בכנס תשתיות ה-9 לאנרגיה סולארית, "סולארי נטו", הגיע לנאום מנכ"ל חברת רב אנרגיה על מצב היזמים בענף. דנציגר: היתרי בנייה שלקחו בעבר חודשיים לוקחים שנה. כשפונים לחברת החשמל פתאום צצות עזים נוספות. ירידת עלויות הקמת הפרויקט הורידו את כדאיות היזמים

קרוב ל-100 יזמים ונציגי חברות ממובילות השוק הסולארי הגיעו ביום חמישי (22.7) לכנס תשתיות התשיעי בנושא האנרגיה הסולארית- "סולארי נטו", שנערך בבית העיתונאים בתל אביב. הכנס נערך בצל הסטגנציה המתמשכת בענף הסולארית שהחלישה מאוד את כוחו של הענף, ומנגד ציינה את הקרבה ל-2020, השנה שבה ישראל הכריזה כי היא תגיע ל-10% אנרגיות מתחדשות בהסכמי פריז. בכנס הכריז מנכ"ל תשתיות, ארנון מעוז על הקמה של פורום תשתיות לאנרגיה לחיזוק היזמים הסולאריים הקטנים והבינוניים, שיילחם על זכויותיהם ועל הכוח שלהם מול הגורמים הרגולטוריים.

שי דנציגר, מנכ"ל חברת רב אנרגיה, הגיע לדבר על הבמה מזווית של יזם סולארי שמצליח לשרוד בענף הקשה, הוא תיאר בפתיחות את הקשיים העומדים בפני החברה שלו ונתן פרספקטיבה רחבה על המצב בשטח.

דנציגר: "אני נמצא בקלינטק מ-2004. חברת רב אנרגיה שיריב השותף שלי ואני הקמנו לפני 4 שנים עוסקת כחברת ייזום וניהול בעיקר במונה נטו של מפעלים, קיבוצים וכו' שרוצים להקים מערכת ואנחנו מקימים את הפרויקטים, כל מי שקרוב לרשות החשמל ראה אותי מנג'ס במהלך ההסדרה. כולם מכירים את המספרים בענף הסולארי היום, העלות השולית של קוט"ש סולארי עומדת על 5 אגורות, העלות כוללת השקעה הונית ל-20 שנה עומדת על כ-16 אגורות לקוט"ש ואני מופתע איך המחיר עדיין יורד מהסדרה להסדרה".

האם מונה נטו רווחי?

דנציגר: בואו נדבר על מונה נטו, זה רווחי, אני לא עומד היום על פחות מ13% תשואה ובקיבוץ זה מעניין כי מונה נטו מייצרת עודף תזרימי מאוד מהר וזה מאוד רלוונטי להשקעות אקטואריות. ישבנו אצל גדולי יזמי הנדל"ן במדינת ישראל עם גגות עצומים והם שואלים אם הם יפתחו כזה תיק בשביל 6 מיליון שקל? 13%? זה נמוך מדי בשבילם. ולכן ההסדרה היא הסדרה מאוד צרכנית. היא מאוד מתאימה לצרכן שרוצה לצרוך לעצמו".

"איך אני עדיין מקבל החלטה? אני צריך לעשות חישוב שלוש שנים אחורה על פי שעה של צריכה. ההשקעה צריכה להיות זהירה. ליזמים כמעט בלתי אפשרי לקבל מימון חוץ. הניסיון לצאת לתחום השותפויות ולצאת מתחום הקיבוצים עובד בחלקו רק עם ערבות ליטראלית. צריך לתמחר את הסיכון הזה. יש עד 2-3 חברות שעושות את זה ועוד כאלה שמנסים. רמת ההשקעה היא יחסית גבוהה ורמת הרווח היא יחסית גבוהה. בדרך כלל יזם רוצה ערבות מבעלי מפעל ואז השאלה היא מה יקרה אם המפעל נסגר מחר בבוקר".

