מזון ומים אלא ריצה מטורפת אחר כסף לרכישה של המוצרים הללו. ומה קורה במצב שאין מספיק כסף לאנשים, או אז מדובר בחוסר מידתיות משווע, מצד אחד האנושות "מתקדמת לחלל" ומצד שני ליותר ויותר אנשים אין מה לאכול ומים נקיים לשתות. למרות שהקדמה אכן פותרת "בעיות", היא יוצרת מנגד אחרות, לכן עדיף להתמקד בשימור החיים הבסיסיים לפני שמתקדמים להבנת מסתרי המוח והנעשה בגלקסיות אחרות.
האם האנושות נוטה לשכוח את הבסיס לקיום שלה? אומנם ארגוני סביבה ומעצבי המדיניות מובילים קמפיינים ומענקי עידוד משמעותיים לשימור הסביבה ומניעת בזבוז אנרגיה, ואולם מסתבר שכל זה לא מצליח לשנות באופן מהותי את אופן ההתנהלות של חלק גדול מהאנושות. כל אדם אדון לעצמו בביתו וסביבתו הקרובה, זה הדבר האמיתי ולא האמירות המסוגננות והפרסומים היוקרתיים של המיעוט השולט.
מבדיקת המצב הנתון, ניתן להבין שאכן רמת המודעות עלתה ומנגד היא אינה מחלחלת לחיים האמיתיים של כל פרט, שכן הוא ממשיך לזהם ולנצל ללא משוא פנים את משאבי הטבע. ואכן "הכרת התודה של הטבע" מתקבלת בחזרה, השפעות הנזקים שהאנושות מייצרת הרסניות. האנושות ניזונה ומזינה מהזיהום שבסופו של יום הוא מוחזר אליה במנה כפולה ומכופלת זהו טבע העולם.
גם ציוד אלקטרו-מכאני להבדיל, מושפע מאופן התפעול שלו, באם נפעיל אותו בתצורה אופטימלית ונדאג לתחזק אותו על פי הוראות היצרן, ניתן יהיה למצות את רמת התפקודיות שלו. במידה ולא כך נעשה, לא נצליח למצות את יעילותו לאורך זמן, ובכך נגדיל את רמת הבלאי עד כדי השבתות תכופות ועלויות תפעול גבוהות.
כבר מזמן ידוע שהאנושות חיה על כדור עגול, וכל תנועה אנרגטית מושתתת על מימוש הפרש הפוטנציאל בין – ל +. מעגלים נפתחים ונסגרים באופן שוטף, רק כך ניתן לממש את הפוטנציאל להפעלת ציוד אלקטרו-מכאני ותהליכים "טבעיים" נוספים ולכן חשוב להשתמש בידע וביכולות באופן הגיוני, יעיל וענייני. רק כך ניתן למנוע בזבוז משאבים ולהוריד את רמת הביקוש הראשוני לאנרגיה ("לחסוך באנרגיה").
חשוב להפנים את התוצאה המתבקשת, ולהבין שהדרך לכך ממזגת מיומנות אישית, הבנה בסיסית ורצון אמיתי לשמירה על רמת יעילות אנרגטית גבוהה. אין ספק שהתנהלות נכונה תקטין את הצורך להתייעל, לכן חשוב להתייחס מלכתחילה לאופן השימוש באנרגיה מתוך ראייה תבונית וחשיבה ארוכת טווח, כזו המבוססת על מהלכים אופרטיביים המאפשרים להגיע למאפייני תפעול אופטימליים – יעילות וחסכון בדיוק כמו בכל עסק מניב.
היכולת להפחית משמעותית את עלויות תפעול מכשירי חשמל מושפע מהותית מאופן השימוש. אין מדובר במדע מדויק, נהפוך הוא, לעיתים מזומנות המהלך הפשוט לכאורה מאפשר לממש את הפוטנציאל הקיים. יישום התהליך באופן עקבי, יוביל לשמירה איכותית על תפעול יעיל של הציוד, רק במתכונת זו ניתן לבסס מגמה משמעותית לצמצום מתמשך של עלויות התפעול היומיומי של משק הבית. הכלל המנחה בתהליך שמירה על יעילות מתמשכת, מתבסס על מודעות מעשית – לא יודעים, לא חוסכים.
לאמץ את הכלל המנחה כל יום מחדש
בטרם נשתמש במכשיר אלקטרו-מכאני, רצוי ללמוד באופן כללי את מאפייני התפעול שלו במגמה להבין את מגבלותיו ובהתאם לתפעל אותו. מקסימום יעילות במינימום אנרגיה.
