תשתית תחבורה על-בסיס חשמל יכולה להביא באופן ישיר להתייעלות אנרגטית בסקטור התחבורה, הפחתת התלות בדלקים פוסיליים (בעיקר נפט), ולהפחתה משמעותית בפליטות מזהמי תחבורה.
היבטים סביבתיים של תשתית הרכב החשמלי
מאת: עפר בן דב, אסיף אסטרטגיות
תשתית תחבורה על-בסיס חשמל יכולה להביא באופן ישיר להתייעלות אנרגטית בסקטור התחבורה, הפחתת התלות בדלקים פוסיליים (בעיקר נפט), ולהפחתה משמעותית בפליטות מזהמי תחבורה. הפוטנציאל להתייעלות אנרגטית נכון לרמת הרכב הבודד אבל גם לתשתית האספקה כולה, כולל הגדלת היעילות של תשתית ייצור ואספקת החשמל. בנוסף, יכולה תשתית תחבורה על-בסיס חשמל להוות זרז לחדירה רחבה ומהירה של אמצעי ייצור באנרגיה מתחדשת תוך ניצול יכולת האגירה המצטברת וגמישות המערך כולו ל"ספיגת" כמויות חשמל עודפות בכל רגע נתון.
למרות הנאמר מעלה יש לזכור שלא כל היתרונות יישגו בכל תרחיש פריסה של רכבים חשמליים ושניצול מקסימלי של היתרונות מחייב מערך של טעינה מנוהלת שתאפשר ניצול יעיל וחכם של מערכת ייצור החשמל הקיימת, תוך הסטת רוב תוספת יצור החשמל הנדרשת לשעות השפל. סקר שבוצע ע"י חברת החשמל מצא שטעינה מנוהלת תאפשר לספק שירות לשני מיליון רכבים חשמליים, מבלי לפגוע בצרכני חשמל אחרים, וחשוב מכך ללא צורך בהקמת תחנות כוח נוספות.
בהיבט העירוני תרומתו הישירה של הרכב החשמלי לבריאות הציבור הינה גבוהה תודות להפחתה משמעותית של מזהמים תחבורתיים המוגדרים כמזהמים בריאותיים וסביבתיים חמורים. ע"פ נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (לשנת 2006) כלי הרכב הם האחראים לפליטה של 95% מכלל פליטת הפחמן החד חמצני בארץ, 86% מכלל פליטת הפחמימנים, 29% מכלל פליטת תחמוצות החנקן, 22% מכלל פליטת הפחמן הדו חמצני שהינו גז החממה העיקרי, וכן ל- 11% מפליטות חומר חלקיקי מרחף. כל זאת במיוחד במרכזי הערים ובגובה נמוך תוך חשיפה ישירה ומידית של הציבור. מחקרים שהתבצעו ברחבי העולם כולל במסגרת המשרד להגנת הסביבה של ארה"ב (EPA) מראים שמזהמי תחבורה גורמים לעליה ברמות התחלואה והתמותה, למחלות נשימה, התקפי לב, ירידה בפוריות ועלייה במומים מולדים, בעיות בראייה, ועוד.
אספקט בריאותי נוסף וחשוב כולל הפחתה ניכרת בפליטות מזהמים מסרטנים כדוגמת בנזן ופורמאלדהיד שנוצר מחמצון של תרכובות אורגניות נדיפות (VOC) הנפלטות מרכבים. במקביל לשיפור המשמעותי באיכות האוויר בסביבה העירונית כתוצאה מהמעבר לשימוש ברכבים חשמליים, יש לבחון את ההשלכות הסביבתיות של עליית הביקוש לחשמל. פליטות מזהמים מייצור חשמל תלויה כמובן בהרכב מערך הייצור, טכנולוגיות לטיפול בפליטות מזהמים, והרכב הדלקים. תרחישים שנערכו על-ידי חברת Better Place בסיוע יועצים חיצוניים לבחינת המאזן הכולל של פליטות מזהמי אוויר בהתבסס על מערך הייצור הקיים והמתוכנן, הצביעו על פוטנציאל לירידה אבסולוטית משמעותית בחלק מהמזהמים ופוטנציאל לעליה בפליטות של מזהמים אחרים. בהקשר זה יש לזכור שפליטות מתחנות הכוח מתבצעות מארובות גבוהות, וככל שמקור הפליטה מרוחק יותר והפליטה בגובה רב יותר, מתאפשר מיהול יעיל יותר של המזהמים הנפלטים ממנו לאטמוספרה, דבר שמביא לירידה משמעותית בריכוזם ובהשפעתם על האוכלוסייה. ריכוז פליטות המזהמים למספר מצומצם של מקורות מאפשר גם השקעה יעילה יותר בטיפול והפחתת פליטות כמו-גם באכיפה של תקני פליטה.
מלבד תרומתם הכוללת לסביבה העירונית, הרכבים החשמליים טומנים בחובם אפשרות להגברת יכולת הניצול של מערך ייצור החשמל תוך החזרת חשמל לרשת בשעות השיא (התהליך נקרא V2G – Vehicle to Grid). תחת מודל פעילות עתידי מסוג זה, כל רכב חשמלי המחובר למערכת הטעינה יכול לשמש גם כספק חשמל לרשת, ומבחינת התרומה הכוללת, למנוע הפעלת אמצעי ייצור נוספים בשעות השיא ואת פליטתם של מזהמי אוויר נוספים.
מההיבט הסביבתי הכולל יישום מודל הטעינה המנוהלת של רכבים חשמליים יחד עם עמידה ביעדי המדינה להגדלת מקורות האנרגיה המתחדשים ומעבר לדלקים יעילים יותר ומזהמים פחות (גז טבעי למשל) יביאו לתרומה סביבתית חיובית ברמה העירונית, הארצית והעולמית שתבוא לידי ביטוי בהורדת רמות החשיפה לזיהום, שיפור בריאות הציבור, שמירה על איכות הסביבה, מיתון ההתחממות הגלובלית, והורדת התלות בנפט.
בן-דב ישתתף בפאנל בנושא משבר הנפט בכנס ירושלים לסביבה וטבע מספר 4 של החברה להגנת הטבע, שיתקיים ב – 7 בנובמבר בבנייני האומה בירושלים, בשיתוף משרד התשתיות והמשרד להגנת הסביבה, ויוקדש השנה לנושא משק האנרגיה והשפעתו על הסביבה בישראל.