אלמור הקימה מתקנים המפיקים 20% מהחשמל הסולארי בישראל ■ בשנים האחרונות היא פועלת גם בתחום הדאטה סנטרס ■ באחרונה דיווחה על אפשרות שתשתתף בהקמת מרכז ייצור מתקדם, ולפי הערכות, מדובר במפעל החדש של אינטל
אלמור חשמל (+3.55% 1023) אינה בולטת בשוק ההון המקומי, אבל קרוב לוודאי שכל היזמים בתחום האנרגיה הסולארית מכירים את החברה. החברה הוותיקה, שפועלת בעיקר בתחום קבלנות החשמל לארגונים, תעשייה ועוד, היא אחת מקבלניות הביצוע הגדולות בישראל בתחום — והקימה שדות סולאריים בהספק של כ–500 מגה־וואט, מתוך הספק חשמל סולארי כולל של כ–2,500 מגה־וואט בישראל.

"אלמור נוסדה בסוף שנות ה–60 והתאגדה מחדש ב–1985, כשהמנכ"ל מאיר סרוסי חבר למייסד חיים גרשון", מספר גיא גרשון, משנה למנכ"ל ובנו של המייסד. "ב–2010 נכנסה רפק להשקעה באלמור, וחלקה עלה עם השנים. בנובמבר 2017 יצאנו להנפקה. כיום, רפק מחזיקה בכ–50%, למייסדים יש כ–25% והציבור מחזיק בכ-25%".

אלמור נסחרת לפי שווי של 290 מיליון שקל ופועלת בכמה מגזרים. המרכזי שבהם הוא קבלנות חשמל ואנרגיה. 77% מהכנסותיה ב–2020, שהסתכמו ב–394 מיליון שקל, הגיעו מפרויקטים של חשמל. בין הפרויקטים : תחנת הכוח דוראד באשקלון, בית החולים שערי צדק ומנהרות הכרמל.
"לחברה יש רגל קבלנית חזקה מאוד", אומר גרשון. "אנחנו עושים פרויקטים לכל המגזרים בשוק — החל מחברות ממשלתיות, דרך תעשיייה, בתי חולים ועוד. בשנים האחרונות יצאנו מהעמדה של קבלן רגיל לתחומים כמו אנרגיות מתחדשות וקוגנרציה (ייצור משולב של חשמל וחום), אבל התחום המסורתי עדיין חזק מאוד אצלנו".
הקמה: שנות ה–60, התאגדה מחדש ב–1986. פעילות: קבלנות חשמל, אנרגיות מתחדשות, התייעלות אנרגטית וייצור חשמל מפסולת פלסטיק. עובדים: 500. מייסדים: חיים גרשון ומאיר סרוסי (מנכ"ל). הנפקה: 2007. שליטה: רפק (50%). שווי שוק: 290 מיליון שקל

אלמור פועלת באמצעות חברות בנות שהקימה במהלך השנים, ביניהן: אלמור אנרגיות מתחדשות, שפועלת בתחום האנרגיה הסולארית; אלמור אלקטרוניקה; א.כ לדיטק, שפועלת בתחום ההתייעלות האנרגטית; ואפקון אלמור, שותפות הפועלת בתחום קבלנות החשמל. באחרונה השלימה אלמור את רכישתה של חברת יציב, הפועלת בתחום מערכות הקירור ומיזוג האוויר.

"כיום אין דבר כזה פרויקט פשוט. הפרויקטים מורכבים ויש מגוון מערכות, ולכן הקבוצה צריכה לתת היצע פתרונות. יש לנו כ–500 עובדים מתוכם כ–80 מהנדסים בתחומים שונים", הוסיף גרשון.
אלמור פעילה מאוד בתחום האנרגיה הסולארית. החברה מקימה ומתפעלת חוות סולאריות בישראל, ומתכננת להיכנס לתחום בחו"ל. כיום היא מתפעלת כ–400 מגה־וואט של חוות סולאריות, לחברות כמו דוראל ואנלייט. התפעול מעוגן בחוזים ארוכי טווח, לעתים עד עשר שנים.

