חסמים ליישום
התייעלות אנרגטית בישראל – הפורום הישראלי לאנרגיה – נובמבר 2009
חסמים כלכליים
הבעיה המרכזית בתחום ההתייעלות האנרגטית היא הצורך בהשקעה, לעיתים נכבדת, בתחילת התהליך, בעוד הרווחים יגיעו מהחיסכון העתידי, שאין בו בטחון מוחלט. בכדי לקבל החלטה על יישום פרויקט התייעלות אנרגטית נדרשת מידה רבה של ביטחון בהחזר העתידי של האמצעים החדשים, ראייה ארוכת טווח של ההנהלה, ואיתנות פיננסית. ישנם ארגונים מעטים העונים על כל שלושת התנאים הללו.
כאמור, במקרים רבים ההנהלה אינה מודעת לאפשרויות החיסכון הגלומות בהתייעלות, אם היא מודעת נמצא שהיא אינה מעריכה נכון את גודל החיסכון האפשרי, וגם כאשר מעריכה נכון, אינה מעריכה את ההשפעה על השורה התחתונה. כך יוצא שאף כי ההתייעלות יכולה להביא לעלייה של ממש ברווחי החברה אין ההנהלה מקדמת את הנושא.
אמנם, לעתים רבות החיסכון הכספי המתקבל מביצוע פרויקטים של התייעלות אנרגטית מאפשר את מימונם באמצעות הלוואה, אך במרבית המקרים פרויקטים אלו נחשבים בעלי סיכון גבוה והמשקיעים דורשים החזר גבוה על ההשקעה, עד כדי כך שערוץ המימון ממקורות בנקאיים ופרטיים נחסם. ניתן לציין מספר גורמים אפשריים למצב זה:
מימון
ראשית, אין ניסיון מספיק בתהליכי התייעלות בכדי לבסס ביטחון בחיסכון העתידי, החיסכון שבאמצעותו תוחזר ההלוואה. כמו כן, בדרך כלל אין ציוד שניתן לשעבד כערובה (לעיתים מדובר בהתקנה של אלפי נורות, או מכשיר מותאם באופן מדויק ללקוח כך שאין אפשרות להעבירו ללקוח אחר), והערובה היחידה להלוואה הינה זרם ההכנסות העתידי מהחיסכון, וגופי המימון רואים בכך סיכון גבוה.
סיבה נוספת היא שלמרות שניתן למצוא פרויקטים בהם ההחזר על ההשקעה גבוה, הרווח מתחלק בין הצרכן, מבצע הפרויקט והגורם המממן, ולכן יש צורך בזמן התקשרות של מספר שנים (מ – 3 ועד 10 ) בכדי לפצות באופן הולם את כל הגורמים. זמן ההתקשרות הארוך מעלה את הסיכון הכרוך בפרויקט (מבחינת גורמי המימון), וגם את המוטיבציה של הצרכן להיכנס לחוזה ארוך טווח מול הגורם המבצע (החיסכון יגיע באופן מלא למימוש ע"י הצרכן רק לאחר שנים רבות).
מחסום המימון קשור בכשל שוק נוסף: בכדי לשמור על רווחיות הגורמים השונים וזמן החזר סביר נשקלים פרויקטים בעלי תשואה שנתית של 20% ומעלה, יוצא מכך שתהליכים רבים להתייעלות אנרגטית במשק נותרים לגמרי מחוץ למסגרת האפשרויות. בפרט יש לציין כי תהליכי התייעלות בקרב משקי בית דורשים השקעה גבוהה יחסית להחזר ולכן השקעות פרטיות בהתייעלות משקי הבית אינן כלכליות. זאת למרות שבראייה משקית, הכוללת חיסכון בתשתיות ייצור והולכה, כמו גם צמצום פליטות מזהמים וגזי חממה, יש תועלת כוללת חיובית גם בהשקעות אלו.
