ההתחממות הגלובלית תהיה חלק מתוכנית הלימודים בכל המקצועות והגילים החל משנת הלימודים תשפ"ג

ההתחממות הגלובלית תהיה חלק מתוכנית הלימודים בכל המקצועות ובכל שכבות הגיל החל משנת הלימודים תשפ"ג

ההתחממות הגלובלית תיכנס באופן גורף ורחב לכל מקצועות הלימוד (לא רק מקצועות מדעיים אלא גם מקצועות כמו ספרות, לשון ואזרחות), המורים יעברו השתלמויות בנושא משבר האקלים החל ממאי 2022 ויוסרו מתוכניות הלימוד התייחסויות לגז טבעי כאנרגיה נקייה ויוסרו סרטונים של חברות אנרגיה שונות (בז"ן, כי"ל, נובל אנרגי ועוד)

תכנית הלימודים שצריכה לקבל את אישורה של שרת החינוך תחולק לפי גילאים וכיתות, למשל: בכיתות ח' ו-י' יורחבו הלימודים בנושאים אלו במסגרת לימודי המדעים והגאוגרפיה (מקצועות שבהם כבר קיימת התייחסות לנושא), כאשר יושם דגש על ההיבטים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים של משבר האקלים – היבטים שעד היום כלל לא הייתה התייחסות לגביהם בתוכנית הלימודים. עם זאת, מכיוון שהתוכנית טרם אושרה סופית טרם נקבע כמה שעות יוקדשו לנושאים אלו בפועל.

בנוסף, ועדה מייעצת מיוחדת שהוקמה במשרד החינוך מתקנת ומסירה תכנים שכבר נלמדים במסגרת תוכנית הלימודים הנוכחית. למשל: הסרת תכנים בנושא האנרגיה שנלמדים בכיתות ה' ו-ו' שבהם מתייחסים לגס טבעי כאנרגיה נקייה. מעתה ההתייחסות לגז טבעי במסגרת תוכנית הלימודים תהיה כגורם מזהם. תכנים נוספים שיותקנו הם אלו המתייחסים לאנרגיה סולארית כאנרגיה שאינה יעילה דייה, זאת בטענה שאין אפשרות לאגרה. עתה, עם מציאת שיטות שונות לאגירת אנרגיה סולארית – יתוקנו בהתאם גם תכני הלימוד.

מטרת התוכנית היא אמנם להתמקד בכיתות ח' ו-י', אבל בדיקה שערך צוות כאן חדשות העלתה שתכנים בנושא ההתחממות הגלובלית כלל אינם נלמדים כיום כחלק מלימודי החובה. התלמידים בעד הכנסת הנושא לתכנית הלימודים, אך הם חושבים שמערכת החינוך לא עושה את מלאכתה כיאות בנושא. למעשה, בחטיבות הביניים נושא משבר האקלים מוזכר רק כרמז כחלק מתוכנית הלימודים, אבל אין כלל התייחסות להשפעה של האדם על הטבע ובעיקר להשפעתם של המזהמים הגדולים

לעומת משרד החינוך, דווקא באוניברסיטאות ובמכללות יש דרישה הולכת וגוברת ללימודי קיימות. עם זאת, דווקא חברות שנחשבות למזהמות הגדולות ביותר בארץ (כ"יל ובז"ן) הן אלה שמעניקות חסות ללימודים אלו (כולל מלגות סיוע והצטיינות לסטודנטים דוגמת פר"ח)- מה שיוצר לכאורה ניגוד אינטרסים למרות שאין להן השפעה ישירה על תכני הלימוד האקדמיים.

בנוסף, חברות אלו מעניקות חסות (וגם שולטות על תכני הלימוד) בתוכניות העשרה לילדים מחוננים. המשמעות היא שהקרב על התודעה בקרב הדור הצעיר רק התחילה, סוגיה שיש לקחת בחשבון בעידן שבו את רוב המידע מקבלים הילדים מגופים אחרים. למשל, רשתות חברתיות כמו טיקטוק.