חברת הובלת הנפט שהוקמה עם איראן בתקופת השאה נהנית מצו חיסיון אנכרוניסטי על פעילותה

דליפת הנפט בערבה. צילום: תשתיות

במרץ 2014 נשפכו לא פחות מ-5,000 מ"ק נפט גולמי לשטחי שמורת עברונה בערבה, כ-20 ק"מ מצפון לאילת, כתוצאה מהתפרקות צינור של חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א). הנפט החריב את השמורה, במה שהוגדר כאסון הסביבתי הכבד ביותר שידעה מדינת ישראל.

האירוע חשף את האפלה האופפת את פעולתה של קצא"א ואת העובדה שאין בקרה או ביקורת על פעולותיה של החברה אשר באחריותה קו צינור המוביל דלקים בין ים סוף לים התיכון ולהיפך. בעקבות כך, עתרה 'אדם טבע ודין' לבג"צ במטרה לבטל את החיסיון שחל על פעילות חברת קצא"א מאז 1968.

בעתירה נכתב כי הנסיבות שאפפו את יצירת שטר הזכיון ואת הוצאת צו החיסיון בשנת 1968, ובראשן היחסים הדיפלומטיים-כלכליים עם איראן בתקופת שלטון השאה, חדלו להתקיים כבר מזמן, וחובת הממשלה, לאור השינוי בנסיבות, לבחון את הצורך בהמשך הצו. "צו החיסיון נותר על כנו כשריד אנכרוניסטי לנסיבות עובדתיות ומציאות משפטית שהשתנו מן היסוד"

'אדם טבע ודין' מציינת בעתירה כי החיסיון ממנו נהנית כיום החברה הינו כה גורף וחובק כל, שהוא מוחל גם על מידע שעל פניו אין בו כל היבט בטחוני או אסטרטגי ייחודי שיש בהם כדי להצדיק סודיות, ובעטיו הוסתר מידע אודות תהליכי הרישוי של החברה, אודות סיכונים סביבתיים, אודות תוצאות חקירות, אודות ממצאי מבקר המדינה ועוד.

במסגרת העתירה ביקשה העמותה גם לקבל מידע מלא אודות דליפת הנפט בעברונה ונסיבות התרחשותה, לרבות לעניין אמדן הנזקים, עלויות השיקום וחלוקת נטל ההוצאות וכן להחיל על קצא"א את דיני התכנון והבנייה. בעקבות הגשת הבג"צ הוקמה ועדה בראשות שר האוצר שהמליצה לצמצמם את צו החיסיון על קצא"א.

השופט רובינשטיין "המדינה מוכרחה ללכת עם רוח העידן, מה שלא היה שקוף צריך להיות שקוף"

בינואר השנה קיים בג"צ דיון בעתירה שהגישה 'אדם טבע ודין' במסגרת הדיון הבהירו שופטי בג"צ למדינה את חשיבות צמצומו של החיסיון ובהקדם. במהלך הדיון אמרו השופטים כי בכוונתם להוציא צו על תנאי ובעקבות זאת, הודיעה המדינה שבתוך 14 יום ייקבע מתי מסקנות הוועדה שעסקה בנושא יובאו לאישור הממשלה. בסיום הדיון נקבע כי בתוך חודש יוחלט אם יש צורך בצו על תנאי.

המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון, השופט אליקים רובינשטיין אמר בדיון לנציג המדינה: "מה שלא יהיה שהמדינה עובדת על הזיכיון הזה, היא מוכרחה ללכת עם רוח העידן, מה שלא היה שקוף צריך להיות שקוף, בכפוף כמובן לאינטרסים של בטחון".

לנוכח פרסום נוסח הצו לקראת הדיון, פנתה 'אדם טבע ודין' לבג"צ וביקשה להותיר את העתירה על כנה, שכן מנוסח הדברים עולה כי החיסיון ימשיך לחול על רוב פעילות קצא"א: "מבחינה מילולית פשוטה נוסח ההחלטה אומר בעצם שרק מידע ביחס לפעולת קצא"א, אשר נוגע אך ורק לאחד התחומים הכלולים בהצעה, אך לא לשום היבט אחר של פעולת החברה, לא יהיה חסוי….אלא שבחיים המעשיים אין כמעט תחומי פעילות "טהורים" כגון אלה, ולכל פעילות יכולה להיות נגיעה לכמה היבטי פעילות של קצא"א",

בנוסף, 'אדם טבע ודין' ביקשה לקבל הבהרות לגבי נוסח הדברים בצו המחודש ובהן האם בפועל תיחשב קצא"א מעתה כגוף שחוק חופש המידע חל עליו, וזאת בניגוד למצב היום ומיהו בדיוק זה אשר יחליט איזה מידע יחשף ואיזה יוסתר. האם הוא ישב במשרד האוצר או בקצא"א, או במקום אחר. "זהות המחליט חשובה, כדי שניתן יהיה לפנות אליו בבקשות להבהרות (למשל, כמה תכניות בניה הוסתרו בכל זאת בשנה מסויימת), ולהתנהל מולו בכל מקרה של מחלוקת או אי בהירות בנוגע לחשיפת המידע מכח החיסיון החדש, לכשיחול", נכתב בתגובה לבית המשפט.