בפאנל חדשנות מיוחד בכנס העשור לאנרגיות מתחדשות של מגזין תשתיות התארחו החברות החדשניות ביותר בתחומי האנרגיות הירוקות בכדי להציג את הטכנולוגיות שלהן ולדבר על העתיד של האנרגיה

מאת: אדיר פטל

מנחה הפאנל, נועם אילן, סמנכ"ל פיתוח עסקי, קפיטל נייצ'ר: "אני מקפיטל נייצ'ר ואני חושב שאם כבר מדברים על עשור אז יש לי פרספקטיבה די טובה של מה שקרה בעשור האחרון, בתור המשקיעים הגדולים בטכנולוגיות אנרגיה ירוקה. ראיתי את כל החדשנות שיש בתחום בעשר השנים האחרונות ואני יכול לסכם במילה אחת: הסינים ניצחו. וזה טוב. בזכות זה כולנו פה.

"היינו מאוד ממוקדים בתרמו-סולאר בגלל היתרון של הערבה בשטחים, אבל רוב זה נעלם מהשטח ומה שנשאר זה פוטו-וולטאי במחיר שיותר זול מחלון, זה פתח הזדמנויות חדשות לחדשנות, אולי לא להמציא מחדש את התחום אבל כן לראות איך התעשייה הישראלית משתלבת בתחום. דובר רבות על התחום של אגירת אנרגיה ויש לנו טכנולוגיות מאוד מעניינות בתחום ועל זה ידברו חברי הפאנל. נתחיל עם אסף, למה מה שחדש יותר טוב וממה שקיים".

אסף פרידלר, מנכ"ל בלייד ריינג'ר: "החברה שלנו צעירה יחסית עם ותק של כשנתיים, פיתחנו מערכת שמבוססת על שתי להקות של רובוטים אוטונומיים שמרחפים. יש המון טכנולוגיות מדהימות שהכרנו בשנים האחרונות שקשורות לתחום הסולארי, רק שבסוף היום מה שקורה זה שיש לנו המון אבק וחול. בעזרת הניקיון אנחנו יכולים להוריד את העלויות ולהגדיל את הנצילות בעשרות אחוזים. מנקים את התאים אז הנצילות האנרגטית עולה. יש לנו שני סוגים של רובוטים, רחפנים שמסיעים את המנקים משורה לשורה והמנקים שעושים ניקוי יבש. יש לנו כמה פרוטוטייפים שעובדים בארץ והתחלנו לעבוד עם חו"ל".

נועם אילן, סמנכ"ל פיתוח עסקי, קפיטל נייצ'ר: "דורון, התחום של אגירה הוא לוהט ולא יהיה אינטגרציה של הסולאריות ללא אגירה, המחיר של בטריות הליתיום איירון יורד דרמטית ואני חושב שזה דבר טבעי שקורה עם המאס פרודקשן וזה דומה למה שקרה לפוטו-וולטאי. היום מה שצריך להתחרות בו זה המחיר של פוטו-וולטאי עם אגירה".

דורון ברנמילר, משנה למנכ"ל ברנמילר אנרגיה: "אני חושב שהנושא של הבטריות הוא מאוד אקוטי למה שקיים בשוק ואנחנו מנסים להתחרות בו. עשו עבודה טובה להסביר למה צריך אגירה ונחמד לראות ששאר השוק מאמץ את זה. כולם מבינים שלאגירה הולך להיות תפקיד מהותי בשוק האנרגיה המתחדש ואנחנו צריכים להסתכל מה אנחנו רוצים לקבל מאגירה.

"דבר ראשון אנחנו רוצים שהאגירה לא תייקר לנו את מחיר החשמל ברשת. הגענו למחירים נמוכים מאוד אבל אם האגירה תייקר את זה אז יהיה בעייתי לייצא אותה בכמויות נרחבות. דבר שני לא הגיוני שנציב בטריה ואחרי שלוש שנים נצטרך להחליף אותה והיום זה חיסרון.

"צריך משהו מודולרי, מניח שכולכם מכירים את האגירה השאובה שזה רלוונטי למקומות מסוימות בסקייל מסוים ואת זה צריך לפתוח ולתת פתרונות מבוזרים ולאפשר את הגמישות באותן נקודות עומס ולבסוף אנחנו צריכים משהו שיהיה ירוק או שיתמוך בירוק. ויש אבסורד בבטריות הליתיום שהן לוקחות חשמל ירוק ושמות עליו ערימות של כימיקלים ואז קוראים לבטריות האלה ירוק.

