"המדינה התחייבה להפחית 20% מהשימוש בחשמל עד 2020, בפועל הופחת פחות מאחוז עד כה

ועדת המשנה לקידום טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת בראשות ח"כ יעל כהן פארן קיימה היום דיון בנושא כלים וחסמים לקידום התייעלות וחסכון אנרגטי. בפתח הדיון הציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת דו"ח הסוקר את החלטות הממשלה בכל הנוגע להתייעלות אנרגטית ויישומן בפועל, ממנו עולה כי התוכניות השונות הוצאו לפועל באופן חלקי ביותר וכי התוכנית הלאומית בנושא הוקפאה ובוטלה.

הדו"ח מפרט כי מול התוכנית הממשלתית והתחייבות ישראל בפורומים בינלאומיים להפחית את השימוש בחשמל ב-20 אחוזים ביחס לתרחיש הצפוי בשנת 2020, בפועל נכון לשנת 2014 עמדה ההתייעלות שהובילו התוכניות הממשלתיות המרכזיות על פחות מאחוז מהיעד.

עוד עלה כי לתפיסת משרד המדע ומשרד האוצר פרויקט החלפת מוצרי החשמל הבזבזנים בבתי אזרחי ישראל (מקררים, מזגנים, דודים חשמליים ונורות) שהושקעו בו כ-200 מיליון שקל תרם מעט מאוד לחסכון בחשמל ולא היה שווה את ההשקעה בו, זאת בשל ניהול לא נכון ובקרה לקויה.

מנגד ציין הדו"ח כי משרד האנרגיה חולק על המסקנה כי פרויקט החלפת מוצרי החשמל הביתיים בישראל לא היה יעיל, ולעמדתו חילוקי הדעות נובעים מאופן המדידה ואופן יישום הפרויקט. לעניין אי העמידה ביעדים להם התחייבה ישראל טען המשרד כי לא נלקחו בחשבון כל תוכניות ההתייעלות.

יו"ר הוועדה, ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "לצערנו אנחנו רואים כאן היום שאי עמידה ביעדים הביאה לכך שלא הייתה התקדמות מספיקה בנושא ההתייעלות האנרגטית, שיכולה להביא כל כך הרבה תועלות, האנרגיה הכי נקייה היא שזו שאינה מיוצרת, לשם אנחנו צריכים לשאוף".

חזי ליפשיץ, סמנכ"ל תשתיות אנרגיה ומים במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים טען מול הנתונים כי בקרוב תוגש תוכנית לאומית חדשה להתייעלות אנרגטית, ופירט לצידה על שני צעדים: "הקמת קרן מענקים בסך 300 מיליון שקל, בשיתוף משרד הכלכלה עד חודש ספטמבר לגופים קטנים ובינונים, שיתוגמלו לפי מידת הפחתת גזי החממה, ו- 500 מיליון ש"ח בערבויות מדינה יופנו באמצעות קרן מדינה שתעניק הלוואות אטרקטיביות לגופים גדולים לצורך הטמעת אמצעי התייעלות אנרגטית". לצד כך ציין ליפשיץ כי המשרד פועל לגבש תקנות לדירוג אנרגטי של מבנים, בשיתוף עם המועצה לבנייה ירוקה.

נציג משרד האוצר, שניר ניב הוסיף כי "ה-500 מיליון שקלים ימונפו לסכום גבוה, באזור ה-5 מיליארד שקלים, תהייה קרן הלוואות עצומה".

אדי בית הזבדי, מנהל האגף לשימור אנרגיה במשרד האנרגיה והמים הוסיף: "אם אנחנו מסתכלים על התוצאות של 2014, נמצאות 2 מיליון קוט"ש פחות מהנתונים שחזו לשנה זו, כך שהאוכלוסייה במדינה הפחיתה 2.6 אחוזים בשנה בצריכה, זה מראה על חסכון אפילו מעבר ליעד. החלפנו 130 אלף מקררים, מי שאומר שאין חסכון לא יודע על מה הוא מדבר".

גיל פרואקטור, מרכז בכיר שינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה ציין מנגד כי "לפי כל פרמטר אנחנו לא נמצאים במקום מזהיר לפי מה שלקחנו על עצמנו. נעבור תהליך לא פשוט מבחינה בינלאומית, יבואו אלינו ונתקשה להסביר למה לקחנו על עצמנו רמת מחויבות כזו או אחרת, ואולי נצטרך להרחיב יעדים. הרצון הוא להוציא את התוכנית החדשה עוד השנה".

רוני אדם, שגריר מיוחד לנושא אנרגיה במשרד החוץ ציין גם הוא כי: "ההתחייבות של ישראל בנושא הייתה במסגרת באמנה בינלאומית מחייבת. זה רמזור אדום שהעולם מציג בפני המדינות. אין סנקציות במסגרת זו אבל יש חובת דיווח, יש פרסום, יש תהליך של שיימינג. כולם רואים מה שכל אחד עושה ומי שלא מדווח ברורה הסיבה". יש חשש שהסוגיה הזו תצטרף לשיימינג הכללי נגד ישראל. לא חסרות בעיות ואנחנו נראים כמו הילד הסורר".

ח"כ איתן ברושי (המחנה הלאומי): "אנחנו עוד מעט באמצע שנת 2016 איפה היעדים שהכרזנו עליהם?! יש התחייבות של הממשלה לאזרחים ולעולם כולו, הממשלה ביקשה לקבוע את היעדים והתוצאות עלובות".

במהלך הדיון הציגו חברות שונות טכניקות לייעול אנרגיה בקרב המגזרים השונים וטענו כי המדינה לא עושה מספיק בגזרה זו וכי גם ההסברה לוקה בחסר. איתן פרנס מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה בישראל ציין כי "קניונים ובניי משרדים מרוויחים מבזבוז חשמל של השוכרים שלהם. חלוקת החשמל השחורה היא מכת מדינה שמצריכה טיפול. מי שרוצה לסחור בחשמל חייב להתחייב בחובות של אנרגיה ירוקה".

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "נעקוב אחר התקדמות התוכנית שמוכנת בימים אלה ואחר הקרן שיוצאת לדרך בספטמבר. אני חייבת לומר שאני מאוד מאוד חוששת מהעובדה שהדברים שוב מתנהלים בוועדה בינמשרדית עם 4 משרדים ואין ולו ראש אחד. הנושא הזה בנפשנו חייבים לקדם אותו, כל פעם שמגיעים לשורה התחתונה נתקעים ומתחילים הכל מאפס כאילו לא קרה כלום. אני מצפה שבישיבה הבאה תהייה לנו תוכנית מסגרת עם יעדים ברורים".