מערכת תשתיותכנס האנרגיה המתחדשת ה-7 של תשתיות שנערך הבוקר בסינמטק תל אביב בנוכחות של כ-200 מבכירי תעשיית האנרגיה הירוקה והרגולציה הסביבתית בישראל משך הצהרות משמעותיות בנוגע לאנרגיה המתחדשת בישראל. ארנון מעוז, מנכ"ל תשתיות: "קונסולידציה היא מילה שכל סטודנט לכלכלה צריך ללמוד בהקשר של התעשייה המתחדשת בישראל"
כנס האנרגיות המתחדשות של תשתיות נפתח עם הכרזה על מכסות חדשות של 1,000 מגה-וואט סולאריים בשנה הקרובה
כנס האנרגיה המתחדשת ה-7 של תשתיות שנערך הבוקר בסינמטק תל אביב בנוכחות של כ-200 מבכירי תעשיית האנרגיה הירוקה והרגולציה הסביבתית בישראל משך הצהרות משמעותיות בנוגע לאנרגיה המתחדשת בישראל. ארנון מעוז, מנכ"ל תשתיות: "קונסולידציה היא מילה שכל סטודנט לכלכלה צריך ללמוד בהקשר של התעשייה המתחדשת בישראל"
כנס אנרגיה מתחדשת ה-7 של תשתיות. צילום: אדיר פטל, תשתיות
בסינמטק תל אביב, כשבקהל כ-200 מבכירי האנרגיה המתחדשת בישראל, נערך היום כנס האנרגיה המתחדשת השביעי של תשתיות, שנערך השנה בשיתוף פעולה עם איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל וארגון אילת אילות. ארנון מעוז, מנכ"ל תשתיות, פתח את הכנס: "זו השנה השביעית שאנחנו נפגשים כאן בסינמטק, אני מודד את זה לפי הילד שלי כשהוא גדל והוא כמעט כבר בן 6 והשנים רצות. לצערנו לילד שלנו של אנרגיות המתחדשות יש קשיים בהתפתחות כי כשהוא נולד כולם אמרו שהוא יגדל ויהיה בוננזה והיום הענף הצטמצם, תשתיות הוא גוף מסחרי, לא עמותה, ואנחנו בעיקר אינסטלטורים של רגולטורים. תשתיות נוסדה כדי לתת דוגמה אישית ליזמים בארץ. יש לנו 22 תאים שפתחנו ברחבי אירופה של יזמים צעירים.
"אנחנו כל הזמן הברומטר של השוק ורואים לאן השוק הולך. הכנס הראשון זה זה הכנס הראשון שעשינו בכלל כגוף צעיר. אני זוכר שקניתי מהקצין שלי פיג'ו חבוטה כחייל צעיר וזוכר את עצמי נוסע לאולם עם ערימה של פלאיירים והלב שלי דופק. האמנו אז שיש שוק שיצליח ועשינו מחקר שוק אבל לא ידענו לאן השוק הולך. אנחנו לא נגד הרגולטור וחושבים שהעיתונאות היא מפחידה אבל תפקידנו הוא לתת מידע שהמידע הוא כלי ליצירת שווקים, אם זה שוק ההתייעלות האנרגטית שקשה לדעת מה השוק הזה עושה כי הוא שוק אוורירי. אם זה גוף גזטק שחנך את רוב המכללות בישראל בגז טבעי. אנרגיות מתחדשות זו הליבה והסיבה שלטובתה הוקם התחום הזה וזה חזונה של המדינה שיש בה מעל ל-800 שעות שמש. אנחנו נראה את תחום הגז ב-30 השנים הקרובות אך העתיד העיקרי של ישראל בשעת מלחמה ובשעת חירום הוא בשוק מבוזר של אנרגיה מתחדשת.
"המילה קונסולידציה היא המילה שכל סטודנט לכלכלה צריך ללמוד בהקשר של האנרגיות המתחדשות בישראל. היום אנחנו מדברים על תעריפים שלא חלמנו לדבר עליהם לפני כמה שנים ועדיין השוק תקוע. חשבנו שהבעיה היא הגריד פאריטי ומסתבר שלא. אני נוסע מפה לכנס שלנו בפריז ולכנס שלנו באמסטרדם, יש לנו תאים שהתפקיד שלהם זה שיתוף ציבור. יש לנו קונפליקט מאוד גדול מאחר שיש רגולטור ויש שוק. מי שנמצא בעולם הזה תמיד יראה את הגרעין של ההמשכיות. פעם דיברנו במגה-וואט והיום אנחנו מדברים בג'יגה-וואט. יש שאומרים שתהיה עדנה השנה ויש שאומרים שלא. קיבלנו משר האנרגיה היוצא שינוי מבני בשוק האנרגיה. האם באמת נראה עוד ג'יגה-וואט של מכסות כמו שאומרים בחדרי חדרים שיוצאים לשוק השנה.