היתרי בנייה

דנציגר: "עד לפני שנה יכולתי לבוא ללקוח ולהגיד לו שתוך חודשיים שלושה סוגרים את הנושא הזה, היום כשאתה בא להגיש תיק מבקשים מפת קרקע ומתבקש לסדר את כל חריגות הבנייה בכל תחום התב"א ואז היום להוציא היתר לוקח שנה. אוניברסיטת תל אביב פרסמה מכרז לפני שנה וחברה זכתה בו וההיתר תקוע. שאלתי את היזמים מתי יהיה היתר והם אמרו "בעיזר השם ב-2020" וכשבאוניברסיטת תל אביב מדברים על אלוהים אני יודע שהמצב רע. בינתיים חברות גוועות למוות כי הן לא מצליחות להקים כלום".

חברת החשמל

דנציגר: "יש לי לקוח שהוא אחד הלקוחות הגדולים בארץ של צריכת חשמל, הוא צורך כ-4 מיליון ש"ח בשנה חשמל, הוא יכל להקים 5 מגה-וואט. אבל הוא לא מוכן לדבר עם חח"י והוא לא מוכן שהם ייכנסו לו לחצר. אחד הדברים שיוכלו מאוד לתרום לשינוי המצב הוא שינוי סקר ההיתכנות. היום הסיכוי לקבל סקר חיובי יורד ואחת הבעיות היא שכש-EDF לוקחת מישהו ומשלמת לו מיליון שקל לסקר זה רץ אבל כשכל תקציב הפרויקט עומד על 2 מיליון ש"ח אז קשה להביא סקר היתכנות טוב. אני לא צריך את חח"י, זמן התפעול מול חח"י לצורך ביצוע הזמנה הוא ארוך. יש לי פרויקט שבו הגיעו לאישור בין הלקוח לחח"י אבל חח"י איבדו את הטופס בדרך ועכשיו מחכים כבר חצי שנה שימצאו אותו. בלי לדבר על זה שכשאתם הולכים לדבר עם חח"י היכונו לעזים. כשמדברים איתם פתאום מתחילים למצוא מלא דרישות חדשות".

ההשפעה השלילית של ירידת העלויות בענף על היזם

דנציגר: "מבחינת ביצוע המחירים יורדים מבחינה דרסטית. זה טוב לצרכן שהמחיר של פרויקט ירד מ-60 מיליון ש"ח והיום הוא 10 מיליון ש"ח, אבל אני בתור היזם מרוויח 13 אחוז בכל מקרה, אז הרווח שלי ירד משמעותית. היום כשיזם מרוויח הרבה פחות הוא לא יכול להיות לארג' וכשיש טעות אי אפשר לעמוד בה. כמות הפרויקטים שקבלן צריך כדי להחזיק מעמד היא גדלה, פעם פרויקט אחד של 3 מגה-וואט היה מחזיק אותו לשנה והיום הוא צריך פי 8 מזה – ואין פי 8 פרויקטים מזה".

אגירה

דנציגר: "נכון להיום כלכלי לעשות אגירה במונה נטו. פה יש חמישים אגורות לקוט"ש גלומים פה במרווח הזה. אני מניח שכבר היום יש לקוחות שאגירה משתלמת להם. נכון להיום במודלים של אגירה ניתן להגדיל את המערכות בצורה משמעותית".

דנציגר סיכם: "הלקונה הגדולה ביותר של מונה נטו היא שמחלקים לא יכולים להזרים חשמל לרשת. אמרו לי בפירוש שאם מישהו יילך על זה לבג"ץ זה ישתנה כי המחלק חייב לקבל כסף על חשמל שהוא מזרים לרשת. הדברים שצריך לעשות הם לא רגולציה – הם דה רגולציה, האם אני יכול לסחור בעודפים וכו'. אני לא רוצה תעריף אני רוצה אישור ייצור".