"לייצר אגירה שהיא גם תהיה ירוקה זה מה שאנחנו עושים בברנמילר. מה שאני אגיד על הטכנולוגיה שלנו זה שיש לנו אגירה מוצקה שלוקחת סלעים מרוסקים שיודעים לקחת מקורות חום ולייצר קיטור יציב לייצור חשמל לשעת רבות בשעוות השיא. זה הרעיון של המוצר שלנו.

"איך זה עובד? אנחנו לוקחים כל מקור אנרגיה זמין בשאיפה כמה שיותר ירוק, ואוגרים אותם בסלעים, ואנחנו יודעים להשתמש בזה לייצור חשמל. זאת טכנולוגיה שהיא מודולרית ויודעת לייצר חשמל וקיטור. מה שחשוב זה המודולריות. אין פה התדרדרות במוצרים, זה דבר שהוא ירוק והוא כלכלי.

"באגירה קילו-וואט תרמי הוא 30-40 דולר, היום זה שליש מעלות של בטריות ובניגוד לסולארי אנחנו מתחילים הרבה יותר נמוך וזה אחד היתרונות שלנו היום. הטכנולוגיה סיימה את שלב הפיתוח והיא נמצאת בשלב היישום ואנחנו בחוזה מול חברת החשמל לפרויקט שייתן 16 שעות יומיות של חשמל, זה פרויקט שנמצא בהקמה עכשיו וכולכם תוזמנו לראות כשהוא ייפתח".

נועם אילן, סמנכ"ל פיתוח עסקי, קפיטל נייצ'ר: "מקווים שהפרויקט הבא של ברנמילר יהיה אצלנו בערבה הדרומית באיזור תמנע. הבעיה שלנו היא ההולכה ואם הם יכולים לפתור לנו את זה יהיה מדהים. יש הרבה טכנולוגיות חדשות ותחום שאנחנו לא רואים בו הרבה התפתחות הוא תחום ניהול האנרגיה המתחדשת ואשמח לשמוע מגדעון על זה".

ד"ר גדעון פרידמן, ראש אגף מחקר ופיתוח, לשכת המדען הראשי: "לי אין מצגת מאחר ואנחנו בעצם לא מייצרים כלום אלא בעיקר מדברים אז נמשיך את מסורת הדיבור. דיברו היום על הנושא של ירידת המחירים בתחום הסולארי. ראינו ירידה בשנים האחרונות שאנחנו מרגישים שנעצרת.

"כדי שהמגמה תימשך ברור שאנחנו צריכים להשקיע בירידה במחיר הפאנל עצמו. אנחנו צריכים להשקיע עוד בירידה של המחירים, כל אחוז של הגדלה ביעילות מעלה ישר הגדלה של אחוז בייצור. אז שמנו בעדיפות גדולה את נושא היעילות של הפאנלים ואנחנו רואים עלייה בכל מיני תחומים. אנחנו יודעים היום שאנחנו לא מספיק חכמים לדעת מה הטכנולוגיה היא שתייעל בעתיד את הפאנלים אלא אנחנו פותחים ככל האפשר את קשת הפתרונות האפשריים. אנחנו יודעים שמשם יבואו הפתרונות שכן יצליחו.

ירון בן נון, מנכ"ל מייסד נוסטרמו"דיברו על נושא האגירה. כמובן גם נושא האגירה הוא בעדיפות עליונה וגם הנושא של ניהול משק החשמל שהוא נושא שנשאר קצת מאחור וצריך לעשות מהפיכה מאוד גדולה, אנחנו עוברים למערכות הרבה יותר גדולות וצריך לעבור למערכות. משק החשמל בעבר נוהל על ידי חברת החשמל והמשק בדרך לצאת מחברת החשמל אל גורם שמנהל את כל המשק. המדינה צריכה לעשות את זה, אולי גורם ממשלתי מתכלל שייקח את משק החשמל. מאיפה יבוא הכסף לזה? ממשק החשמל עצמו. חלק מההכנסות ממשק החשמל צריכות לבוא לפיתוח המשק הזה. מה שבא בעבר מחברת החשמל צריך לבוא מתוך משק החשמל, אחוז עצמו שמושקע בפיתוח המשק הזה קדימה ואני מקווה שאכן נעשה את זה יום אחד".

