משרד האנרגיה מפרסם היום תכנית לעמידה ביעדים להפחתת פליטות במשק האנרגיה בשנת 2050, זאת כחלק ממאמצי ישראל ומדינות נוספות ברחבי העולם להתמודדות עם משבר האקלים

 

שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ: "לאחר שנה של דיונים ומחקרים אנחנו מציגים היום את יעדי הפחתת הפליטות בתחום האנרגיה לשנת 2050. התוכנית כוללת כמובן גם תכנית עבודה מפורטת לעשור הקרוב – עד לשנת 2030, ולא מתעלמת גם מהצורך להפחית גם את זיהום האוויר המקומי שרלוונטי לבריאותם של אזרחי ישראל. מאז הסכמי פריז ב-2015 משרד האנרגיה הוא היחידי בישראל שדאג לעמידה ביעדים שאליהם התחייבנו, וכתוצאה מהמהלכים שנקטנו, הפחתת הפליטות בתחום האנרגיה לשנת 2030 תהיה כפולה ממה שהתחייבנו. כולי תקווה שתחומים אחרים לפליטות גזי החממה כמו הטיפול בפסולת והתחום החקלאי ישיגו בעתיד הישגים דומים לאלה שכבר הושגו בתחום האנרגיה. בדרך זו נוכל להבטיח שיעד ההפחתה של 80% לשנת 2050 יאפיין לא רק את משק האנרגיה אלא את כל מדינת ישראל".

 

המשרד קובע יעד הפחתה של 80% בפליטות גזי החממה במשק עד שנת 2050 וכן מספר יעדי משנה: מחויבות לסגירת התחנות הפחמיות עד 2025, כפי שהנחה שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ, הפחתת פליטות גזי חממה בסקטור החשמל בשיעור של בין 75% ל-85% עד 2050 ושיפור שנתי של 1.3% במדד עצימות האנרגיה (צריכת האנרגיה ליחידת תוצר).

 

בפעם הראשונה, קובע משרד האנרגיה תכנית אסטרטגית ארוכת טווח אשר כוללת יעדי הפחתת פליטות ומסמנת את מפת הדרכים, אבני הדרך ואת האילוצים במשק להגעה ליעדים. בנוסף, מסמנת התוכנית את כיווני הפעולה העיקריים וצעדי המדיניות שנגזרים מהיעדים. התוכנית כוללת התייחסות למשק החשמל, התחבורה, התעשייה, הגז הטבעי וכן לתכנון תשתיות ושיתופי פעולה אזוריים. התוכנית גובשה באמצעות 5 צוותים מקצועיים משרדיים במסגרת ועדת היגוי רב מגזרית ונבחנה ע"י מודל טכנו כלכלי ייחודי. הבסיס התאורטי של העבודה מסתמך על המגמות העולמיות, המאפיינים הייחודיים של ישראל וכמובן על עקרונות התכנון של משק האנרגיה הישראלי – אבטחת אנרגיה אמינה, בת השגה ונקייה. 

 

בתוכנית קובע המשרד יעד הפחתה של 80% בפליטות גזי החממה במשק עד שנת 2050 וכן מספר יעדי משנה: מחויבות לסגירת התחנות הפחמיות עד 2025, כפי שהנחה השר ד"ר יובל שטייניץ, הפחתת פליטות גזי חממה בסקטור החשמל בשיעור של בין 75% ל-85% עד 2050 ושיפור שנתי של 1.3% במדד עצימות האנרגיה (צריכת האנרגיה ליחידת תוצר).

 

קביעת יעדים ארוכי טווח מבוססת בראש ובראשונה על קביעת יעדים ותוכנית פעולה לטווח הקצר והבינוני (עד עשור קדימה). ואכן, בשנים האחרונות פועל משרד האנרגיה לקידום השימוש באנרגיה נקייה ומופחתת פליטות, זאת בין היתר על ידי צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל, המתבצע בקצב המהיר ביותר בעולם, עד כדי הפסקת השימוש בו בשנת 2025, העלאת יעד ייצור החשמל באנרגיה מתחדשת – רובה המכריע שמש – ל-30% בשנת 2030, וקביעת יעד חדש לעצימות באנרגיה מתוך עדכון התכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה. 

