ראיון עם עזרא כהן, סמנכ"ל תחום מבנים בשניידר אלקטריק ישראל

המונח 'בית חכם' מוכר לבעלי בתים רבים כמערכת טכנולוגית לניהול בית פרטי המפעילה את מערכת המיזוג, מצלמות אבטחה במעגל סגור, מערכות אזעקה, תאורה וסאונד בהתאם להעדפות וצרכי תושבי הבית. הקמת בניין חכם לעומת זאת מתגלה כפרויקט מורכב בהרבה הדורש הבנה מעמיקה בניהול המערכות הטכנולוגיות, מערכות האנרגיה, התחזוקה והאבטחה ברמה גבוהה. פרויקט המשלב חדשנות טכנולוגית עם תפיסה אסטרטגית מתקדמת.

עזרא כהן, סמנכ"ל תחום מבנים בשניידר אלקטריק, ניהל בעבר את חטיבת בקרת המבנים בחברת ארדן קונטרול טק מקבוצת ניסקו ארדן. לפני כן היה מנהל תפעול בחברת יישומי בקרה. בעל ניסיון רב בידע טכני ניהול ומכירת פרויקטים מורכבים ללקוחות גדולים מהארץ והעולם.

מהו בניין חכם?

אנחנו פועלים בעיקר בתחום המוסדי במבנים כגון בתי מלון, בתי חולים, דאטה סנטר, קניונים ובנייני משרדים. להגדרת מבנה חכם יש כמה אלמנטים עיקריים, המערכות הטכנולוגיות במבנה, ניהול אנרגיה ותחזוקה.
בתחום הטכנולוגיה יש לנו טכנולוגיה מתקדמת מאוד שעושה קפיצה של דור בכל שנתיים שלוש בדומה לטכנולוגיה בתחום הטלפונים הסלולריים. כל האפליקציות והחדשנות הטכנולוגית גם היא מרכיב מהותי ביכולת לחסוך באנרגיה וזו תורה בפני עצמה.

בתחום ניהול אנרגיה אנחנו בשניידר משתמשים בביטוי "לא רואה לא חוסך", קודם כל מודדים ומנתחים את נתוני כל המערכות בבניין ואז רואים איפה אפשר לחסוך בחשמל, מיזוג אוויר ומים. בתחום התחזוקה יש 3 סוגי תחזוקה – תחזוקת שבר, תחזוקה חזויה ותחזוקה מונעת, לכל אלמנט היתרונות והחסרונות שלו כאשר התחזוקה הטובה ביותר היא תחזוקה חזויה המשלבת תחזוקה מונעת בשילוב מערכת ניטור ובקרה.

מהי עלות ממוצעת להפיכת מבנה לבניין חכם?

כשבא אלי יזם או מתכנן בניין ומבקש בניין חכם אין כלל אצבע לעלויות לפי מטר כמו בתחומים אחרים. בעולם של בקרת מבנה מה שקובע זה המוח של המערכת שיכולה לנוע על סקאלה רחבה של עלויות בהתאם לאלמנטים שרוצים לחסוך, לבקר, לנטר או להתריע והירידה לרזולוציות יותר עמוקות. ככלל בתחום בקרת המבנה ככל שתשקיע יותר, החזר ההשקעה (ROI) יהיה מהיר יותר וזו החלטה מהותית שצריכה לקבל החברה הבונה או משדרגת את המבנה.

מהם מרכיבי העצמאות האנרגטית של בניין חכם?

בראייה שלי עצמאות אנרגטית של מבנה מתחלקת למצב רגיל ומצב חירום. במצב קיצוני בו אין אספקה מרשת החשמל יש נוהל קבוע של הפעלת גנרטורים, יו.פי.אס והשלת עודפים.

במצב רגיל בו יש חיבור תקין לרשת ניתן להפחית את צריכת החשמל ולייצר בעצמנו חשמל בבניין בעזרת מקורות אנרגיה כמו פאנלים סולאריים, מערכות המייצרות חשמל מזבל אורגני, מערכות יו.פי.אס ומערכות אגירת קרח.

מעבר לכך כל נושא תכנון ואדריכלות הבניין היא חלק משמעותי בתפיסת ניהול האנרגיה, כך למשל אני יכול לעשות שימוש באוויר הקר של הבוקר באזור כמו ירושלים ע"י פתיחת התריסים בבוקר והחדרת אוויר קר צח למבנה ולחסוך לפחות כמה שעות של מיזוג אוויר.