ככל שנאמץ את נושא היעילות כדרך חיים, נוכל לראות שמדובר במספר כללים בסיסיים החוזרים על עצמם, בדרך הפתלתלה למניעת בזבוז וחיסכון בהוצאות האנרגיה. יישום הליך חיסכון מובנה מתחיל מעצם הרצון לשפר מצב קיים. כל זמן שקיימת המודעות לצורך, מושם דגש על מאפייני הביצוע, מתייחסים ליעילות מיטבית (אופטימיזציה) ומאמצים שיטות יישומיות למניעת בזבוז משאבים. אי לכך, חשוב לאמץ כללים מנחים ולפעול לפיהם כל יום מחדש.
בשורה התחתונה, ככל שרמת המודעות תעלה בכל הקשור "לחיסכון באנרגיה", מתוך הבנה שמדובר בכורח המציאות לאנושות ולא רק מהיבט עלות תועלת, תעלה עקומת ההצלחה ויכולת ההוכחה של תוצרי ההתייעלות. לצורך מימוש התהליכים השונים, יש לאמץ כללי עבודה הגיוניים, לדרוש מהרגולטור ליצור מנגנוני עידוד ותנאים כלכליים למימוש הפוטנציאל הקיים.
מעבר לנכונות צרכני האנרגיה לחסוך, יש לרתום גם את ספקי השרות והציוד לתהליך חשוב שהם יבינו שהתייעלות תתרום להם בסופו של יום לעסקים ולא להיפך.
עליהם לנקוט בצעדים מהותיים שיובילו לצמצום העלויות הכרוכות בהפעלת המוצרים המסופקים ובכך תעלה הדרישה לשירותים שלהם. דבר מוביל לדבר, יש לחייב אותם ליצור את התנאים המתאימים ליעילות מתמשכת (איכות הציוד, מערכות בקרה חכמות וכו') בדיוק כפי שיצרני הסיגריות מחויבים לציין על גבי חפיסות הסיגריות שהן מסוכנות לבריאות, החוק צריך לחייב את היצרן/ספק להנחות את הציבור לצריכה יעילה. צריך לעודד אותם שראו בתהליך אינטרס הדדי.
האנושות מונעת על ידי פוליטיקאים ובעלי ממון דומיננטיים, אומנם מדובר באחוז קטן יחסית מהכלל, אך למרות זאת הוא משפיע באופן משמעותי על חיי היום של כלל האוכלוסייה. ניהול אנרגיה אינו שונה, כורח המציאות מחייב כל צרכן לנקוט עמדה ולפעול לצמצום הוצאותיו, מתוקף העבודה שהוא כאמור השליט האמיתי בביתו ואין לו מישהו אחר להטיל עליו את האחריות , עליו למצות את פוטנציאל החיסכון. זו חובתו כמנהיג הבלתי מעורער של ביתו.
חשוב לזכור כי בסופו של יום מדובר בחיסכון בכסף, במשאבים טבעיים ובצמצום זיהום האוויר. עצם המודעות לנושא אינו מספיק, יש לשנס מותניים ולזכור זאת בכל פעולה קטנה כגדולה שתורמת להשגת מטרת היעילות. ראוי לבחון מראש כל פעולה, מהיבט הישימות ועד לכדאיות הטכנו-כלכלית (עלות/תועלת). הניסיון מלמד, שיש משמעות לתדירות העשייה ולתחושת השותפות, ככל שהופכים את הנושא ליותר דומיננטי בחיים הוא הופך להרגל וחלק בלתי נפרד מהם. לאור זאת, מומלץ להכין רשימת עשה ואל תעשה בסיסית, אשר תכלול סדרת מטלות ריאליות להשגה, אותה יש להציב במקום בולט המאפשר לזכור, להזכיר ולגבש חדוות עשייה כל יום מחדש. הרשימה תהווה נקודת ייחוס לבחינת תוצאות העשייה, רק תוצאות מוכחות ייחשבו ובמשך הזמן תקטן התלות להביט ולשנן את הרשימה היא תהפוך להרגלים מובנים, ובכך כל אחד בביתו מבצרו ימנע את ההישאבות לחור השחור ובמקומו תצמח בהדרגה הכרה ברורה ומשמעות בערך המוסף שנוצר. בהצלחה.
* ד"ר עופר אלון, מנכ"ל חברת סיגון גלובל בע"מ, מומחה להתייעלות אנרגטית ובקרת אקלים, כתב את טיוטת התקן ISO/50001 לניהול אנרגיה, יו"ר המשלחת הישראלית לחיסכון באנרגיה ב- ISO/TC257
** המאמר מתבסס על ספרו של ד"ר אלון – קירור ומיזוג אוויר המדריך המלא (564 עמודים)