 

בנוסף, מוביל המשרד את המאמץ לקביעת יעד למעבר המשק לתחבורה חשמלית ודלת פליטות. כתוצאה מכך, על פי חישובי המשרד צפויות להצטמצם פליטות המזהמים המקומיים מייצור חשמל החל משנת 2015 ועד לסוף שנת 2030 בכ-92%. בכל הקשור לצמצום פליטות, צפויות פעולות המשרד להביא לצמצום של כ-30% פליטות גזי החממה ממשק החשמל עד לשנת 2030. בזכות צעדים אלו, שמוביל משרד האנרגיה, ישראל עומדת בתוואי יעדי פריז ואף מקדימה את היעדים.

 

התוכנית האסטרטגית שגיבש המשרד, לוקחת בחשבון את מאפייניה הייחודיים של ישראל כאי-אנרגטי וכמדינה צומחת שצפיפות האוכלוסייה בה היא מהגבוהות בעולם, עם קצב גידול בביקוש לחשמל של כ-2.8% בשנה. מאפיינים נוספים של ישראל שנלקחו בחשבון בעת בניית התוכנית: מאגרי הגז הטבעי הגדולים במים הכלכליים של המדינה, היותה של ישראל אי אנרגטי, כמות גדולה מאוד של שמש במהלך מרבית השנה, מחסור בשטחים להקמת המערכות הסולאריות, מיעוט של מקורות אנרגיה מתחדשת נוספים (כגון, רוח או הידרו-אלקטריקה) והעובדה שישראל נחשבת למובילה בעולם בתחומי טכנולוגיה וחדשנות. 

 

התוכנית נשענת גם על המגמות העולמיות בתחומים השונים והיעדים המקובלים בעולם, וזאת תוך שמירה על הגמישות הנדרשת על רקע השינויים התכופים הצפויים להתרחש בשנים הקרובות במשק האנרגיה. מגמות אלה כוללות למשל את המעבר המאסיבי לשימוש באנרגיות מתחדשות לייצור חשמל, פריצות דרך טכנולוגיות שונות, דוגמת שימוש במימן, אגירה, הקמת רשתות דיגיטליות וחכמות וכן יתרונותיו של הגז הטבעי כדלק מעבר. 

 

התוכנית קובעת כמה עקרונות אסטרטגיים אשר נדרשים ליצירת התשתית לעמידה ביעדים השאפתניים:

• מעבר המשק לאנרגיית שמש, ואיתו הצורך באגירה מאסיבית.
• השקעה ובחינה של טכנולוגיות חדשניות, בין היתר מימן ותפיסת פחמן, כמו גם אנרגיות מתחדשות עתידיות, דוגמת אנרגיות שמקורן בים.
• פיתוח רשת החשמל, תכנון תשתיות מקיים ומתוך כך הטמנת קוויי מתח במקום קווים עיליים, ביזור רשת החשמל, קירוב הייצור לצריכה.
• טרנספורמציה אנרגטית של מבני מגורים לרבות חשמול המגזר הביתי, תוך החלפת השימוש גז הבישול בשימוש בחשמל.
• מעבר לרכב חשמלי, תוך הפסקת השימוש במנועי בעירה המבוססים סולר ובנזין.
• התאמת מערכת הגז הטבעי להובלת מימן ומיצוי יכולת ייצוא הגז הטבעי בתקופת המעבר.

 

לצורך בחינת היעדים והמשמעויות ליישומם פיתח המשרד מודל טכנו-כלכלי שעתי. המודל מבצע סימולציה של תפעול רכיבי הייצור השונים במשק מול עקומת הביקוש לחשמל הצפויה בעתיד, ומבצע בחינת העלויות המשקיות השנתיות למגזר החשמל בהתאם למחירים הצפויים לרכיבים השונים בעתיד. מהמודל עולה, כי ניתן לעמוד ביעד השאפתני להפחתת של 80% בפליטות גזי החממה במשק עד שנת 2050 על אף מאפייניו הייחודים של המשק הישראלי, וזאת תוך התבססות על שיעורי אנרגיות מתחדשות גבוהים. 

