tashtiot
יזמי פאנלים סולאריים ומפעלים שרוצים לייצר לעצמם חשמל מתלוננים שחברת החשמל אינה מאשרת פרויקטים חדשים בשל "עומס על הרשת" – מה שמונע תחרות ■ חברת החשמל: "אנחנו לא מונעים חיבורים ממניעים לא עניינים
הפרסומת המתוקה של חברת החשמל משודרת בעשרות אלפי בתים בישראל, ומסתירה מציאות קצת שונה מזו המתוארת בה. שקע ותקע מעלים שלט "למכירה" על ארובה של חברת החשמל ולהקת ג'יין בורדו שרה ברקע: "התחנה תימכר במהרה. בזכותך המחירים ירדו למטה". ברקע מתהדרת הקריינית בכך שחברת החשמל מובילה לתחרות במשק.
במציאות מתלוננים יזמי חשמל סולארי ומפעלים שרוצים לייצר לעצמם את החשמל למכור את היתרה לרשת החשמל כי חברת החשמל מערימה עליהם קשיים, נותנת תשובות חיבור שליליות, מתעכבת במתן תשובות, ולעתים לא מחברת פרויקטים שכבר קיבלו בעבר אישור, וגורמת לכך שהפאנלים "ישתזפו על הגג" ללא שימוש. עתה, גם רשות התחרות מתערבת.
יש עומס ברשת — טוענת חברת החשמל בתשובות שהעניקה ליזמים, מפעלים ואנשים פרטיים שביקשו לספק לרשת חשמל. ואולם ברקע מתקשה המדינה לעמוד ביעדי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. בסוף 2020, רק 5.8% מהחשמל שיוצר בישראל היה ממקורות מתחדשים, רחוק מאוד מהיעד של 10%. במשרד האנרגיה וברשות החשמל הודו במארס כי לא עמדו ביעדים, וטענו כי משבר הקורונה גרם לעיכוב בהתקנת פאנלים סולאריים בין היתר על גגות ומתקנים חקלאיים. הם גם הבטיחו שעוד לפני סוף 2021 יגיעו ליעד של 10% בדרך ליעד של 30% עד 2030. מעדויות של מתקינים בשטח על התנהלות חברת החשמל, לא בטוח שישראל תצליח לעמוד ביעדים.
"חברת החשמל ניצלה את ההפקרות השלטונית", אומר יזם בתחום הפאנלים הסולאריים שביקש להישאר בעילום שם, כי לדבריו "רמזו לי שלא לעשות בעיות". לדבריו, "לפני שנה בערך התפטר אסף אילת (יו"ר רשות החשמל לשעבר), ומאז תוהו ובוהו. הם לא מחברים מערכות. אנשים השקיעו מיליונים במערכות סולאריות, ואז חברת החשמל אומרת שהרשת עמ
לדבריו, לא מדובר באחריות של רשות החשמל, הרגולטור המפקח על החברה, אלא בכך שהחברה מנצלת את העובדה שבראש הרשות עומד ממלא מקום שאינו יכול להתנהל בתקיפות מול החברה כפי שיכול אדם שנבחר לתפקיד באופן קבוע
התלונות על התנהלות חברת החשמל הגיעו גם לרשות התחרות, ששלחה ב–7 ביוני מכתב לעופר בלוך, מנכ"ל חברת החשמל, בדרישה לקבל נתונים. הרשות דרשה מחברת החשמל לקבל מסמכים ותכתובות נאמנים למקור "מכל מסמך שהוכן או הוצג בחברת החשמל, לרבות אדם שקשור לחברה, המתייחס, במלואו או בחלקו, לחיבור ייצור משולב אגירה למתקני חברת החשמל".
הרשות אינה מתייחסת באופן ישיר לחיבור של פאנלים סולאריים על הגגות או של מפעלים לרשת החשמל, אלא למתקני אגירה בתחנות סולאריות גדולות שאמורות להיות פתרון משלים להגדלת ייצור החשמל מאנרגיית השמש. ואולם המכתב הזה מעיד שרשות התחרות בוחנת את התנהלותה הכללית של חברת החשמל בשילוב בין ייצור חשמל להולכת חשמל באופן שעשוי לפגוע בתחרות. הסעיף שאליו מתייחסת רשות התחרות קשור במישרין לחיבור מתקנים סולאריים שכוללים יכולת אגירה.
