מפחיתה ב- 80% את ריכוז הפחמן הדו חמצני ומרכיבים שונים בפאזה המימית
צילום: אוניברסיטת אריאל
בחודש יולי 2015 החל השלב המעשי בפרויקט שמטרתו להתאים מערך מבוסס אצות לטיפול משולב בפליטות בפאזה מימית וגאזית מתחנות כוח. המערכת תפותח כפרויקט משותף בין המו"פ האזורי השומרון ובקעת הירדן באוניברסיטת אריאל, חברת yAlgae מקבוצת ישה הנדסה וחברת החשמל.
מדובר במתקן מטיפוס חממת אצות מבוקרת שכבר מיושמת כטיפול סופי ( ליטוש ) של קולחי אזור התעשייה אריאל מערב. בחינת פעולת מתקן האצות במהלך שדרוג מט"ש אריאל מערב העלה כי המערכת מהווה שלב מייתרת את הצורך בחיטוי וסינון עומק. בסדרת ניסויים שבוצעו על מנת לקבוע את יעילות המערכת לטיפול בגזי פליטה עלה שהיא מפחיתה ב 80% את ריכוז הפחמן הדו חמצני וגם מרכיבים שונים בפאזה המימית.
תכונות אלו נמצאו מתאימות לדרישות המחמירות ביותר להפחתת פליטות בתהליך ייצור החשמל בתחנות כוח פחמיות בעיקר, אך גם מטורבינות הגז שביחידות מסוג מחזור משולב. הפרויקט נקלט בחממה לקידום רעיונות טכנולוגיים (ק.ר.ט) של חברת החשמל בהתאם לאסטרטגיה הירוקה שגובשה בחברה.
הבסיס המדעי לפרויקט החדש, מתבסס על מיקרו-אצות כמטמיעות יעילות ביותר של פחמן דו חמצני ,גזים בעייתיים אחרים (NOx, SOx VOC, וכו') וגם אלמנטים הנמצאים בפאזה המימית כדוגמת תרכובות חנקן וגופרית וגם מתכות כבדות. אלמנטים עלו מוטמעים במסת האצות, בתהליך שמאפשר את מניעת פוטנציאל הפגיעה הסביבתית. את הטרנספורמציה הביולוגית של הגזים והאלמנטים מהפאזה המימית לחומר האורגני שבמסת אצות ניתן לנצל כמקור לאנרגיה מתחדשת ולתוצרים נוספים בעלי ערך כלכלי.
מיקרו-אצות הן בעלות פרודקטיביות גבוהה וגדלות בתנאים מגוונים, המאפשרים ניצול שטחי גידול שוליים כדוגמת חלקות קטנות, מבנים נטושים ושטחי ים. בתנאי גידול מיטביים, מסת האצות מוכפלת בפרק זמן של כיממה, מצב המאפשר הטמעת מזהמים מהירה מחד וקציר ביומסה רציף מאידך.
במתקן המצוי באזור התעשייה אריאל מערב, ריכוז האצות בריאקטור הגיע עד כדי 3% מנפח הריאקטור כמות שמספקת את הדרישות האנרגטיות של המתקן ואף יותר. המערכת שנבנית בפרויקט המשותף עם חברת החשמל תשמש בעיקר לקליטת שפכי תהליך ייצור החשמל, אך גם לקליטת גזים בעייתיים וזיהום חלקיקי נותר. המערכת מתאימה גם לקליטת פחמן דו חמצני ואלמנטים נוספים מתהליכים תעשייתים אחרים.
נראה כי למערכת ביולוגית מבוססת אצות שמאפשרת מניעת זיהום ממערכות ייצור אנרגיה ומערכות תעשייתיות אחרות (Bio-IPPC: Biological Integrative Pollution Prevention and Control), תוך ניצול מסת האצות כמקור אנרגיה, או כחומר גלם בעל ערך כלכלי, יש פוטנציאל כלכלי ויישומי משמעותיים. המתקן המתוכנן בפרויקט זה יבנה כיחידת בסיס בגודל נומינאלי, כאשר על ידי בניית מספר יחידות מקבילות תותאם המערכת לסדר הגודל שיידרש על מנת למנוע שחרור גזים ואלמנטים מזהמים הנוצרים מתהליכים תעשייתיים.
לפי המוצג בכתבה עבור שריפת 1 טון פחם ביממה נדרש ריאקטור בנפח יותר מ 100 קוב על מנת לקלוט את כל הפחמן הדו חמצני .