כתבניתדו"ח של בנק ישראל שפורסם ב-29.3.2022 כולל פרק מיוחד לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל
דו"ח של בנק ישראל שפורסם ב-29.3.2022 כולל פרק מיוחד לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל
הפרק הרלוונטי מתייחס גם לתרומה של מדינת ישראל למאבק בהתחממות הגלובלית על בסיס הסכמי ועידת האקלים בגלזגו ב-2021, ועידה שבו התחייבה מדינת ישראל לעמוד ביעדים לאומיים בתחום הפחתת פליטות בטווח הבינוני והארוך. (תחזית הפליטה)
סימולציות שנערכו הביאו את הדו"ח להטיל ספק בכך שישראל תעמוד ביעדים שהציבה לעצמה בכל הקשור לפליטות הקשורות לייצור חשמל, למשל סגירת תחנות הכוח הפחמיות עד 2026 – תחנות שמייצרות חשמל מפחם שנחשב למקור אנרגיה מזהם ביותר
דו"ח בנק ישראל טוען שהרחבת משקלה של האנרגיה הסולארית באספקת החשמל המקומית תחייב השקעה כפולה, הן בהחזקה של תחנות כוח המבוססת על גז טבעי (כדי לעמוד בביקוש לחשמל במקרים של אירועי אקלים קיצוניים שצפויים להתרחש עקב משבר האקלים) והן באמצעים לאגירת אנרגיה.
לדברי הדו"ח חלופות אלו טרם קיימות – מה שמסכן את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל במידה ותיעשה הפחתה משמעותית ביכולת של ייצור החשמל על בסיס דלקים מאובנים
עם זאת, הדו"ח מציין שגם במדינות אחרות בעולם יש פער בין ההבטחות למציאות (כלומר בין היעדים שנקבעו לצמצום פליטות ליכולת להשיג זאת באמצעות הטכנולוגיות הקיימות), כך שספק אם ההסכמות שהושגו בוועידת האקלים בגלזגו יגיעו ליעדים שנקבעו בהסכם פריז מ-2015 (הגבלת ההתחממות הגלובלית או אפס פליטות נטו).
המשמעות היא שייתכן שההתייחסות הבינ"ל להתקדמות האיטית של מדינת ישראל בתחום זה לא תהיה מחמירה כפי שהיה צפוי, כך שהדו"ח קובע שישראל נמצאת ב"חברה טובה", כך שמצבה דומה לזה של מדינות אחרות בעולם
דו"ח בנק ישראל מביא כדוגמה את המצב באירופה לאור המלחמה באירופה, כך שהסתמכות על מקורות אנרגיה ירוקים הביא לתלות בגז הרוסי ופגעה בעצמאות האנרגטית האירופאית. לכן, הדו"ח ממליץ לשקול שוב את הפסקת חיפושי הגז למשל שנה בישראל, הפסקה שנעשתה כחלק מהאג'נדה הירוקה שאותה מקדמת שרת האנרגיה