במבנה בעל חלונות זכוכית כמו בנייני משרדים יש טכנולוגיה העושה שימוש ברגש להפעלת התריסים המכונים צלונים לפי זווית קרינת השמש המשתנה במשך היום, כך מופחת עומס החום ולמערכת המיזוג קל יותר לפעול. נדבך נוסף בתחום מיזוג האוויר הוא אגירת ע"י שימוש בחשמל הזול בלילה (בשימוש במונה תעו"ז) ליצירת פלטות של קרח והפשרתו במשך היום למיזוג אוויר.

על איזה פרויקטים מעניינים אתם עובדים עכשיו?

יש למשל את עיר הבהד"ים שנחשבת לעיר חכמה ויש לנו תפקיד שם, בעודנו מדברים נמצאים אצלנו במשרד בכירים בצבא שבאים ללמוד איך לבנות את הפרוייקטים העתידיים מבחינת ניהול אנרגיה, יש לנו פגישות לא מועטות בנושא זה עם משרד הביטחון. בנוסף אנחנו עובדים הרבה עם חברת החשמל בנושא ניהול אנרגיה.

מבחינה ביטחונית, מהי רמת אבטחת המידע של מערכות ניהול המבנים?

בהקשר הזה מה שמפחיד את כולם זה נושא הסייבר היות וכאשר אתה מנהל את הבניין דרך מערכת שנוגעת בכל נקודה אתה חשוף להתקפות של האקרים. אני יכול להעיד על שניידר שהמוצרים שלנו הם ברמה מאוד גבוהה מבחינת עולם הסייבר ואנחנו שמחים לתת את המוצרים לגורמים שינסו לאתגר אותנו. עם חברת החשמל יצא לי לעבוד בתחום מצלמות האבטחה ובמשך שנה וחצי הם תקפו את המערכת מכל הכיוונים והיא עמדה בכל המבחנים. שניידר משקיעה הון – כחמישה אחוז ממחזור של 26 מיליארד דולר בתחום המחקר והפיתוח של המוצרים הכולל את תחום הסייבר.

מהי רמת המודעות של ענף הבנייה לבנייה ירוקה וניהול אנרגיה במבנים?

יש את המועצה לבנייה ירוקה שעושה עבודה טובה בהעלאת המודעות ותופסת תאוצה במקומות כמו איגוד הקבלנים ומובילת דעה מול הכנסת. יש כנסים וימי עיון בתחום ואני מקבל לא מעט הזמנות להרצות בנושא של בניין חכם ואלמנטים של בקרה. אבל בסופו של דבר כמו בכל תחום הכסף מדבר. יש למשל חברות שבונות ומוכרות את הבניין כך שלא מעניין אותן לחסוך ומצד שני חברות שבונות ומשכירות וכן מעניין אותן לחסוך, כך שהאינטרסים באים בד בבד עם המודעות.

אני גם יושב בוועדת מומחים במכון התקנים ואנחנו מעבירים תקנים אירופאים לתחום בקרת המבנים, מדובר בתקן וולנטרי שאני מאמין שיאומץ ע"י אחד המשרדים כמו משרד האנרגיה או הכלכלה. כאשר התקן יהיה מחייב ויכנס למכרזים, מפרטים, תנאי סף וכדומה הוא יוביל למצב של חיסכון מודע בלי אינטרסים, בדומה לדרישות הקיימות בעולם הצ'ילרים למיזוג אוויר מצד משרד האנרגיה.

מה מצבנו בישראל לעומת מה שקורה בתחום באירופה?

היות ושניידר היא חברה גלובלית אנו רואים את קצב ההתפתחות במדינות שונות במקביל. אפשר להתפעל ממה שקורה באירופה, הם די מובילים ויש שם מודעות הרבה יותר גבוהה לעולם של חיסכון באנרגיה, יש גם הבדל בין המדינות במזרח אירופה ומרכז וצפון אירופה – שם יש מודעות גדולה ברמה שאם הבניין מזהם אתה חוטף קנסות ויש חוקי עזר עירוניים, כאן זה עדיין לא קיים.

איך צרכן רגיל יכול לנהל את צריכת האנרגיה בבית טוב יותר?

ניהול אנרגיה זה אלמנט הכי חשוב שיש, חכם חסכוני ויעיל שמשלב הכל ביחד. בניגוד למצב הרגיל בו משלמים חשבון חשמל בהוראת קבע ואף אחד לא באמת בודק את הצריכה שלו, ברגע שניהול האנרגיה הופך ליותר נגיש כמו בשימוש בעזרת מוצר שלנו שנקרא 'וויזר' אתה יכול לראות על הצג בצורה ברורה וצבעונית כמה צרכת וכמה חסכת, הנתונים הופכים להיות הרבה יותר נגישים לצרכן.