מקורות בשוק החשמל אומרים שרשות החשמל ומשרד האנרגיה מפעילים לחץ על חברת החשמל, גם ברמה של מנכ"ל משרד האנרגיה וברמה המינסטריאלית, אבל בטווח הקרוב קשה לספק פתרונות ליזמי החשמל מכיוון שיש מצוקה אמיתית ברשת החשמל במקומות רבים בישראל. "הם היו צריכים להיות ערוכים טוב יותר", אמר המקור על התנהלות חברת החשמל. לדבריו, הפתרון בטווח הבינוני הוא להגדיל את הפיקוח על חברת החשמל ובטווח הארוך הפתרון הוא תוכנית פיתוח החדשה של רשת החשמל. התוכנית, הנמצאת עכשיו בשלבי גיבוש, צפויה להיות מוצגת עד סוף השנה ולקבל אישור בשנה הבאה — אבל גם אחרי אישורה יעבור זמן רב עד יישומה. ואולם גם הוא התקשה לשלול לחלוטין קשר בין הלחץ שמפעילה חברת החשמל כדי להגדיל את פעילותה בתחום האגירה לבין סירובה לכמה מיצרני החשמל בחלק מהמקרים.
"הדברים לא משתפרים. אני רואה את הפרסומות של חברת חשמל, אבל הקשר בינה למציאות הוא דמיוני. אני לא מאמין שהם מעזים לכתוב את זה", אמר היזם שחשש להזדהות בשמו.
"קיבלנו עשרות תשובות שליליות"
"יש לנו עשרות תשובות שליליות לחיבור מחברת החשמל", אמר נדב אפרתי, מנכ"ל ניר סולאר אנרגיות, חברה שמתקינה מערכות סולאריות על גגות. לדבריו, קיים רושם שלפיהם נותנים עדיפות לחיבור שדות סולאריים גדולים שתעריף ייצור החשמל שלהם נמוך יותר, ולא חיבור של גגות שמהם המדינה רוכשת את החשמל במחיר גבוה יחסית. "מצד אחד, כלכלית זה נכון, אבל במציאות לא עומדים ביעדים וצריכה להיות הגינות מסוימת. כשאני מקבל כל כך הרבה תשובות שליליות, 70 העובדים שלי יכולים להיות מפוטרים", אמר.
היו מקרים, הוא הוסיף, שבהם כבר התקין מערכות אחרי שקיבל לכך מראש את האישורים הנדרשים וחברת החשמל מתעכבת בחיבורם לרשת — "לפעמים במשך שנה ויותר. אלה פרקי זמן לא סבירים". לדבריו, בתשובות שחברת החשמל מספקת לו נטען כי בשל עבודות שחברת החשמל נאלצת לבצע בסביבה כדי לחבר את המערכת, נדרשים אישורים של גורמים רבים כמו ועדות אזוריות לתכנון ובנייה, מקורות ועוד. "כשרוצים אפשר לעשות את זה בחודש. למה אני צריך להשקיע 2–3 מיליון שקל במתקן ולחכות?"
"הפקרות כזאת לא ראיתי אף פעם. ברור לי שחברת חשמל לא רוצה סולארי, והשאלה היא אם מדינת ישראל רוצה סולארי — כי כל העולם עובר לשם", אמר היזם שביקש להישאר בעילום שם. לדבריו, חברות בתחום שרוצות לשרוד מתחילות לעבוד בחו"ל. "חברות שמתבססות על השוק הישראלי לא ישרדו. יש כאן חוסר ניהול, חוסר ארגון ובעיקר חוסר שליטה", אמר. לדבריו, החברה שלו התחילה להתקין מערכות סולאריות על גגות בארה"ב — ואי אפשר להשוות. הבדל של שמיים וארץ".
