יצרני ויבואני מכלי המשקה הגדולים עמדו רק באופן חלקי ביעדי איסוף הבקבוקים, והמשרד להגנת הסביבה יפעל להטיל עליהם קנס של כ-50 מיליון שקל. לאור הנתונים המשקיים, השר זאב אלקין החליט בשלב זה שלא להחיל פיקדון על מכלי המשקה הגדולים

בחודשים האחרונים נערכה ביקורת עומק ביחס לדיווחיהם של יצרני ויבואני מכלי המשקה הגדולים המקושרים ומדווחים באמצעות תאגיד אל"ה, ביחס לנתונים על מספר מכלי המשקה שאספו ומיחזרו בשנת 2016. זאת, ביוזמת המשרד להגנת הסביבה בשל חשד שהתעורר בדבר אמינות הנתונים המדווחים. דוח הביקורת והמלצות הדרג המקצועי הוצגו לשר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, להכרעה בשאלת העמידה ביעדי החוק על כל המשתמע מכך.

בחוק הפיקדון על מכלי משקה נקבעו יעדי איסוף ומחזור שנתיים לגבי מכלי משקה גדולים בנפח 1.5 ליטר או יותר. לפי היעדים, שנכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2016, על יצרן או יבואן לאסוף 55% לפחות מסך מכלי המשקה הגדולים ששיווק באותה שנה. על פי החוק, אי עמידה ביעד האיסוף תגרום להטלת קנס על היצרן או היבואן בגובה 60 אגורות בשל כל מכל משקה גדול שלא אסף בהתאם ליעד.

בשנת 2017 החל המשרד להגנת הסביבה בהליך ביקורת על היקף איסוף מכלי המשקה בשנת 2016, השנה הראשונה לתחולת היעדים כאמור. תאגיד אל"ה, המאגד את היצרנים והיבואנים האחראיים על שיווק מרבית מכלי המשקה הגדולים, היה הראשון שעמד לביקורת, ונדרש להגיש למשרד כאסמכתאות – בין היתר – תעודות שקילה, המעידות על משקל המכלים הריקים שנאספו והגיעו למתקני מיחזור. בעלי המניות באל"ה הם יצרני המשקאות: החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, יפאורה-תבורי ומעיינות עדן.

הביקורת – שביצעה פירמת רו"ח ימין ג'ורג'י – מצאה, כי קיים פער בין מכלי המשקה שהוכרו על ידה, לבין הדיווחים על איסוף מכלי המשקה, כפי שנתקבלו מאל"ה. חלק ממצאי דוח הביקורת התבססו על אומדנים סטטיסטיים אשר ניתנים לחישוב בשיטות שונות.

במהלך איסוף הנתונים הדרושים לצורך הבדיקה, התקשה תאגיד אל"ה להציג למשרד תעודות שקילה מגורם שיוחס לו איסוף של אלפי טונות מכלי משקה (רז הנקודה הירוקה). משכך, המשרד ביצע את הביקורת והחישובים ליעד האיסוף בהסתמך על תעודות יצוא.

בהתאם לכך, תעודות היצוא שנתקבלו במשרד, העידו על איסוף של פחות מ-2,000 טון. אלפי טונות נוספים נותרו ללא כל אסמכתאות מהימנות. בעקבות פערים אלו, נפתחה בחודשים האחרונים חקירה של צוות חקירה מיוחד על רז הנקודה הירוקה, בשילוב המשרד להגנת הסביבה, המשטרה, המכס ומע"מ, במסגרתה אף נערכו מעצרים. החקירה עדיין מתנהלת.

בנוסף, במהלך הביקורת הוצגו נתונים על כמות מכלי משקה גדולים שנאספו והועברו כחומר להפקת אנרגיה (RDF). הנתונים הללו הוצגו בשלב מאוחר על ידי תאגיד אל"ה, ולכן לא הוכרו ביחס לבחינת העמידה ביעדים הפרטניים של היצרנים והיבואנים, אבל כן הוכרו לטובת חישוב העמידה ביעד המצרפי של כלל המשק. ואכן, בראייה כלל משקית, יעד איסוף הבקבוקים המצרפי לשנת 2016, המתבסס על דיווחי כלל היצרנים והיבואנים, עומד על יותר מ-50%. על פי חוק הפיקדון, אחוז איסוף זה ביעד האיסוף המצרפי, מסמיך את השר להגנת הסביבה להחליט בשאלה אם להחיל פיקדון על מכלי המשקה הגדולים.

לאור הנתונים הכלל משקיים אלה, ולפי הסמכות הנתונה לו בחוק, השר זאב אלקין החליט לדחות את החלת הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים. בשל אי העמידה ביעדי האיסוף הפרטניים, המשרד להגנת הסביבה יפעל להטיל על יבואני ויצרני הבקבוקים קנס מצרפי של 48 מיליון שקל על כלל החברות. בשלב הבא, יעמיק המשרד את הביקורת ביחס לדיווחיהם של שאר יצרני ויבואני הבקבוקים – הן העצמאיים והן המצויים בהתקשרות עם תאגיד אסופתא – ויעדכן את הציבור בממצאי הביקורות שיבצע, ככל שיידרש.

השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין: "לאור הנתונים לשנת 2016, הייתה רק עמידה חלקית ביעדים ליצרני ויבואני מכלי המשקה הגדולים ולכן מצד אחד הטלנו קנס כבד על היצרנים כדי לעודד אותם כדי להגביר את אחוזי האיסוף. הקנסות שהודענו היום כי נפעל להטילם מבהירים ליצרני וליבואני המשקאות כי המשרד רציני ביישום החוק ואכיפתו כמו גם בכל חוקי אחריות היצרן המורחבת. קיבלתי את המלצת הגורמים המקצועיים, שאינם רואים צורך בהפעלה של חוק הפיקדון על המכלים הגדולים בשלב זה. הטלת פיקדון על הבקבוקים הגדולים תגרום להעברה של עוד כ-200 מיליון שקל בשנה מכספי הציבור לגורמים שאינם מקדמים את האינטרס הסביבתי והציבורי. כמו כן הטלת חוק הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים תתרום להעלאת יוקר המחיה, במיוחד למשפחות חלשות. לצערנו, חוק הפיקדון במתכונתו הנוכחית הוא כר פורה לפעילות שמזוהה עם גורמים עברייניים, כולל מקרים שבהם גופים שונים מייצרים פסולת של מכלים קטנים רק לצורך הפיקדון. במקרה של המכלים הקטנים רק 18% מהפיקדון מוחזר לציבור וכ-150 מיליון שקל מועברים מהציבור לידיים פרטיות ועלומות".