בניגוד לטענות הרשות לא קיים סבסוד צולב בין משקי הבית לחקלאים

מאת: ארז וייסמן

"סבסוד המים לחקלאות עלה לצרכן הביתי 3 מיליארד ₪" הזדעקו לאחרונה כותרות בתקשורת מפי מנהל רשות המים, אלכס קושניר, באמירה שהיא במקרה הטוב, מוטעית ואינה מדויקת. לצערי, מנהל רשות המים ציין בדבריו לתקשורת בסכום דמיוני של סבסוד החקלאות מבלי לבסס אותו בשום אסמכתאות.

כדי לבחון את אמירתו של מנהל רשות המים, כדאי לקרוא כיצד מציגה רשות המים עצמה, באתר רשות המים, את מרכיבי תעריף המים לצרכן הפרטי. התעריף כולל סעיף כללי של סבסוד עלויות המים בהיקף של 4.5% ממחיר המים, ללא כל פירוט מה כולל סבסוד זה ולאן הוא מועבר.

עד היום, בכל הנתונים שפרסמה הרשות, לא הוסבר מה כולל סעיף הסבסוד בתעריף המים ולפיכך קיימות שתי אפשרויות – האחת היא שרשות המים, בניגוד מוחלט לטענותיה, אינה נוהגת בשקיפות מלאה כלפי הציבור ואינה מציגה את כלל הנתונים והמרכיבים של עלות המים. האפשרות השנייה היא שבניגוד לטענות הרשות, לא קיים סבסוד בין משקי הבית לחקלאות על ידי הרשות המים.

הצגה חלקית זו של הנתונים אינה חדשה ומהווה דפוס התנהגות עקבי, המאפשר לרשות המים להטעות את הציבור ולטעון כי מחיר המים הגבוה לצרכן הפרטי נובע ממחיר המים הנמוך לחקלאות, כאשר הנתונים כלל אינם תומכים באמירה זו. למעשה, בניגוד לטענות משרד האוצר ורשות המים, לא קיים סבסוד צולב בין משקי הבית לחקלאים. הסבסוד הצולב היחיד הקיים כיום במשק המים הינו בין תאגידי המים ה"עשירים" לתאגידי המים ה"עניים".

ישנן סיבות טובות לפער בין מחירי המים לצרכן הפרטי, לזה של החקלאי. שתי המרכזיות שבהן הן אמינות ואיכות. אמינות – בעוד שאספקת המים לצרכני הפרטיים מחויבת ברציפות אספקה לאורך כל ימי השנה, זמינות של 24 שעות ביממה ולחצי מים גבוהים יותר, אספקת המים לחקלאות היא עונתית ומשתנה, כולל גם קיצוץ מכסות המים לחקלאות בשנות בצורת והיא מאופיינת בלחצים נמוכים יותר. איכות – איכות המים המסופקים לחקלאי לעיתים קרובות נמוכה בהשוואה לאיכות המים שמקבל הצרכן הפרטי בביתו.

באשר לטענה החוזרת ונשמעת שוב ושוב, כאילו הסכם המים קובע כי משק המים בישראל הינו "משק מים סגור" – גם טענה זו, בלשון המעטה, מטעה את הציבור. החלת משק מים סגור נכנסה לתקפה עם הקמת מועצת רשות המים ב- 2007 והחלטת הממשלה על היות משק המים משק סגור שאינו נסמך על תקציב המדינה והקמת מספר רב של תאגידי מים וביוב. יתרה מכך, אמירת מנהל רשות המים על סבסוד החקלאות אינה מבוססת ולו מתוך העובדה שחלק גדול מתאגידי המים מעבירים מדי שנה דיבידנדים מרווחיהם לרשויות המקומיות, בניגוד להחלטה שרווחים אלה יושקעו אך ורק בהתייעלות ובהורדת המחיר לצרכן, כפי שנגזר ומתחייב ממשק סגור.

חשוב להדגיש – יש לברך על כל צעד של הורדת יוקר המחייה והקלה על אזרחי המדינה, שהחקלאים הם חלק מהם, ואכן מחירי המים לצריכה הביתית (ולחקלאות), עלו בשנים האחרונות במאות אחוזים והם מהווים נטל כבד על סל התשלומים המשפחתי, אולם לא יכול להיות שבכל פעם מחדש תהפוך החקלאות לשק החבטות של גורמים המבקשים לצבור נקודות פופולריות בדעת הקהל, למטרות זרות ליוקר המחיה, על חשבונם של חקלאי ישראל.

מי שרוצה באמת להוריד את מחירי המים, טוב יעשה אם יפשיל את שרווליו וייגש ליישום המלצות בדו"ח ועדת בלניקוב שממתין, תאמינו או לא, על שולחנו של מנהל רשות המים.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון עובדי המים