אות החדשנות של מגזין תשתיות – ניתן לניצני העמק – החברה לצמיחת מבנים בכנס 2050 במוזיאון א"י, ת"א. ב26.3.25
" אות החדשנות ניתן לאיליא ונוראס חכים על ביצועיהם בתחום הפלדה והנדל"ן הירוק. בשיטתם הפכו את הפלדה לכלי בניה המאפשר בניה קלה וירוקה ומאפשרת לוחות זמנים שונים מעולם הבטון והיציקה הוועדה בחרה בהם כאות ודוגמה לחדשנות דווקא בעולם תעשייה כל כך מסורתי כמו תחום הפלדה, מתוך הקושי לחדש בעולם כל כך הנדסי, מסורתי כמו תחום הפלדה. וחסר גמישות, יצרו מציאות גמישה וזהו תוצר של חדשנות ומצויינות "

אות החדשנות של מגזין תשתיות – ניתן לניצני העמק – החברה לצמיחת מבנים בכנס 2050 במוזיאון א"י, ת"א. ב26.3.25
" אות החדשנות ניתן לאיליא ונוראס חכים על ביצועיהם בתחום הפלדה והנדל"ן הירוק. בשיטתם הפכו את הפלדה לכלי בניה המאפשר בניה קלה וירוקה ומאפשרת לוחות זמנים שונים מעולם הבטון והיציקה הוועדה בחרה בהם כאות ודוגמה לחדשנות דווקא בעולם תעשייה כל כך מסורתי כמו תחום הפלדה, מתוך הקושי לחדש בעולם כל כך הנדסי, מסורתי כמו תחום הפלדה. וחסר גמישות, יצרו מציאות גמישה וזהו תוצר של חדשנות ומצויינות "

את הפרס העניק יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט ומנכ"ל תשתיות, ארנון מעוז
אות החדשנות של מגזין תשתיות – ניתן לאיליא חכים מנכ"ל מייסד של ניצני העמק על החדשנות בענף הבניה ויצירת ממשקים של פלדה חכמה ואנרגיה .
הוועדה התמקדה בפרויקט " אקו טוואר " בתל אביב של האחים עזורי. החדשנות שיצרה ההתערבות של הפלדה הוביל לבנין חכם וקיצור לוחות זמנים בבניה אורבאנית צפופה וגם איפשרה לבנין בעקבות שיטת הבניה להיות אנרגטית וחכמה ובתקן מחמיר של בניה ירוקה.

חברת "ניצני העמק – החברה לצמיחת מבנים", הממוקמת באזור התעשייה מבואות גלבוע, מייצרת אלמנטים מפלדה למגוון שימושים: בניית מגדלים ע"י שימוש בכלונסאות פלדה , תוספת קומות נוספות לבניינים, לבתי מלון, מגורים מבני מסחר ועוד. חכים מציין: "היכולת שלנו להיערך מראש עם אלמנטים מתוכננים במפעל מאפשרת להרכיב מבנים באתר הבנייה במהירות וביעילות, כמו משחק לגו".

רונן עזורי, יזם אקו טוואר, מתאר: "המעבר לפלדה אפשר לנו להוסיף עשרות קומות למגדל קיים בלב תל אביב, תוך שמירה על הסביבה וצמצום ההפרעות לתושבים". לדבריו, השימוש בפלדה צמצם ב-70% את כמות הבטון שנדרשה בפרויקט, מה שהוביל להפחתה משמעותית בזיהום האוויר וברעש.

אחד המפתחות להצלחה בבנייה בפלדה הוא תכנון מוקדם ומדויק. "השימוש בפלדה מחייב אותנו לתכנן כל פרט מראש. הדבר מביא לכך שהפרויקטים מתבצעים בסטנדרטים הגבוהים ביותר, ללא עיכובים ותקלות", אומר חכים.

בנוסף, תכנון קפדני זה מאפשר לחברות לחסוך בעלויות עתידיות. "הפלדה לא רק עמידה לאורך זמן, אלא גם שומרת על ערכה. בעוד 50 שנה, ניתן יהיה למחזר אותה לשימושים נוספים", מדגיש עזורי.

 

 

 

 

 

חכים מקווה  שבשנים הקרובות השימוש בפלדה יייכנס בצורה משמעותית, בייחוד במרכזי ערים צפופים. "ככל שהרשויות יבינו את היתרונות בבנייה מהירה ונקייה יותר, כך נוכל לראות יותר פרויקטים של הצמחת בניינים בפלדה. זהו פתרון שמשרת את היזמים, הדיירים והקהילה כולה".
בסיכומו של דבר, הפלדה אינה רק פתרון טכנולוגי, אלא מהווה מהפכה של ממש בתפיסת הבנייה בישראל. עם עליית המודעות ליתרונותיה הכלכליים והסביבתיים, נראה שהיא כאן כדי לצמוח.