הציבור נכנס למלכוד כפול: במידה ומחירי הגז ירדו ישלם על כך בפנסיה ובמידה ויעלו ישלם בעליות יוקר המחיה

אסדת ההפקה מאגר תמר של נובל אנרג'י. צילום: אלבטרוס

מאת: אמנון פורטוגלי

התקשורת דווחה השבוע כי כי לאחר מו"מ של כמה חודשים, חברת האנרגיה האמריקאית נובל אנרג'י תמכור 3.5% ממאגר תמר לקבוצת הפיננסים והביטוח הראל בתמורה לכ-400-350 מיליון דולר. העסקה תיעשה בשיתוף עם גופים מקבוצת קרן תשתיות לישראל (תש"י) – קרן השקעות פרטית, שהוקמה על ידי חברת הביטוח הראל, ומנוהלת על ידי יהודה רוה וירון קסטנבאום. הקרן, שהיקף נכסיה מגיע לכ-1.1 מיליארד דולר, פועלת בתחומי התשתיות, האנרגיה והתחבורה. הראל אישרה כי היא אכן במו"מ עם נובל, במסגרתו היא מתכוונת לרכוש 3% מהזכויות במאגר, עם אופציה לרכישת 1% נוסף.

העיסקה מעוררת שאלות קשות מנקודת ראות הציבור.

מטה מאבק הגז מסר בתגובה כי "חברת הראל נכנסת כשותפה זוטרה של מונופול שמעוות את הדמוקרטיה הישראלית. חברת הראל אינה מספרת לציבורי חוסכיה שהיא קונה את חלקה במאגר תמר במחיר מופקע על חשבון חוסכי הפנסיות. מחירי הגז ברחבי העולם נמצאים כיום ברמה שנעה סביב ה-2 דולרים, בעוד מחיר הגז המופקעים שמשלמים אזרחי ישראל למונופול הגז נע סביב ה-5.5 דולרים. בתרגיל המכירה של מאגר תמר לחברות הביטוח, דואג מונופול הגז לכך שחברות הביטוח ידאגו לשמר את המחירים הגבוהים, כהורדה למחירו הריאלי יסכן את הפנסיה של החוסכים. מהתרגיל החדש של נובל ומונופול הגז מול חברת הראל, יפסידו בכל מקרה, כל אזרחי ישראל".

יש הרבה אמת בטיעונים של מטה מאבק הגז, אך אסור שניתן משקל יתר לטיעון כי יקשה, או אי אפשר יהיה, להוריד את מחיר הגז הטבעי בארץ בגלל ההשקעות של הציבור דרך קרנות הפנסיה והגמל וחברות הביטוח בתחום הגז. יש לזכור שכבר היום הציבור מושקע בתאגידי הגז ובתמר ישירות ודרך כספי הפנסיה והגמל שלו, והעיסקה המדוברת לא תשנה את מהות מצב זה. אם יש או יהיה רצון פוליטי וחברתי, אפשר יהיה לפקח ולהוריד את מחירי הגז. ראינו שאפשר לעשות זאת, כפי שהורדו המחירים בשוק הסלולרי, למרות ההשקעות של הציבור בתאגידי הסלולר.

חברת הכנסת שלי יחימוביץ במכתב לממונה על שוק ההון והביטוח דורית סלינגר, תובעת לברר האם הראל שיקללה אפשרות שמחיר הגז ייפול ב-25% בעת פתיחת החוזה עם חברת החשמל ב-2021, או כתוצאה ממכירת מאגרי תנין וכריש. במידה שלא – יחימוביץ' תובעת מסלינגר לפסול את ההסכם המסתמן. "מעבר לעובדה שהעסקה מכניסה את אזרחי ישראל למסלול של פגיעה ודאית – או שמחירי הגז ויוקר המחיה יישארו גבוהים, או שהחיסכון הפנסיוני יפגע – קיימות בהסכם לפחות שתי תעלומות מהותיות בלתי מוסברות", כותבת יחימוביץ'.

אפשר וצריך יהייה להוריד את מחירי הגז, גם אם כספי החוסכים יפגעו ולמרות זעקות השבר הצפויות מצד תאגידי הגז שישתמשו בטיעון "לא נורא שמחירי הגז יישארו גבוהים, הרי הפנסיות של הציבור מושקעות בזה". אם יש או אם יהייה רצון פוליטי וחברתי, אפשר יהייה לפקח ולהוריד את מחירי הגז. הינו במצב הזה מאז ועדת ששינסקי הראשונה, וראינו שאפשר לעשות זאת, כפי שהורדו המחירים בשוק הסלולרי, למרות ההשקעות של הציבור בתאגידי הסלולר. אני לא מתעלם מהלחץ שמנהלי הראל ודומיהם יפעילו על הממשלה אם אכן תעלה על הפרק הצעה לפיקוח ולהורדת מחירי הגז, לאחרונה ראינו דוגמה לכך עם הקמפיין של משרד הבריאות בנושא הסוכר.