ליאור בן-ארי פינצ'בסקי, מנכ"ל חברת פרינרג'י שמתקינה מערכות סולאריות אומר: "אנחנו מקבלים בכל שבוע כמה תשובות מחלק שליליות". תשובות מחלק שליליות הן תשובות שמקבלים מחברת החשמל לפני הקמת פרויקט בנוגע להיתכנות של הקמת מתקנים סולאריים במקום מסוים. "לפעמים לוקח להם כמה חודשים ואפילו חצי שנה לתת תשובות", הוסיף. עוד הוא טען כי זו תופעה של השנה האחרונה, ועד לפני כשנה החברה שלו לא קיבלה בכלל תשובות מחלק שליליות. "ואז הגיע התשובה השלילית הראשונה, לא הבנו מה זה. אחריה הגיעו עוד ועוד ועכשיו הכל תקוע", סיפר.
ואולם הוא מתאר בעיה שקיימת גם בקרב לקוחות שקיבלו תשובה חיובית, הקימו על הגג מתקן סולארי, אבל הוא לא חובר אף שהלקוח הוציא מאות אלפי שקלים על מתקן שאמור היה לספק לו הכנסה ממכירת חשמל לרשת. "סיימנו את בנייה של מתקן לפני יותר מחצי שנה, ובכל פעם יש סיפור אחר בתשובות של חברת החשמל — מישהו לא ראה, לא שמע או שיש טופס לא נכון.
"אני חושב שחברת החשמל היא גוף מאוד איטי ועצלן. דברים שיכולים לקחת שעתיים – נמשכים חודשיים. אני לא יודע למה זה… אולי זו החלטה מלמעלה", שיער. ואולם אין כל עדות לכך שזו החלטה מנהלתית של החברה, אלא רק השערות של גורמים בתחום שמציגים את התנהלות חברת החשמל לצד הניסיונות שלה להפעיל לחץ על משרד האנרגיה לאפשר לה לפעול באופן משמעותי בתחום אגירת האנרגיה.
האגירה יכולה לשמש תחליף לייצור חשמל
תחנות חשמל סולאריות פעילות רק בשעות היום, שבהן אפשר לייצר חשמל מאנרגיית השמש. כדי שאספקת החשמל לא תיפגע וכדי שלא יהיה צורך להסתמך על תחנות כוח המייצרות חשמל בגז מזהם, נדרשת הרחבת פעילות האגירה — שמירה של אנרגיה המיוצרת בשעות היום בסוללות, והזרמה של האנרגיה הזו בשעות הערב. לטענת גורמים במשק החשמל, פעילות האגירה יכולה לשמש למעשה תחליף לייצור חשמל.
במסגרת הרפורמה בחברת החשמל ב–2018 נקבע כי חברת החשמל לא תוכל להקים פעילות אגירה בייצור, וכי תוכל להקים תחנות אגירה רק ברשת ההולכה — שבה יישמר המונופול שלה. ואולם, הרפורמה אינה מגדירה בדיוק את היקף האגירה ברשת ההולכה, היישומים שלה והאפשרות להקמת תחרות בתחום האגירה ברשת ההולכה גם בידי יצרנים פרטיים. קיים צורך במערכת האגירה גם ברשת ההולכה כדי שניתן יהיה להסדיר שינויי תדר הקשורים בשינויים בייצור חשמל סולארי ובהחלפת מקורות ייצור, אך לא לצורך אגירה שתוכל לספק חשמל כשהייצור הסולארי יסתיים בערב או בימים מעוננים.
מקור ביצרניות החשמל הפרטיות התייחס לשאלת חיבור מקורות ייצור חשמל ואגירת אנרגיה, ואמר כי "חברת החשמל ממשיכה לשמור על כוחה כמונופול ומחזיקה את רשת החשמל כבת ערובה כדי להיכנס לתחום האגירה. אי־חיבור מתקנים לייצור חשמל ממשיך לעכב את מימוש יעדי הממשלה ל–2030 ופוגע הלכה למעשה במשק כולו. למרות הלחצים הרבים שמפעילה חברת החשמל, על שרת האנרגיה להמשיך ולפעול בהתאם לרפורמה ולמנוע את כניסתה של החברה לתחום זה".