 

בתרשים 4 ניתן לראות דוגמא לסימולציה עבור יום אופייני. הקו הכתום מציין את עקומת הביקוש השעתי, באפור מוצג ההספק של היחידות הקונבנציונליות, בירוק תפוקת טורבינות הרוח, בצהוב אנרגיית שמש שמוזנת לאספקת הביקוש, בכחול כהה עודף אנרגיית שמש שטוען את סוללות האגירה, בתכלת אנרגיה הנפרקת מהסוללות למילוי הביקוש, הקו המקווקו (סגול) מתאר את מצב טעינת הסוללות – מאפס סביב 8:00 בבוקר, עד למילוי הסוללות סביב 17:00 אחה"צ, ולאחר מכן פריקה במשך הלילה, עד לבוקר שלמחרת.

תרשים 4: דוגמא לסימולציה השעתית במשך יום אופייני

 

המודל בחן כ-2,000 תרחישים אפשריים להשגת היעדים, והוכיח כי ברמה הטכנית ניתן להגיע להפחתה משמעותית של כ-81% מפליטות גזי החממה בסקטור החשמל (ביחס לשנת 2015) וכן 80% מסך הפליטות בכלל משק האנרגיה, בהתבסס על יעדי המשקים המשלימים, בעיקר תחבורה. אחוזי ההפחתה מתקבלים מהרצות שני תרחישים עיקריים: 

• תרחיש "מבוסס אנרגיה מתחדשת" (Solar) המניח הפחתה של פליטות גזי החממה באמצעות שימוש באחוזים גבוהים מאוד של אנרגית שמש. 
• תרחיש "מבוסס טכנולוגיות חדשות" (Technology) המניח הפחתה של פליטות גזי החממה באמצעות ייצור מחצית מהאנרגיה ע"י אנרגיה מתחדשת וכמחצית מייצור החשמל באמצעות גז טבעי משולב עם תפיסת פחמן, הפקת מימן כחול או טכנולוגיות אחרות להפחתת פליטות.

 

תוצאות המודל ושילובן בעקרונות העבודה האסטרטגית, במדיניות הקיימת, תוך התייחסות למאפייניה הייחודיים של ישראל, אפשרו את קביעת היעדים וכן את אבני הדרך לעמידה בהם. השלכות עיקריות של העבודה האסטרטגית וממצאי המודל:

 

על פי ניתוח המודל, על מנת לאפשר שיעור גבוה של אנרגית שמש בתמהיל ייצור החשמל העתידי, יש צורך בכ-513-930 אלף דונם ייצור סולארי בשנת 2050 – שטח נדרש זה שווה, לצורך ההמחשה, לכעשר פעמים שטחה של תל אביב. על מנת לעמוד ביעד של 30% אנרגיה מתחדשת (ברובה שמש) בתמהיל הייצור, יש צורך להקצות כבר כעת עד לשנת 2030 שטח של למעלה מ-100 אלף דונם. ללא התפתחויות טכנולוגיות נוספות שיאפשרו לייצר את אותה כמות אנרגיה בשטחים מצומצמים יותר ובשימוש כפול בקרקע (על גבי גגות, למשל), יהיה צורך להקצות שטחים פתוחים רבים, דבר אשר מצוי בקונפליקט עם השמירה הנדרשת על המאזן האקולוגי ועל היבטים סביבתיים נוספים.

 

עוד עולה מהמודל כי על מנת לאפשר את שילוב האנרגיה הסולארית בתמהיל ייצור החשמל יש צורך ביכולת אגירה של יותר מ-3034-54 GW עד לשנת 2050. לצורך עמידה ביעד של 30% אנרגיה מתחדשת בתמהיל ייצור החשמל בשנת 2030 נזדקק ליכולת אגירה בכמות של 2.7 GW. נכון להיום יכולת האגירה עומדת על 0.3 GW בלבד (באגירה שאובה). מדובר בכמות אגירה אסטרונומית בקנה המידה הנוכחי, אך נראה כי יכולת הייצור העולמית תגדל במהירות בשנים הקרובות והמחירים ירדו, כך שאלו כמויות שניתן יהיה להקים בתוך שלושה עשורים.