הבעיה מחמירה עקב המחיר הנמוך המשולם עבור אנרגיה ממקור מחצבי. כאמור, השימוש במקורות מחצביים גורר השפעות לוואי שליליות רבות ("עלויות חיצוניות"). אנו משלמים על השפעות אלו באופן עקיף דרך כספי המיסים הנדרשים לממן את הטיפול בתחלואה ובנזקי התשתית הנגרמים משריפת הדלקים, אך מחיר זה אינו מגולם במחיר החשמל. כתוצאה מכך מחיר החשמל נמוך מכפי שהיה צריך להיות. מעבר לעובדה שמחיר נמוך מעודד צריכה עודפת ובזבזנית, הוא גם מקשה על יישום פרויקטי התייעלות היות והם נמדדים תמיד בשורה התחתונה, וזו מחושבת ביחס לעלות האלטרנטיבית – שהיא שימוש בדלקים מחצביים. ככל שמחיר השימוש באלו יהיה נמוך יותר, כך הרווח בפרויקטי התייעלות יקטן והכדאיות תרד.
הוכחת ההתייעלות
היות והחיסכון המושג באמצעות התייעלות אנרגטית אינו ניתן בדרך- כלל למדידה ישירה, ישנה בעיה בהצגת תוצאות ההשקעה באמצעים להתייעלות אנרגטית. הדבר מהווה אתגר של ממש בעת יישום מודלים דוגמת חלוקת החיסכון או חיסכון מובטח, שכן כל שינוי בצריכת החשמל בפועל עשוי להיות מושפע ממשתנים רבים (תנאי מזג אויר קיצוניים, עלייה או ירידה בתפוקת המפעל, הרחבה או צמצום כוח האדם, וכד') וקשה לשייכו לתהליך ההתייעלות. לפיכך, נמנעות חברות שירותי אנרגיה מביצוע פרויקטים אשר קיים קושי להוכיח את החיסכון שהושג בעקבות תהליך ההתייעלות.
אינטרסים מנוגדים
ישנם במקרים רבים כשלים הנובעים מאינטרסים מנוגדים, הנובעים מהקשר בין שוכר ומשכיר, או בונה וקונה. לדוגמה: כאשר בעל חנות או דייר בדירה משכיר את הנכס, ישנו סיכוי נמוך שהוא יכנס להשקעה בשדרוג תשתית המבנה הקבועה או במערכות המיזוג על מנת להגדיל את יעילותן האנרגטית . מאידך, בעל הנכס לא משלם את החשבונות השוטפים ולכן גם לו אין אינטרס להשקיע בתשתיות יעילות.
בעיה דומה קיימת ברכישת נכס מקבלן, אשר מטבע הדברים פועל להגדיל את רווחיו באמצעות צמצם עלויות הבניה; כאשר הקונה עצמו אינו מודע לתועלת ארוכת הטווח שבבנייה חוסכת אנרגיה, ואינו דורש מבנה מסוג זה. בסופו של דבר הקונה הוא המשלם את חשבונות החשמל בבנין שנבנה באופן שאינו חוסך אנרגיה. חסמים אלו ניתן לפתור באמצעות חובת סימון אנרגטי למבנים, המאפשרים העברת מידע מהימן מהמוכר לקונה, או מהמשכיר לשוכר, ובכך ליצור שוק יקר יותר למבנים יעילים.
- מבוא
- תקציר מנהלים
- רקע – התייעלות אנרגטית
- מגמות עולמיות
- חשיבות ההתייעלות האנרגטית בישראל
- אמצעים להשגת התייעלות אנרגטית
- דרכי היישום
- מפעלי תעשיה וגופים הפועלים ליישום אמצעי התייעלות אנרגטית באופן עצמאי
- מפעלי תעשיה וארגונים בינוניים
- משקי בית וארגונים קטנים
- חסמים ליישום – חסמים כלכליים, הוכחת ההתייעלות, אינטרסים מנוגדים
- מימון ציבורי לפעולות להתייעלות אנרגטית בישראל
- נספח א – דוגמאות להיטל מערכת בעולם
- נספח ב' – הערכת ההשקעה הנדרשת לעידוד התייעלות אנרגטית במשק
.
