נספח ב' – הערכת ההשקעה הנדרשת לעידוד התייעלות אנרגטית במשק

התייעלות אנרגטית בישראל – דו"ח הפורום הישראלי לאנרגיה – נובמבר 2009

בנספח זה ננסה להעריך את גובה ההשקעה הלאומית הנדרשת לעידוד ההתייעלות האנרגטית במשק. ההערכה מבוססת על הנחות רבות ומטרתה לשמש כאומדן בסיסי בלבד לסדר הגודל הנדרש להשקעה.

  • המטרה היא להגיע לרמת ההתייעלות במשק כפי שפורטה בהחלטת הממשלה מיום 13.03.2008 מספר 3261 (חכ/ 69 ) בנושא "גיבוש צעדים להתייעלות אנרגטית – צמצום צריכת החשמל". היעד אותו הציבה ההחלטה הינו חסכון של 16 מיליארד קוט"ש בשנה בשנת 2020 , ובחישוב עלייה ליניארית משנת 2009 ועד 2020 מתקבל סך של כ – 96 מיליארד קוט"ש חיסכון מצטבר.
  • מחיר קוט"ש נחסך יוערך בדומה למחיר הממוצע שנמצא בארה"ב (ראו תרשים 3) – כ – 3 סנט ארה"ב, שהם כ 12- אג'. מכאן שסך עלות ההתייעלות עד שנת 2020 תהיה כ – 11.5 מיליארד שקלים.
  • בחלוקה גסה ל – 11 שנים מתקבל סכום של כמיליארד שקלים בשנה – זה הסכום שנדרש להשקיע בכדי לעמוד ביעדי ההתייעלות של הממשלה. יש היגיון בחלוקה פשוטה ל – 11 משום שהעלויות תושפענה משני גורמים בעלי מגמות מנוגדות: בשנים הראשונות עלות לקוט"ש נחסך תהיה גבוהה, אך עם התמתנות עקומת הלמידה המחיר ירד. מאידך, בשנים הראשונות החיסכון השנתי יהיה קטן, אך הוא ילך ויגדל לקראת שנת 2020 עם התבססות השוק, העלייה במודעות, והירידה בעלויות.
  • חשבון החשמל הלאומי עמד על סך של כ- 19 מיליארד שקלים בשנת 2007 והוא צפוי לעלות עם העלייה בביקושים עד שנת 2020 . ההשקעה הנדרשת בת מיליארד שקלים בשנה שקולה לכ – 5% מחשבון החשמל הלאומי.
  • נניח כי ניתן יהיה למנף את ההשקעות הציבוריות בהתייעלות במשק באמצעות השוק הפרטי ביחס של 1:4 , כך שעל הממשלה יהיה לממן רק 20% מהסכום האמור, דהיינו כ – 210 מיליון שקלים בשנה.
  • הסכום הנדרש, 210 מיליון שקלים בשנה מהווה כ – 1.1% מחשבון החשמל הלאומי. מכאן שיש צורך בגבייה של 1.1% מתשלומי החשמל לקרן לאומית להתייעלות אנרגטית, בכדי לממן את תהליך ההתיעלות.
  1. מבוא
  2. תקציר מנהלים
  3. רקע – התייעלות אנרגטית
  4. מגמות עולמיות
  5. חשיבות ההתייעלות האנרגטית בישראל
  6. אמצעים להשגת התייעלות אנרגטית
  7. דרכי היישום
  8. מפעלי תעשיה וגופים הפועלים ליישום אמצעי התייעלות אנרגטית באופן עצמאי
  9. מפעלי תעשיה וארגונים בינוניים
  10. משקי בית וארגונים קטנים
  11. חסמים ליישום – חסמים כלכליים, הוכחת ההתייעלות, אינטרסים מנוגדים
  12. מימון ציבורי לפעולות להתייעלות אנרגטית בישראל
  13. נספח א – דוגמאות להיטל מערכת בעולם
  14. נספח ב' – הערכת ההשקעה הנדרשת לעידוד התייעלות אנרגטית במשק

.

Print Friendly, PDF & Email