עולם הפרסום עובר אבלוצייה משמעותית, בימים עברו היינו מפרסמים בעיתון הכללי ומגיעים לאחוזים בודדים המחפשים את השירות או המוצר שלנו. מתוך מאה אחוז רוחבי היינו מגיעים ל2 % במקרה הכי מוצלח. כיום המדיות המרכזיות מייצרות לנו אפשרויות להתמקד סביב חיפושים והיטיות של מילים, או לחילופין פייסבוק מפלח לפי גילאים ומיקום ותחומי ענין. אך הדיווחים מהשטח מוכיחים שבעולם העסקי אם המוצר הנו במגזר הB2B הפלטפורמה הזאת פחות יעילה ופחות מניבה פירות מכירתיים, כי תרבות הלייק אינה מניעה לפעולה מיידית. ניוז לטר עצמאי, אתר או בלוג עצמאי יש להם עדיין את הניחוח של המקוריות ושמירה מהודקת על שפה צורה ותוכן שפייסבוק משטיח אותה ולא נותן לה את הערכים הדרושים למותג ובכדי להניע לפעולה.
תשתיות מסד נתונים – כחקלאות
אני ממשיל את בניית מסד הנתונים לערוגות אינסופיות שאנו חורשים וזורעים בדמעה. שם דרך מנגנוני תוכן עצמאיים פנים ארגוניים. שם הזהות של המותג מתפתחת,ומתעבה. הקשר עם קהלי היעד משתבח והוא לא נחלת הכלל ברשתות חברתיות שהמאמצים שם הם נמשלים כבועות סבון מגניבות וחולפות עם הרוח. המסד נתונים כיום בעידן הפרסום החדש הוא ההשקעה הכי מדידה והכי נכונה בטווח הארוך. השיטה הנכונה הנה לבנות עץ חברה של אנשי קשר. המפולחת על פי תחומי העיסוק של החברה, ובייחוד חלוקה בין ספקים ללקוחות, ובתוך הפילוח הזה אנו מעניקים ללקוח חווית שליטה בכל הקשר הישיר שלו עם הלקוחות. ראו זאת כמו פרדס שלאחר שנה פשוט מניב פירות דיגיטאליים עצמאיים, דרך פעילויות עצמאיות ומימון אירועי חברה ומפגשי הדרכה, או קמפיינים ממוקדים לגיוס מנויים.
טיוב נתונים – איסוף, ניתוח, ויישום.- טווח לו"ז של בין חודש לרבעון.
אנו שמים על השולחן את כל אסופת המיילים והרשומות האינסופיות שקיימת ברשות החברה. קודם עושים אימות נתונים מול מערכות מידע אמינות השולחות פולס ניסיון לשרת של הנמען. לאחר שלב הזיהוי והאימות נתונים. אנו מתחילים במלאכת הסלט. חותכים פילוחים לפי האיפיון שנקבע עם צוות החשיבה של הלקוח. לקוחות, ספקים, יצרנים, משווקים, עיתונאים, וכל מה שלא נכנס לפילוח נכנס למה שאני מכנה אותו הבועדם של החברה. המקור נשמר כפי שהוא בשרתי תשתיות ומוצפן כדי למצוא את הגלם לאחר סיום טיוב הנתונים וסידורם כשולחן ערוך ומוכן למלאכת צוות השיווק.
הקמת מערך תוכן עצמאי ומפוקח – בענן.
טכנולוגיות הענן מאפשרות הוזלת עלויות היסטרית בתחום השרתים. תפקידו של מנהל המערכות ( המנמ"ר) פחות משמעותי במסגרת תפקידו בצוות ההקמה. אנו לא מוסיפים נפח לשרתי החברה המאובטחים. אנו מספקים מערכת חכמה של תמסורות מכל הסוגים. בשלב התשתית אנו מאפיינים את כל מילות המפתח ועצי הקטגוריות שהחברה פעולת בהם על כל תחומיה וגווניה. אנו זורעים שדות של אירוסים דיגיטאליים. בונים בנין בר קיימא והשקעה שנשארת במגרש הביתי. כמו שלל מקלות גולף. לכל אחד יש את הזווית והתפקיד שלו במכה הבאה שאנחנו רוצים לתת לכדור שלנו. ובגולף הרבה כדורים עפים החוצה. הדיוק הוא בעוצמת ההתכווננות בחשיבה העסקית הניהולית. איפה שאתה כמנהל מרגיש את תחושת הבטן של נכון או לא נכון. במציאות של החדשות המזוייפות, של עיתונים שלא משאירים כמעט מקום לתוכן אמיתי. הכל מן השפה ולחוץ. הקמת תשתיות מדיה עצמאיים ב2017 היא חובת השעה של כל ארגון עסקי וכל שכן מוסדי לבנות מערך תמסורות קבוע וסדיר עם כל הגורמים. העיתונות המקצועית נפגמה בצורה משמעותית, והיא אינה אמינה מספיק בימים אלו. כדי ליצור ביטוח משפטי לטענות עתידיות וליצור הון פוליטי בצידו צריך להקים את התשתיות לעשרות שנים של פעילות וחיסכון במאות אחוזים. שוק הפרסום הפך נחלת הכל, לא של בעלי המקצוע. רק מותגים ענקיים המוציאים על מיצוב קבוע של מוצרים כמו במבה, קוקה קולה, פארמים, מוצרי צריכה. הם מרכז העוגה, העסקים הקטנים והבינוניים הפסיקו להשקיע בתקציבי משרדי פרסום. ההשקעה בפייסבוק היא כמו לשכור רכב לסופ"ש, כל סופ"ש. למה לא לבנות ולהקים מערכת שיצמח ויתרבה.
צרו קשר עם תשתיות מדיה ומחקר
והתחילו ליצור תשתית ברת קיימא
מאת: ארנון מעוז, מו"ל תשתיות.
