משק החשמל בישראל חייב לעבור שינויים מהותיים כדי לתת מענה לצרכי העתיד. הרפורמה במשק החשמל אמנם הביאה לעליה בחלקם של היצרנים הפרטיים

משק החשמל בישראל חייב לעבור שינויים מהותיים כדי לתת מענה לצרכי העתיד. הרפורמה במשק החשמל אמנם הביאה לעליה בחלקם של היצרנים הפרטיים, אולם אלה מייצרים חשמל בעיקר תוך שימוש בגז טבעי. הגז אמנם עדיף על הפחם אך גם הוא דלק פוסילי שפולט גזי חממה עם שריפתו, וחלקו היחסי בתמהיל הדלקים של ייצור החשמל צפוי לרדת עם כניסתה של ישראל למשטר מגביל יותר של צמצום פליטות, כחלק מהמאבק בשינויי האקלים העולמיים. ברור כי אל הייצור בתחנות הכוח הפרטיות המוזנות בגז צריך להצטרף ביתר עוצמה יצור באנרגיות מתחדשות. כדי לתמוך בכך ולעמוד ביעד שהציבה המדינה של 30% ייצור מאנרגיה מתחדשת עד 2030, על ישראל לאמץ בכל העוצמה תוכנית שתפתח את שוק החשמל לשוק גמיש ומשוכלל יותר.

תכנית כזאת צריכה לכלול שינויים רגולטוריים ולחתור להתאמה מהירה ככל הניתן לשווקי חשמל מתקדמים ופתוחים יותר בעולם. בשווקים אלו מחירים נקבעים בתחרות בין ביקוש והיצע לחשמל ולשרותי רשת שונים תוך שילוב טכנולוגיות מגוונות ליצירת איזונים. כדי להגיע למשק חשמל בו יש אופטימיזציה בעזרת כוחות השוק של גורמי היצור והצריכה, ההולכה וההשנאה, יש צורך בשינוי תפיסות ניהול שוק הקיימות היום בישראל, משוק מכוון בעיקרו על ידי רגולציה לשוק שמכוון על ידי ביקושים והיצעים כמו בשווקים תחרותיים למוצרים ושירותים אחרים. חלק מהשינוי יכלול יצירת פלטפורמות שוק משוכלל, כמו בורסה, ליברליזציה והקלות במעבר ליצור וניהול אנרגיה באופן מבוזר, שימוש בטכנולוגיות מגוונות לניהול עומסים וביקושים, ביניהם שילוב אמצעי אגירת אנרגיה בכל רבדי הרשת.  

בשווקי העולם קיימים כבר שנים מנגנונים אפקטיביים כאלה המתמרצים את השוק ואת הצרכנים בגמול כספי בתמורה להתייעלות ולשיפור מתמיד בניהול האנרגיה שלהם. מנגנונים אלה הביאו להתפתחות פלטפורמות טכנולוגיות חדשות ושילוב מהותי של אגירת אנרגיה בניהול עומסי צריכה ותוכניות יצור ברמה אזורית. מנגנונים אלה חסכו או דחו השקעות בהקמת תחנת כוח חדשות, ברשתות חשמל ובמתקני מיתוג והשנאה יקרים. בישראל לא קיימת עדיין אסדרה כזו, שצריכה להיות משולבת בתפיסת השוק העתידי, ויכולה להיות לה תרומה עצומה בהפחתת הצורך בהקמת תחנות חדשות מבוססות גז ובהשקעה בקווי הולכה והשנאה. במקביל היא תאפשר את התרחבות כושר ייצור החשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים בהיקף מהותי. 

מתקני אגירת אנרגיה שיפעלו בשילוב תחנות כוח מאנרגיה סולארית, בצמתי היצור והצריכה ברשת או באופן מבוזר אצל צרכני הקצה, הם מרכיב הכרחי וחלק מההיערכות לשינוי כזה. אגירה מייצרת זמינות אנרגיה ליד מקום היצור והצריכה ומגבירה את הביטחון האנרגטי של הצרכנים עצמם ושל רשת החשמל הארצית כולה. כמו כן היא מאפשרת לנהל עומסי ביקוש והיצע בזמן אמת, לזהות ולנהל אנומליות ברשת החשמל, להשתמש באופן מושכל בחשמל בהתאם לתעריפי שעתיים שונים, וכן אופטימיזציה של ההשקעה באמצעי יצור חדשים. 

משרד האנרגיה החלה לקדם שילוב אגירה במשק החשמל בישראל במתקנים סולאריים גדולים. עליה להמשיך בדרך זו על ידי הסרת חסמי רגולציה וסטטוטוריקה  לשילוב אגירה במקטע הייצור, ההולכה ואצל הצרכנים. כך תוכל ישראל לתת מענה מהיר לצריכה הגדלה, לעמוד בדרישות ההולכות ומחמירות של הפחתת פליטות גזי חממה בייצור חשמל, תוך התערבות ממשלתית מינימאלית, ולעמוד בשורה אחת עם מדינות שמנהלות שווקי חשמל מתקדמים וגמישים.