בעולם מגבים את המדיניות להפחתת פליטת מזהמים בהרבה מאוד כסף • אם ישראל לא תתעשת, היא תאבד יתרון תחרותי ותפסיד השקעות עתק • לממשלה החדשה יש הזדמנות להפוך את הקלינטק לעוגן מרכזי בכלכלה הישראלית ולצמצם את זיהום הסביבה

המהלך שהניע הנשיא ביידן בעת כניסתו לתפקיד, החל מחזרה להסכם פריז ועד עידוד השקעות בתחום האנרגיה המתחדשת בהיקף של מאות מיליארדי דולרים מתחיל לתת אותותיו בשווקים. בצל ועידת ה-G7 באנגליה שהסתיימה לאחרונה, מאות גופי השקעות פרטיים מהגדולים בעולם, המנהלים יחד 41 טריליון דולר, יצאו בקריאה למנהיגי העולם להשקיע בקיימות ובאימוץ מדיניות להורדת פליטות הפחמן הדו חמצני. את ההצהרות החליטו לגבות בכסף – והרבה.

החברות ציינו כי מדינות שלא ישקיעו בהפחתת פליטות מזהמים יאבדו יתרון תחרותי חשוב ומאידך מדינות שיציבו יעדים שאפתניים למזעור פליטות פחמן בתוך שנים ספורות יפכו ליעד אטרקטיבי להשקעה. כאשר העולם משתנה בקצב מהיר, נראה שישראל בסכנה לאבד נתח משמעותי מהשקעות העתק כתוצאה ממדיניות רופסת.

המדיניות הסביבתית שסוחפת את העולם פורצת את גבולות האידיאולוגיה לכדי תכנית כלכלית עולמית. ישראל עדיין לא הפנימה את ההכרח שביישום מהיר, למרות שיש לה את הכלים לכך. בוועידת האקלים הבינלאומית, הצהיר ראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו, שעד 2030 יותר משליש מכלל החשמל של ישראל ייוצר מאנרגיה סולארית. בפועל, ישראל אינה עומדת היום ביעדים שהציבה לעצמה לייצור אנרגיה מתחדשת והפחתת פליטות. רק 3.7% מהאנרגיה כיום מיוצרת ממקורות אנרגיה מתחדשים. כך שהדרך עוד ארוכה ואין למדינה יעד רשמי לשנת 2050 לגמילה מוחלטת מגז ומדלקים כפי שהצהירו ארה"ב ומדינות נוספות.

ישנם גורמים שמעכבים את היכולת להתקדם במהירות. המדינה, בראשות משרד האנרגיה, הובילה בעשור האחרון להסכמים כובלים עם בעלי אינטרס במונופול הגז שבראשם טייקונים. לאלו נוסף הקיפאון הפוליטי בשנתיים האחרונים והיעדר תקציב מדינה שמנעו הזרמת כספים לייצור אנרגיה ירוקה. המדינה פועלת מעט מדי ולאט מדי, וכתוצאה הכלכלה הישראלית עלולה להפסיד טריליוני דולרים בהשקעות ירוקות.

אולם לא מאוחר מדי לסטארט-אפ ניישן להוביל שינוי אמיתי ומהיר. ישראל היא מבין המדינות המובילות בעולם בטכנולוגיית קלינטק. בישראל ישנם יותר מ-600 חברות בתחום העוסקות בפתרונות "ירוקים" מהותיים כגון ניצול חשמלי ואגירת אנרגיה.

במצב הנוכחי, הכלכלה הישראלית ובפרט תעשיית הקלינטק ישלמו מחיר יקר בגלל חוסר חזון של הממשלה, וחוסר יכולת לקדם מדיניות מוסדרת.

לפן הכלכלי נוסף הפן הביטחוני הייחודי לישראל. במהלך מבצע "שומר החומות" בדרום הופסקה במקביל פעילות שתי אסדות הגז. מאגר אחד הופסק בעקבות איומי רקטות והשני בעקבות תקלה טכנית. לישראל יש אינטרס לאומי לבזר את מקורות ייצור האנרגיה. גם אם תחנות הכוח יושבתו, הרי שלא ניתן לפגוע בכל הגגות הסולאריים וישראל תשמור על משק אנרגטי בטוח יותר. לשם כך יש להשקיע בתשתיות איכותיות.

האבסורד הוא שישראל היא המדינה בעלת מספר ימי השמש הגדול ביותר בשנה מבין המדינות המפותחות וגם היצרנית הקטנה ביותר של חשמל מאנרגיה מתחדשת. על המדינה לשמוע את פעמון האזהרה המצלצל של המדינות המפותחות וחברות השקעות מובילות בעולם.

מעבר לפגיעה הכלכלית הישירה, מדינות שיוותרו מאחור, יודרו ממוקדי קבלת ההחלטות בנוגע לעולם ירוק ונקי, דבר שגם יעיב על המיתוג הבינלאומי של ישראל ויגרור השפעות עקיפות עד לכדי הדרה תיירותית.

החלפת הממשלה, ובראשה שרי האנרגיה והגנת הסביבה מהווים הזדמנות להפוך את הקלינטק לעוגן מרכזי בכלכלה הישראלית וכמובן לצמצם את זיהום הסביבה באופן