עיסקה שנסגרה במחיר מופקע של עשרות אחוזים בהתבסס על הנחות אופטימיות מדי

לפי ערן אזרן ואסא ששון, משמעות תנאי העיסקה היא שהעסקה תיעשה בפרמיה של 10% ביחס לשווי שוק של 10.5 מיליארד דולר לתמר, כפי שנגזר מתמחורה של השותפה ישראמקו (לפני תמלוגים וחוב). במאמר מצוטט יהונתן שוחט, אנליסט האנרגיה של לידר שוקי הון: "שווי מאגר תמר כפי שמשתקף משווי השוק של ישראמקו הוא כ-10.7 מיליארד דולר, כך שפרמיה של 10% על שווי השוק, משמעותה שווי מאגר של כ-11.7 מיליארד דולר. עם זאת, יש לזכור כי קיימת אפשרות להשבחה נוספת של ערך המאגר, בהנחה והיצוא למתקן ההנזלה של יוניון פנוסה (UFG) במצרים יצא לפועל".

אם הדיווח במאמר נכון (הכתבים ידועים כאמינים וכבעלי מקורות טובים) והמחיר שישולם הינו המחיר שדווח, הרי שהמחיר שקבוצת הפיננסים והביטוח הראל תשלם בעיסקה עם נובל לרכישת 3.5% ממאגר תמר בתמורה לכ-400-350 מיליון דולר, משקף שווי שוק של 10.5 מיליארד דולר לתמר. מחיר זה הינו מחיר מופקע בעשרות אחוזים.

לפי דוחות ישראמקו ל-31 בדצמבר 2015, תזרים המזומנים הנקי מתמר לשנים 2016-2035 לאחר תשלום תמלוגים למדינה (לא כולל תמלוגים לבעלי עניין), היטל ומס הכנסה, וללא היוון, עומד על כ-8.8 מיליארד דולר.

דוחות ישראמקו מניחים אספקה יציבה של גז בעשרים השנים הקרובות, ומחיר גז עולה מרמה של 5.42 בשנת 2016 לרמה של 8.21 ליחידת גז ב-2034. לא ברור אם מחירים מופקעים אלו הם ברי-קיימא ואם ישררו במהלך עשרים השנים הבאות, להיפך, בעוד כחמש שנים, חברת החשמל תוכל לדרוש הורדה במחיר הגז הטבעי בהיקף של 25%. לתאגידי הגז יהייה קשה מאוד לעמוד בדרישה זו שכן באותו הזמן יכנס שחקן חדש-ישן לשוק. מצריים תוכל אז לספק גז לחברת החשמל, והיא תשמח לעשות זאת במחיר של 4.5 דולר ליחידת גז.

הורדת מחירי הגז בכ-25% החל מתחילת העשור הבא, תקטין את תזרים המזומנים ממאגר תמר שצריכה להשליך על שווי המאגר ולבטח על שעור הסיכון, התשואה וריבית ההיוון. כך שברור כי הערך של 10 מיליארד דולר שהוא בסיס העיסקה של קבוצת הראל עם נובל הינו מוגזם ביותר.

הבעייה אינה רק המחיר המוגזם שקבוצת הראל משלמת, הבעייה העיקרית שונה. מחייבים את החוסכים להשתמש בחברות ניהול קרנות חסכון וגמל כמו הראל, שמנהליהן מקבלים זכות בלעדית להחליט היכן להשקיע ולאן לנתב את כספי החוסכים, והשיקולים שלהם אינם בהכרח לטובת ציבור החוסכים. בעייה זו מוכרת באקדמיה כ'בעיית הנציג'. העיסקה הנוכחית היא תוצאה של מדיניות זו, והגיע הזמן שהמדינה תחשוב אם ואיך לפקח על כך.

בסיכומו של דבר, לא ברור מדוע הראל מסכימה לשלם את המחיר שצויין בכתבה ומה האינטרסים של בעלי ומנהלי קבוצת הראל בעיסקה זו.

הכותב הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר