בדיון סוער בו השתתפו עשרות תושבים המתנגדים להקמת טורבינות בסביבת בתיהם, הוסיף נציג המשרד כי "התרומה לסל האנרגיה של ישראל בטלה ב-60" לעומת איכות חיי התושבים והקרקעות הדרושות. מינהל התכנון: "כל ההיבטים נבחנים גם מהבחינה הסביבתית"

ועדת המשנה לקידום טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת שבוועדת המדע, קיימה היום (ד') ישיבת מעקב 'קידום טכנולוגיות להפקת חשמל מאנרגית רוח'. הדיון התמקד באזרחי הישובים הסמוכים למתחמים בהם עתידות לקום הטורבינות ואוכלוסיית הציפורים שבסיכון.
יו"ר ועדת המשנה, ח"כ יעל כהן פארן: "בשבועות האחרונים קיבלנו הרבה מאוד פניות מתושבים מודאגים ומראשי רשויות. סיירנו באזורים האלה, ואני חייבת לומר שיש פה דילמה אמתית. כולנו רוצים אנרגיה מתחדשת ונקיה ולהפסיק את תחנות הכוח המזהמות והחולי הנגרם מהן אך מנגד עומדת השאלה אם יש פתרון שגורם לנזקים חמורים יותר או האם מדובר בחוסר מידע ואנחנו צריכים לבחון איפה החששות נכונים ואיך אפשר להתמודד איתן במידה והם נכונים. ברמה התכנונית אנחנו שואלים האם יש חוסר שיתוף של הרשויות והתושבים ומנגד צריכים המתנגדים להיזהר מתופעה של 'לא בחצר שלי'. אף אחד לא רוצה את זה ליד ביתו אך אנחנו זקוקים לאנרגיה חלופית, לכן צריך את האיזון".

ח"כ חיים ילין: "אני לא מפסיק לקבל טלפונים, פעם זה רמת הגולן, פעם גליל, פעם יתיר. כל מקום אומרים לי שבגבעה ליד הבית צריכה להיות שבשבת 160 מטר גובה ושאנחנו לא יודעים את ההשלכות הבריאותיות. אני חושב שכדאי שנצא בחקיקה שאין לבנות מתחת ל-2 קילומטר מהבתים, ואם לא יהיה אז לא יהיה. נחייה בלי זה".
ח"כ יעל גרמן: "אני מבינה שזה יכול להכניס סכומים יפים מאוד להתיישבות שנמצאת תחת מועקה, אך אני מאוד כועסת על מכתב ששלחו לי ואומרים שמי שמנסה להגן על התושבים הוא פופוליסט. אני גאה לייצג את הציבור. גם אם יפעילו את כל ה-400 טורבינות שתכננו מראש זה בסך הכל יהווה 2 אחוז מסך החשמל בישראל, לא בגלל זה יסגרו את התחנות הפחמיות. צריך לאזן אך לבחור באינטרס הציבורי".
ח"כ בצלאל סמוטריץ': "אני מציע שנבקש מחקר משווה על הרגולציה בעולם. בשני הצדדים יש אינטרסנטים לגיטימיים, גם אינטרסים כלכליים לגיטימיים. גם מצד התושבים יש פה יח"צ, גם את האוטובוסים שהביאו את התושבים בחוץ, בטח מישהו מימן. אי אפשר להציג את זה כצד אחד של תושבים תמימים וממול טייקונים. עשרות אלפי תושבים מתים בשנה כתוצאה מזיהום אוויר, צריך לשמוע את כל הגורמים ובסוף לקבל החלטה עניינית".
ח"כ דב חנין: "בשני צדדי הוויכוח יש שיקולים ערכיים מאוד רציניים. בכל העולם ישתמשו בשמש ורוח לכן טוב שזה קורה גם פה, אחרת אנחנו בבעיה מאוד גדולה. מנגד אין מטרה שמקדשת את כל האמצעים, זה תמיד חלק מרצף והשאלות צריכות להבחן כאשר חשוב שהמצע העובדתי יהיה מאוד מדויק. לשמור על שני הצדדים – הסביבה והציבור".
יעל כהן פארן: "נבקש סקירה, נקיים דיונים כדי לצאת עם דו"ח הצעות קונקרטיות".
ח"כ נאוה בוקר: "אזור כרמיאל וצפונית משם מלא ביערות, יש שם סכנה מאוד גדולה של שריפות. למטוסים יש בעיה להגיע לאזורים בהם נמצאות טורבינות, יש אולי לקבוע אזור חיץ או רף של גובה מסוים באזורים הדליקים. בכל אופן צריך חוות מקצועית של כיבוי אש".
ח"כ אכרם חסון: "אין לנו הדרוזים הרבה אדמות, לא נסכים לשנות כללים שהיו קיימים בעבר וזכותנו להחליט מה לעשות עם הקרקע. לא ניתן יותר לחזק לעשוק את החלש, לא נסכים יותר לגזול את זכויות הדרוזים".

ח"כ איתן ברושי: "בשבוע הבא תעלה הצעת החוק לאנרגיית מתחדשת שלי ושל ח"כים נוספים. החוק אמור לחבר את היעדים והחלטות הממשלה בתחום האנרגיה המתחדשת לביצוע בפועל. יש יעדים וצריך לעמוד בהם. מוקמות ועדה בין-משרדית להסרת החסמים ולעמוד ביעדים. אין כמעט פיתוח שאין לו בעיה עם הגנת הסביבה אך אנרגיה מתחדשת היא חלק מלהיות מדינה מתקדמת".
מעדא חסבאני, ראש מועצת יאנוח – ג'ת: "הייתי חלק מהיזמים לפני שנבחרתי. באתי להציג את עמדת רוב התושבים – אנחנו אוהבים מאוד את הטבע שלנו, אך אי אפשר להתעלם גם מכך שאנחנו גרים בהרים ומהצד הכלכלי. יש דעות לכאן ולכאן במחקרים, יש מקומות באירופה שיש טורבינות קרובים לבתים 50 שנה, לא ראיתי תביעה כל שהיא בגין פגיעה בבריאות הציבור. זו האדמה שלנו ואנחנו נבחר מה שנכון לנו, לא ניתן להשתלט על אדמות הדרוזים, לא יהיו עלינו מגבלות בשטחינו הפרטיים".
ח"כ ילין: "אם אתה לוקח את זה לצד הזה אז לא הייתה צריך לפתוח בכלל את הפה בגלל הניגוד עניינים שאתה נגוע בו".
עו"ד סאמר עלי, נציג תושבים דרוזים: "אני מייצג את בעלי הקרקעות שחתומים עם היזמים. יש דיסאינפורמציה. הניסיון לשים מרחק מינימום ולהגדיל אותו הוא ניסיון של ראשי רשויות. אנחנו בעלי הקרקע, תוכניות המתאר תקועות 40 שנה, הקרקע החקלאית זה המקום היחיד שניתן להקים בו טורבינות".
רון שני, ראש מועצת משגב: "זהירות מונעת, מכיוון שאנחנו לא יודעים ואין מודלים שאומרים את זה יש צורך בניסיון, אם נראה שלא כצעקתה נמשיך הלאה. בכל תכנון צריכים לקחת גם גידול עתידי ואת השטחים הנוספים שייושבו".
נביה אסעד, ראש מועצת כיסרא-סמיע: "כשבאו אלינו היזמים לפני 5 שנים היינו תמימים והסכמנו, אך עכשיו מכשהבנו מה הסכנות לחי ולצומח וכמה זה יכער את הנוף אנחנו לא מוכנים לעשות זאת בשביל אינטרס כספי".

פיני ירון, המטה האזרחי להסדרת הטורבינות: "אני תושב הגולן והתאחדנו תושבים מכל הארץ לאחר הרגשנו שלא ממש רואים את צרכינו. במוסדות התכנון יש תזכיר נוף, יש תזכיר בעלי חיים אך אין תזכירים על בריאות הציבור. אנחנו לא נגד אנרגיות מתחדשות, אנחנו רק מבקשים שייקחו בחשבון את כל הנתונים. מהרגע שיקימו טורבינה בגובה של עזריאלי, אף אחד לא יוריד אותה אחר כך".
ד"ר יונתן אייקנבאום, גרינפיס: "יש 250 אלף טורבינות רוח בעולם, לכן אמירה שאין ניסיון היא לא נכונה. נושא הזיהום מתחנות הכוח מביא לפגיעה אדירה, לכן צריך להוריד את הדיון לקרקע ומשרד האנרגיה צריך להידרש לסוגיית הציפורים והמרחק הדרוש מהבתים".
נועה נאור, מינהל התכנון: "כל ההיבטים נבחנים בתסקיר השפעה לסביבה במוסדות התכנון שבודק מגוון היבטים, בניהם גם רעש. את ההנחיות נותנים הגורמים הסביבתיים, כך שהנושא מכוסה. זיהינו שיש חוסר ודאות בסוגיות האלה והקמנו צוות בין-משרדי שבחן את הנושא. גיבשנו מסמך שיורה למוסדות התכנון כיצד לפעול. ההנחיה למוסד התכנון היא לבוא ולשקול, המרחק לעניין רעש נקבע לפי הסקירה של המשרד לאיכות הסביבה, נקבעו גם מרחקים לכיבוי אש. המסמך יופץ, כרגע אנחנו מפרסמים את ההנחיות להערות מוסדות התכנון".
רועי גוטליב, המשרד להגנת הסביבה: "לגבי היישוב מירב עד לשבוע זה לא קיבלנו אף תלונה במשרד, לפני יומיים עשתה נציגה שלנו מדידות במקום ואין לנו עדיין תוצאות חד משמעיות, החלטנו לעשות מדידה נוספת".
ח"כ כהן פארן: "כרגע מה שמבעיר את השטח זה תלונות תושבי מירב, לעמדתם הרעש בלתי נסבל. לפחות תעשו בדיקות רעש ותבואו עם ממצאים. אנחנו מצפים מכם להיות המובילים".
רם אלמוג, המשרד להגנת הסביבה: "אנחנו אומרים – לא בכל מחיר. כיום לא רק שלא שומעים את דעתנו אלא גם דוחקים אותנו לפינה. מעבירים תוכניות לוועדה שאנחנו בכלל לא חברים בה. התקבלה החלטה אומללה בוועדה לתכנון ובנייה שאישרה הקמת טורבינות רוח במקום בתל פארס שעלולות לחסל את אוכלוסיית הנשרים בגולן, זאת למרות שאפילו היועצים הסביבתיים של הוועדה עצמה התנגדו. התרומה לסל האנרגיה של ישראל בטלה ב-60 גם מבחינת השטח המדובר וגם מבחינת איכות חיי התושבים. גורמים כלכליים שמעניינים אותם הרווחים דוחפים את המיזם קדימה ואת המשרד הצידה".
דן אלון, החברה להגנת הטבע: "רק לפני שבועיים הייתה תוכנית בגולן שגם רשות הטבע וגם מומחי הוטל אמרו שהיא עלולה להכחיד את הנשרים בישראל ולמרות זאת היא אושרה. אז גם כשאומרים פה שהנושא מטופל, הוא לא מטופל. בודקים ולא מתייחסים לתוצאות. שום משטר הפעלה לא יעזור שם".
ח"כ כהן פארן סיכמה את הדיון: "הנושא מורכב מאוד, נקיים סדרת דיונים מצומצמים יותר, גם בפגרה. יש בעיה של מידע, על כך צריך לשים את האצבע לפני הכל. נוף הוא בעיני המתבונן. לעניין החששות הבריאותיות הן צריכות להיבדק. אני מבקשת ממנהל התכנון לפתוח ולחשוף לציבור את הטיוטה של המסמך המנחה את ועדות התכנון בנושא הזה, זה לא סודות צבאיים. אחרת יהיו התנגדויות מדרום ועד צפון. בנוסף נבקש מהצדדים להשלים את הפערים לגבי ידע ונתונים לקראת הדיונים. לצד אלה – אין שום כוונה להדיר אף אחד מהקרקעות ומההתעסקות הכלכלית".