 

בכל הקשור לרשת, על פי המודל, על מנת לאפשר אחוז גבוה של אנרגית שמש בתמהיל ייצור החשמל יהיה צורך ביכולת הולכת אנרגית שמש בסך 10-16  GWמדרום הארץ למרכזי הצריכה כדי לתת מענה להתפתחויות הביקוש הצפויות עד לשנת 2050. לצורך עמידה ביעד של 30% אנרגיה מתחדשת בתמהיל ייצור החשמל בשנת 2030, נזדקק ליכולת הולכה נוספת בסך 7.3 GW, כאשר נכון להיום היכולת עומדת על 3-4 GW בלבד. לשם כך יהיה צורך לאתר קרקעות ולהטמין רבים מקווי ההולכה ולהשתמש בטכנולוגיות רשת חדשניות.

 

יודגש, כי עמידה ביעדי משק האנרגיה תלויה בעמידה ביעדי משק התחבורה, התעשייה וכן ביעדים בסקטור המבנים. יעד העל להפחתה במשק האנרגיה מורכב למעשה מיעדי הפחתת פליטות במעבר לתחבורה חשמלית, לחשמול התעשייה ומעבר לגז טבעי וכן מהפחתת פליטות בסקטור המבנים. מתוך כך, שיתוף הפעולה והעמידה של כל המגזרים הרלוונטיים ביעדים צפויים להשפיע על העמידה של משק האנרגיה כולו ביעדיו. 

 

בנוסף, אופציית רכישת החשמל לא נבחנה באופן נרחב במודל, אולם יש לציין כי חיבור רשת החשמל בישראל לרשתות אחרות וייצור אנרגיה מתחדשות במדינות השכנות ורכישתו בישראל עשויים לתרום משמעותית להשגת יעד הפחתת הפליטות, ובעיקר לחסוך בשטח בייצור אנרגיה סולארית בישראל או לצמצם את הצורך בגיבוי יקר. בעניין זה נציין כי מתוך ראייה צופה פני עתיד, נכון להיום פועל שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, לחיבור רשת החשמל בישראל לרשת האירופאית דרך קפריסין ויוון, וכן מקדם יוזמות לייצור אנרגיה מתחדשת במדינות השכנות לנו. 

 

מתוך ניתוח תוצאות המודל וכן מניתוח המגמות והמשק הישראלי ניתן להגדיר את אבני הדרך הבאות לעמידה ביעדים. את חלקן ניתן לקבוע היום ואת חלקן יש לקבוע בהמשך בין השאר עם הבשלת הטכנולוגיות:

 

תנאי הכרחי	אבן דרך 2020	אבן דרך 2030	אבן דרך 2050
שטח להקמת מערכות אנרגיה מתחדשת		100 < אלף דונם	513-930  אלף דונם (תלוי בכמות האנרגיה הסולארית)
אגירה	0.3 GW	12GW	34-57  GW(תלוי בכמות האנרגיה הסולארית)
הטמעת טכנולוגיות להפחתת פליטות- CCS, גרעין, מימן, טכנו' עתידיות	יעודכן בהמשך בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות
פיתוח הרשת – יכולת הולכת אנרגיה מתחדשת	3-4  GW	7.3  GW	10-16  GW(תלוי בכמות האנרגיה הסולארית)
פיתוח הרשת – השקעה ברשת החלוקה יעודכן בהמשך	יעודכן בהמשך
עמידה ביעדים של משקים משלימים – תחבורה ותעשייה	לפי צוותי תחבורה ותעשייה
חיבור בין מדינות – יכולת חיבור רשת החשמל עם מדינות שכנות וקניית חשמל נקי	הוחל תהליך להקמת כבל תת-ימי בן 1GW לאירופה

 

לסיכום, בחינת העמידה ביעדים, אבני הדרך ובחינת המשק ואילוציו תתבצע באופן תדיר. אחת לחמש שנים יבחן המשרד את יעדיו ואת ההנחות שבבסיס העבודה. במקביל ממשיך לפעול המשרד למימוש מדיניות השר שאושרה בממשלה לעמידה ביעד ייצור החשמל מאנרגיות המתחדשות לשנת 2030, בין היתר, על ידי הובלה של צוותי עבודה בינמשרדיים וכן על ידי עבודת מטה משמעותית לגיבוש וביצוע המדיניות המשקית. התוכנית מתפרסמת להתייחסויות הציבור.

 

מצ"ב קישור לעבודה המלאה בנושא יעדי משק האנרגיה לשנת 2050 וכן מצגת בנושא: https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/energy_180421