"מי שרצה גריד פאריטי קיבל, מי שרצה חלוציות קיבל חלוציות. מתווה הגז תקוע בין אם בבג"ץ ובין אם בכנסת. אנחנו לא נוותר על האנרגיות המתחדשות. גם אם נישאר כאן 13 אנשים בחדר. כולם כאן חוו פיטורי עובדים. יזם חייב להבין שהוא כמו עוף החול, כשיש בעיות הוא צריך לסדר מחדש את התקציב ולקום מחדש. גם אם נצטרך לשבת לבד בבית קפה ארומה על הווי-פי שלהם אנחנו נמשיך. צריך להוביל שינויי שוק שיובילו תמורות אמיתיות. לא ייתכן שנפקיר את התחום הכי חשוב של המאה הזאת. כשזה נוגע לאנרגיה המתחדשת העולם מתקדם ואנחנו נשארים מאחור. לא ייתכן שנסתכל על השמש ונגיד 'ייצא לנו בסוף משהו מהדבר הזה בעתיד'. יש לנו סיכוי אם נמשיך בדרך הזו, בשביל שינוי צריך תשתית ובעיקר את תשתיות".
איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל: "מיעוט השחקנים בשוק מהווה הזדמנות עצומה. במיוחד בתחום הסולארי, שהוא פשוט ושהוא קל למימון יחסית ושיש לנו הרבה מאוד פוטנציאל לקדם אותו. אנחנו רואים אופק מאוד מאוד ברור וחיובי לתחום הזה. כולכם עוסקים בטכנולוגיות חדשות. הבעיה היחידה שיש רגולטורים וממשלות וגם כשהממשלות האלה מנסות הן לא מצליחות. אנחנו עדיין משלמים בבריאות על עמודי החשמל שקמים ליד הבתים, הם ימשיכו לייצר פליטות גזי חממה בגלל ההסכמים שבמסגרתם הם קמו. הרגולטורים נמצאים במלכוד מאוד לא פשוט. רשות החשמל עם כמה שלא אהבנו אותה עכשיו היא כפופה למשרד האנרגיה ועכשיו מתחילה הרפורמה במשק החשמל שתטיל עוד קשיים.
"האנרגיה הסולארית הצליחה להוריד את המחיר לרמה כזו שמרידור שחיסל את השוק ב-2012 יצטרך לקדם אותה גם בעצמו. צריך לגוון מקורות לא רק בגלל ועידת האקלים בפריז וההסכמים אלא בגלל שהמחיר מכתיב את זה. מרידור אמר שכשנגיע ל-40 אגורות לא יהיו מכסות – אז הגענו למצב הזה. מדברים היום על 1,000 מגה-וואט וזה שוק שהתפלל ל-100 מגה-וואט. על כתפיכם הצרות זה יישב, אנשים חדשים ייכנסו לתחום הזה והתעשייה הזאת תקום ותתעצם. לגבי אנרגיית הרוח נעשו טעויות אמיתיות והרצון הוא להגיע לפשרות היסטוריות עם ארגוני הסביבה הרלוונטיים, ארגוני הסביבה חשובים גם לסביבה וגם לטבע. מי שהלך נגד האינטרס של ההגנה על המגווון הביולוגי – ואני קורא לרשות הטבע והגנים שנמצאים פה למצוא את המקום שבו המדינה יודעת לאשר מנגנונים של פיצוי כספי ואז גם רשות הטבע והגנים יידעו שבמקרה של פגיעה אפשרית ניתן יהיה לעצור והיזמים לא ייפגעו מכיוון שהמדינה מגינה על ערכים והמדינה מגינה על אנרגיה ירוקה. הציפורים כן עוברות והפתרונות כן נמצאים וזה פתרונות שניתן למצוא אותם באמצעות הטכנולוגיה היום.
"צריך להתפלל שהממשלה הזאת לא תיפול כי יש בה סדקים שמתרחבים והיא מקדמת את חוק האנרגיה המתחדשת. יש כאן חוק שבא להסדיר את השוק ושווה מיליארדים. השוק הזה יקבע תוכנית עבודה שנתית וזה הרבה מאוד ויש ועידת מנכ"לים לעסקים ויהיה הרבה יותר קל לקדם את התחום הזה בישראל. החוק הזה אמור לעלות לוועדת הכלכלה וכבל שהוא חבר של התחום אמר שהוא ידון בו בקדימות כדי לקדם אותו. הבשורה היא של חזון מאוד חיובי ואנרגיה היא דבר חיובי וזה קורה. אנחנו מזדקנים ביחד עם התחום הזה ו-2017 היא השנה הראשונה שבה נראה התקנות ראשונות בהיקף של מאות מגה-וואט הולכים וקורים ולפי מה שהתחייבנו על פריז. השר להגנת הסביבה, אבי גבאי הולך לחתום החודש על אמנה חדשה של האקלים והוא נוסע לניו יורק בשביל זה ונראה שינויים אמיתיים בקרוב".