צילום: ניצן בר
הרצאתה של נורית פירני, ראש ענף פיתוח עסקי בחטיבה המסחרית של בנק לאומי בכנס תחנות כוח סולאריות
המוסדות הבנקאיים הם חוליה מאוד חשובה בתהליך הייצור של החשמל הסולארי. הבנק הוא אחד הגורמים המממנים המשמעותיים ביותר עבור היזמים. בכנס תחנות כוח סולאריות שנערך בסינמטק תל אביב, הציגה נורית פירני, ראש ענף פיתוח עסקי בחטיבה המסחרית של בנק לאומי את החזון הכללי של הבנק בנושא מחוייבות חברתית ובעיקר בתחום האנרגיה המתחדשת.
לדברי פירני, בנק לאומי חותר להוביל את נושא הגנת הסביבה והאנרגיה בארץ ולהפוך לגורם פעיל בתהליך זה. הבנק לוקח בחשבון היבטים סביבתיים כפרמטר חשוב בכל היבט מיממוני של פרויקטים בתחום. בנוסף למימון פרויקטים בענף הסולארי, הבנק מעורב גם בנושאים נוספים הקשורים להגנת הסביבה, כגון: אנרגיית רוח, פרויקטים לשמירה על סביבה נקיה, אנרגיה תרמו-סולארית ועוד.
על פי המודל המימוני של בנק לאומי ישנם שלושה מוקדים עסקיים בהם מתרכזת פעילות המוסד. ראשית המתקנים הבודדים והמערכות הקטנות, שמימונם נעשה על ידי החטיבה הקמעונאית של הבנק, מימונם של יזמים עסקיים המקימים מתקנים בסך של עד 50 מיליון שקלים (פר מתקן) נעשה על ידי סניפי העסקים בחטיבה המסחרית ואילו מערכות של מעל ל-50 מיליון שקלים מטופלים על ידי החטיבה העסקית. פירני ציינה כי הבנק עוקב אחר השינויים ברגולציה ומתאים את המודל אליהם ומדריך את היזמים בהתאם.
שיעור המימון בבנק לאומי עבור פרויקטים סולאריים הוא עד 80% מעלות הפרויקט. ההלוואה ניתנת לתקופה של עד 18 שנה, בעיקר עבור מתקנים בינוניים. הבנק דורש יחס שירות-חוב של כ-1.2 במומצע. בנוסף, קיימת דרישה גם לצבירת קרנות רזרבה על ידי היזמים, בין אם מדובר על שירות חוב או על החלפת ממירים, במידה והאחריות עליהם היא לתקופות קצרות.
במהלך 24 החודשים בהם הרישיון המותנה לפרויקט נמצא בתוקף, הבנק למעשה עורך בדיקות מעמיקות של יכולת היזמים לעמוד באבני הדרך, שנקבעו על ידי רשות החשמל. ראשית הבנק מוציא טרם שיט גם לפני קבלת הרישיון המותנה, זאת מתוך הנחה שהיזם יעמוד בתנאים ויקבל אותו. כאן הבנק למעשה מתחייב לממן את הפרויקט, בתנאי שהיזם מציג את האישורים המתאימים מטעם הרשות להקמת המתקן,היתרי בניה ומסמך המראה בקשה לאישור תעריפי.
מהרגע שהתקבל אידור תעריפי, ברשות היזם, שלושה חודשים עד להשגת סגירה פיננסית לפרויקט עם המוסד הבנקאי. לשם קבלת הסגירה הפיננסית, הבנק בוחן מההיבט המשפטי, את חוזי היזם עם הקבלנים, את הערבויות , האחריות והסכמי השכירות. בנוסף, הנבק בודק גם היבטים טכניים, הנדסיים וניתוחיים, כגון: יכולות מקצועיות וניסיון של קבלני ההקמה, הערכת איכות היצרנים, מפרטים טכניים ועוד. כמו כן, הבנק בוחן את ההיבט הפיננסי של הפרויקט, כלומר, יכולת העמידה בתפוקת המתקן של קבלני ההקמה והתפעול.
אמנם כל הפרמטרים במודל של בנק לאומי הם נוסח כללי, אך פירני הדגישה כי בשל המאפיינים המשתנים והיחודיים של כל מתקן וכל פרויקט, מקפידים המומחים של המוסד לבדוק כל פרויקט לגופו של עניין בהתאם לדרישות ולחוות דעתם של היועצים המקצועיים, איתם עובד הבנק בשיתוף פעולה לאורך כל הדרך.