נועם אילן, סמנכ"ל פיתוח עסקי, קפיטל נייצ'ר: "אני חושב שהתחום הכי קשה הוא לייעל את הפאנלים עצמם ואין איך לעשות את זה חוץ מלהיכנס למפעלים. בואו נשמע על הטכנולוגיה המורכבת של סולאראונג".

אבישי דרורי, מנכ"ל סולאראונד בע"מ: "סולאראונד פיתחה פאנל סולארי דו צדדי עם פוטנציאל לחדור לשוק העולמי ואני אסביר כיצד. עד 2040 נראה צמיחה אקספוננסיאלית של הענף הפוטו-וולטאית. המערכות הכי זולות ופשוטות הולכות להיות מקור האנרגיה העיקרי בעולם. אבל כדי שהשוק ימשיך לצמוח צריך שהמחיר של האנרגיה הסולארית יירד.

"איך אנחנו שולטים בירידה הזאת? אנחנו מתקינים פאנלים עם נצילות יותר גבוהה ואורך חיים כפול. אנחנו מאמינים ששברנו את החסמים הטכנולוגיים שתקעו את ההכנסה של הפאנלים האלה לשוק. סולאראונד פיתחה למעשה תא סולארי, לב המערכת, שהוא דו צדדי בעל נצילות יותר גדולה ואורך חיים יותר ארוך. הוא עומד בשתי הדרישות של השוק העולמי של PETA סיליקון ודו צדדיות. בין 20 ל-40 אחוז תוספת אנרגיה במערכות לא אופטימליות ותוספת יעילות של 26 עד שלושים אחוז".

נועם אילן, סמנכ"ל פיתוח עסקי, קפיטל נייצ'ר: "הגענו לדרך הכי קלה לייצר אנרגיה נקייה – לחסוך באנרגיה. להזיז שעות ולחסום פיקים. יש לנו יזם ישראלי שעוסק בזה בתחום של מיזוג אוויר. ירון פותר לנו את זה".

ירון בן נון, מנכ"ל מייסד נוסטרומו בע"מ: "בוא נדבר על קליפורניה. היא אולי המדינה שמובילה את הרגולציה, היא אחד המקומות המעניינים ביותר להסתכל עליהם. יש שם יעד של חמישים אחוז עד 2030, בסוף השנה אנחנו סופרים את כל הקילו-וואט שייצרנו בשנה וכמה אחוז מזה היה סולארי. למה אני אומר את זה ככה? כי צריך לספור את כל השנה, לא שעות מסוימות בשנה שבהן אפשר להגיע גם ל-130 אחוז סולארי. אם אתה מייצר ברגע מסוים יותר מכל מה שהמערכת צריכה אז מה תעשה עם הייצור מהפוסילי.

"היום כל קילווואט שלישי בארה"ב עדיין מיוצר מפחם. במקומות מסוימים בארה"ב עצרו את כל הייצור של האנרגיות המתחדשות בגלל הייצור העודף ומי ששם אנרגיה סולארית ולא דואג לאגירה ואיזונים הוא בעצם דוהר לעבר קיר בטון. אנחנו לא קונים את החזון של אילון מאסק. צריך 6 קילו של ליתיום על כל מגה של אגירה וזה לא ירוק. אנחנו עושים את זה באמצעות מים. אנחנו מקימים את המערכת המסחרית הראשונה שלנו בנס ציונה בבניין של אלקטרה".

נועם אילן, סמנכ"ל פיתוח עסקי, קפיטל נייצ'ר: "אני גם לא מחובבי הליתיום, אני חושב שזה פתרון טוב להיום אבל זה לא מספיק טוב לעתיד כשכולם ישתמשו בזה".

ירון בן נון, מנכ"ל מייסד נוסטרומו בע"מ סגר את הפאנל במילה לרשות החשמל: "צריך מנגנון פשוט שיאפשר ליזם להתקין מערכת ברגע שיש הסכמה בינינו שהיא טובה לרשת החשמל ומועילה לרשת החשמל. מישהו ניסה לקרוא את אמות המידה של מתקני אגירה שאובה? קראתי כמה ספרים בחיים שלי וזה משהו אחר. 80 דפים של נוסחאות. אם יש מתקן שיש הסכמה שהוא טוב לרשת אז צריך כלי פשוט שיכניס את התעריף הפשוט".