מגזר האנרגיה הסולארית נהנה כיום מפריחה, אבל גרשון אומר כי התחום תלוי מאוד ברגולציה. "המדינה כופה על השוק מחזוריות, פה די תלויים במכרזים ממשלתיים. אנחנו בשיא הקמה של סדרות מתח גבוה, כשלפנינו יש את התוכנית של המדינה להגיע עד סוף העשור הבא ל–30% מהאנרגיה מאנרגיות מתחדשות. ישראל מדינה קטנה ואין יותר מדי מקומות לממש את אנרגיית הרוח, יש מגבלות רבות — כך שאנרגיה סולארית תהיה החלק העיקרי במימוש היעדים האלה".
מלבד אנרגיה סולארית, אלמור גם מפעילה מתקן לייצור אנרגיה מפסולת. המתקן המסחרי ראשון, שמייצר 750 קילו־וואט מפסולת פלסטיק, הוקם ופועל באזור הצפון.

בנוסף, היא פועלת בתחום קבלנות החשמל באחד התחומים החמים במגזר הנדל"ן המניב — דאטה סנטרס. החברה היתה מעורבת בהקמת מד־1, אחת מחוות השרתים הוותיקות בישראל. כעת היא מעורבת בהקמת הדאטה סנטר של רד בינת בהר החוצבים, בחוזה של 140 מיליון שקל.

"חוות שרתים הן פרויקטים מאתגרים שדורשים עמידה בסטנדרטים גבוהים ובלתי־מתפשרים של איכות. מדובר במתקנים עתירי אנרגיה התומכים במערכות מידע קריטיות של לקוחות וארגונים חיוניים — חברות ביטוח, בנקים ועוד, ולכן הרגישות הגבוהה", מוסיף גרשון. "לצד זה, יש צורך לשלב בשטח מוגבל מערכות רבות ומגוונות — אנרגיה, חשמל, בקרה, מחשוב וסייבר, תקשורת, ביטחון ובטיחות. הדבר דורש ידע, יכולת תפעול וגמישות. היזמים בתחום הם חברות בינלאומיות כמו אמזון, גוגל, ו–IBM. מעבר לדרישות המחמירות לעמידה בסטנדרטים בינלאומיים קיים עניין לוחות הזמנים, שגם הוא מאתגר".

בדו"חות הכספיים ל–2020 דיווחה אלמור כי במסגרת פעילותה בתחום זה, היא מעריכה שתשתתף בהקמת מרכז ייצור מתקדם (FAB) של חברת היי־טק בינלאומית. בשוק מעריכים כי מדובר במפעל החדש שמקימה אינטל בקרית גת בהשקעה של 10 מיליארד דולר. הכנסות החברה צמחו ל–394 מיליון שקל ב–2020, לעומת 340 מיליון שקל ב–2019, וצבר ההזמנות שלה עלה ב–50 מיליון שקל ל–624 מיליון שקל.
מניית אלמור
עם זאת, הרווח הנקי ירד ל–18.5 מיליון שקל בשנה שעברה (20 מיליון שקל ב–2019). החברה מסרה בדו"חותיה כי הירידה בשיעור הרווחיות הגולמית נבעה בין השאר מפרויקטים משולבים שבהם מבוצעות עבודות הנדסה אזרחית ומיזוג אויר משמעותיות על ידי קבלן משנה.

ההכנסות ברבעון הראשון של 2021 ירדו ב–21%, ל–78 מיליון שקל, לעומת הרבעון המקביל. ההכנסות ממגזר האנרגיות המתחדשות קפצו פי ארבעה, ל–20 מיליון שקל. עם זאת, הרווח הנקי עלה ב–75% ברבעון הראשון ל-6.8 מיליון שקל, לעומת הרבעון המקביל ב–2020.

עם זאת, מניית אלמור עלתה מתחילת השנה ב-50%. החברה ממשיכה לחפש מנועי צמיחה, כולל כניסה לתחום אגירת האנרגיה, תוך ניצול היכולות ההנדסיות שצברה בתחום קבלנות החשמל, וכן כניסה ליזמות באנרגיה מתחדשת.