"כאשר הריבית תתחיל לעלות, הצריכה הפרטית תאט ונימצא מול שוקת שבורה ביצוא"

צילום: קובי קנטור

צח ברקי סמנכ"ל מנהל אגף כלכלה, מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט ישראל הציג תמונת מצב עגומה של העסקים בישראל במסגרת כנס העסקים השנתי של החברה: תמהיל העסקים במשק השתנה, פחות התפתחות עסקים בתעשייה ובחקלאות ויותר עסקים במסחר ושירותים. מספר העסקים בתעשייה ובחקלאות פוחת זו השנה השלישית. נותני שירותים מהווים כ-65% מהעסקים במשק, אבל הם מייצרים רק 30% מהפדיון ולכן אנחנו לא נרגיש את הגידול הזה באופן משמעותי בתוצר. 44,500 עסקים נסגרו בשנת 2015 מרביתם נותני שירותים, כאשר ענף המסעדות ובתי הקפה מוביל ברמת הסיכון שלו. בשנת 2016, צפויים להיסגר קרוב ל-49,000 עסקים.

ברקי: " הריבית האפסית משנה את מבנה המשק ומייצרת סדר כלכלי חדש. הירידה ביצוא מייצרת נזקים לתעשייה שיהיה קשה לתקן אותם, ככל שיעבור הזמן. קובעי המדיניות חייבים לשפר את היתרונות התחרותיים של היצואנים הישראלים לעומת מתחריהם במדינות אחרות. מרבית מדינות ה-OECD מצליחות לצמוח ביצוא, למרות ההאטה בסחר העולמי. אנחנו נסמכים יותר מדי על מסחר ושירותים כמנוע צמיחה, וכאשר הריבית תתחיל לעלות, הצריכה הפרטית תאט ונימצא מול שוקת שבורה ביצוא. אנחנו אולי כלכלה מפותחת, אבל אנחנו חייבים לחזור לחשוב כמו כלכלה מתפתחת, שרודפת אחרי פיתוח מנועי צמיחה ואחרי השגת יעדי צמיחה של לפחות 4%, וזה בהחלט אפשרי"

תמהיל העסקים במשק משתנה

בשלוש השנים האחרונות, אנחנו רואים נסיגה בהתפתחות העסקים בתעשייה והתרחבות בהתפתחות העסקים במסחר והשירותים. הרכב העסקים שנוספו כולל בעיקר עסקים בענפי המסחר והשירותים. התעשייה והחקלאות נמוגים להם עם תוספת נטו שלילית וממשיכים מגמה של 3 השנים האחרונות. נותני שירותים מהווים כ-65% מהעסקים במשק, אבל הם מייצרים רק 30% מהפדיון ולכן אנחנו לא נרגיש את הגידול הזה באופן משמעותי בתוצר.

44,500 אלף עסקים נסגרו בשנת 2015

מרבית העסקים שנסגרים מדי שנה הם נותני שירותים. אבל החלק של נותני השירותים שנסגרים ביחס לכלל העסקים נותני השירותים הוא נמוך, כך שאפשר לומר שהסיכון הממוצע בקרב נותני שירותים הוא נמוך בהשוואה למגזרים אחרים. ענף המסעדות ובתי הקפה תמיד מוביל ברמת הסיכון שלו.

הריבית האפסית משנה את מבנה המשק ומייצרת סדר כלכלי חדש

המשק הישראלי משנה את פניו – יותר מסחר ושירותים ופחות תעשייה. בשנת 2015, כמות העסקים שנפתחו במשק עלתה בכ-6%, גידול יפה לעומת סטגנציה בחמש השנים שקדמו לה. אבל גם כמות העסקים שנסגרו עלתה בשיעור דומה, כך שהתוספת נטו נשארה דומה לשנה הקודמת. בשנת 2016, כמות העסקים שייפתחו צפויה להמשיך לעלות ואנו מעריכים שתעמוד על 57,240 עסקים. אנו מעריכים שכמות העסקים שייסגרו תעלה בשיעור חד יותר ותעמוד על 48,861, כך שבסיכום כללי התוספת נטו של עסקים למשק תעמוד באותה שנה על 8,379 עסקים, כ-12% פחות מהתקופה המקבילה אשתקד. הסיבה המרכזית לקיטון בתוספת נטו של עסקים למשק בשנת 2016, היא שתמהיל העסקים הנוכחי מכיל יותר עסקים בתחומי המסחר, שרמת הסיכון שלהם גבוהה יותר בהשוואה למגזרי פעילות אחרים.

היצוא הישראלי מתכווץ לעומת ההתרחבות במרבית מדינות ה-OECD

המשק הישראלי נסמך מאז ומעולם על יצוא כמנוע צמיחה, אבל בשנים האחרונות, מנוע הצמיחה העיקרי הוא צריכה פרטית, כשהיצוא לא צמח ואפילו התכווץ ב-2015. לעומת ישראל, במרבית מדינות ה-OECD, היצוא דווקא צמח. כלומר בהחלט ניתן לעודד את היצוא כפי שמדינות אחרות בעולם עושות.

הבעיה המרכזית ביצוא היא הריכוזיות הגדולה בקרב היצואנים – יש לנו כ-5,000 יצואנים בישראל, אבל 10 היצואנים הגדולים מהווים יותר מ-50% מהיקף היצוא. כלומר יש למשק תלות במספר קטן של יצואנים גדולים מאוד שכמובן מושפעים מההאטה בסחר העולמי. אך ככל שהיצואן קטן או בינוני, הוא ההשפעה עליו מהאטה בביקושים עולמיים פוחתת ולכן הציפייה מקובעי המדיניות היא לשפר את היתרונות התחרותיים של היצואנים הקטנים והבינוניים מול יצואנים במדינות אחרות ולעודד גם את היצואנים הגדולים להשקעות הון משמעותיות בשוק המקומי.