התנהלות חברת החשמל פוגעת גם במפעלים גדולים שמחוברים לצינורות גז טבעי ויכולים לייצר את החשמל לעצמם ולמכור את החשמל העודף לרשת החשמל (קוגנרציה). במכתב שנשלח בשבוע שעבר מהתאחדות התעשיינים לאלי אלישע, מנהל מגזר הנדסת חלוקה בחברת החשמל, נטען כי "יש קשיים בהליכי אישור ותיאום מול חברת החשמל שמציבים בסימן שאלה את תוכנית רשות החשמל להטמעת מתקני קוגנרציה במשק החשמל הישראלי".
במכתב נטען כי מפעלים רבים קיבלו תשובת מחלק שלילית או תשובה שלילית דה פקטו – שמשמעותה שחברת החשמל אומרת להם שהמפעלים יחוברו רק בעוד ארבע או חמש שנים. במכתב נטען כי בתשובות של חברת החשמל אין נימוקים וכי חברת החשמל טוענת שהיא מסרבת לחבר את המפעלים בצפון ובדרום בשל מצב של עודף בייצור חשמל.
כך, למעשה, ייצור חשמל עצמי של המפעלים לצרכים שלהם יוביל לירידה בצריכת החשמל מהרשת. במכתב נטען כי לדברי חברת החשמל, "הפחתת צרכנים אלה מהרשת ומעברם לייצור עצמי 'בחצר' תגרום לייצור חשמל עודף ברשת".
במכתב גם נאמר כי לא פורסמו מסמכים שמגדירים דרישות טכניות של חברת החשמל וכי קיים חוסר שקיפות בנוגע לדרישות הטכניות. עוד נטען כי זמן התגובה של חברת החשמל אטי מאוד לבקשות חיבור, תשובת מחלק או תיאום טכני, וכך מתעכבים עוד החיבורים.
"צריך לרסן את חברת החשמל"
גם היזמים הפרטיים טוענים שהתנהלות חברת החשמל מקשה מאוד על עבודתם. "יש לנו בעיות של חוסר מענה מצדם", אמרה עובדת שאחראית על הקשר מול חברת החשמל בחברה של היזם שביקש שלא להזדהות בשמו. "אנחנו שולחים מייל ומקבלים מענה אחרי שבועיים־שלושה ולפעמים גם חודשיים. הם לא מתאמים ביקורים טכניים ואני לא מקבלת תשובות לכלום", סיפרה. לדבריה, יש מחוזות של חברת החשמל שבהם התפקוד יעיל יותר, אבל באזור הצפון והדרום קיים קושי ממשי.
"הם גם משנים כל מיני הנחיות לגבי כל מיני דברים — ואני לא מקבלת הודעות על השינויים האלה", אמרה. לטענתה, חלק מהשינויים קשורים לאופן שליחת המסמכים או לסוג המסמכים — ואז בתשובה שהם נותנים הם אומרים ששלחנו טופס לא נכון. "הם גם ככה לא עונים בטלפון. הם נותנים לנו ימים מסוימים שבהם אנחנו יכולים לצלצל בשעות מסוימות, ואז אני מצלצל והטלפון ישר מתנתק". היזם הוסיף: "בושה שאני מפחד להזדהות בכתבה. אני לא מבין את הסיפור הזה. אין ספק שצריך לרסן את חברת החשמל".
לפי אפרתי, העיכוב יכול לעלות לחברה שלו עשרות אלפי שקלים בחודש. הוא, כיזם, השקיע באחד הפרויקטים 2 מיליון שקל אחרי שציפה שיחובר במהירות. הפרויקט היה אמור להניב לו הכנסות חודשיות של 43 אלף שקל לפי תחשיב שערך. אבל בזמן שהוא לא מוכר חשמל ולכן לא מקבל הכנסות, הוא צריך לשלם דמי שכירות לבעל הגג שממנו הוא שוכר את השטח שעליו הותקנו הפאנלים הסולאריים, וריבית על האשראי שקיבל לצורך השלמת הפרויקט. לדבריו, קיימים מאות מתקנים שהוקמו, אך לא התקבל להפעלתם אישור.
"בסוף, אני איש עסקים שרוצה להרוויח כסף, אבל אני רואה בזה גם תרומה למדינה ולסביבה", אמר. "זה עוד ענף שסובל. יש לי עשרות עובדים ועוד עשרות עובדים בקבלני משנה. אנחנו רוצים לבנות כלכלה מתוקנת וחברה חופשית — אבל יש כאן אוזלת יד. זה מתסכל, אבל אנחנו לא מוותרים וממשיכים. אנחנו מנסים לקדם ולדחוף בכל הכלים שאנחנו יכולים".
מחברת החשמל נמסר בתגובה: "חברת חשמל עושה מאמצים ניכרים לחבר אלפי מתקנים חדשים לרשת החשמל. ולראיה, ב–2020, 90% מהיצרנים קיבלו מענה חיובי, בסך הכל חוברו כ–5,000 מתקנים חדשים בהספק כולל של כ–430 מגה־ואט. בנוסף לכך, בין ינואר לאפריל 2021 חוברו כ–1,600 מתקנים בכל רחבי הארץ בהספק מצטבר של כ–100 מגה־ואט נוספים. כך שניתן לשלול מכל וכל תיאוריה שלפיה חברת החשמל מעכבת או מונעת חיבורים ממניעים לא ענייניים.
"כל תלונה בעניין איכות השירות או אי מענה תיבדק לעומקה ככל שתוגש תלונה. חברת החשמל פועלת כל הזמן לשיפור השירות ללקוחות וכל מקרה נבדק פרטנית במטרה ליעל ולשפר את חוויית הלקוחות.
"לעניין התשובות השליליות שניתנו לבעלי מתקנים באזור הצפון, אלה נובעות מהנחיות של חברת ניהול המערכת שפירסמו מסמך למגבלות מערכת ההולכה ובעקבותיו, בין היתר, לא אושר לחבר מתקני מתח גבוה ומתח נמוך במרחב הצפוני עד להשלמת ציר הולכה קיסריה־תנובות־שער אפרים, שמתעכב בשל קושי בפינוי מתיישבים לא חוקיים בשטח.
"רשת ההולכה עוברת שדרוג משמעותי בהשקעה של 4 מיליארד שקל בשנה במטרה להתאים אותה ליעדי 2030. בשבועות הקרובים ישוחררו מתקנים נוספים באסדרות תעריפיות לאחר שחרור מכסה נוספת על ידי חברת ניהול המערכת".
מרשות החשמל נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות התחברו לרשת החשמל הארצית עשרות אלפי מתקני ייצור באנרגיות מתחדשות וכמות גדולה יותר של מתקנים אף נמצאים בהליכי הקמה שונים לאחר שהובטח להם יכולת חיבור לרשת החשמל. חלק גדול מהמתקנים האלה מוקמים, באופן טבעי, באזורים פריפריאליים בהם לא קיימת צריכה משמעותית של חשמל באופן יחסי. ברור כי מצב כזה מקשה על היכולת של הרשת הקיימת לקלוט מתקנים נוספים.
"הרשות מודעת לקשיים שעולים ופועלת באופן שוטף מול חברת החשמל כדי לייצר פתרונות שיאפשרו קליטה של כמה שיותר מתקנים, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך יותר, הכול כדי לעמוד ביעדי הממשלה באנרגיות מתחדשות. חלק מהצעדים שנקטה הרשות מול החברה כבר הובילו לתיקון של תשובות מחלק ולאישור חיבור למתקנים רבים.
"כל תלונה שמגיעה לרשות החשמל בעניין עמידה של החברה בהוראות אמות המידה מטופלת מול החברה. נציין כי לא ידוע לנו על תופעה של מתקנים שקיבלו אישור מחלק בעבר ולא מוקמים עקב עיכוב של חברת החשמל. ככל שקיימים מקרים בודדים כאלה, היזמים מפוצים על ידי החברה בהתאם להוראות אמות המידה של הרשות"
