למרות שהטכנולוגיות שהמציא יכולות לשנות מערכות גידולים חקלאיים בכל מקום, בועז וכטל מעיד על עצמו שהביא את הטכנולוגיה שלו לעולם בשביל העניים. הוא רוצה שהיא תגיע לדארפור, לסיירה לאון, לקונגו ולמקומות אחרים שנעלמים מעיני העולם ונשכחו מהלב. מקומות בהם אנשים מתים מהסיבה הכי לא נכונה – רעב.

מאת: יניב פילדסט – מערכת תשתיות

צילום: ארנון מעוז

ועידת כלכלה ירוקה 2009. הזדמנות טובה לפגוש משקיעים ואת מקבלי ההחלטות במשק. ועידות ירוקות הינן כבר עניין שבשגרה במחוזותינו והשתתפות בהן לכל הנוגעים בדבר הינה בגדר חובה, בפרט לחברות צעירות המעוניינות ליצור קשרים, למצוא משקיעים ולהוציא את הרעיון שלהם מהקופסה.

כזה הוא בועז וכטל, אדם נמרץ שמקרין שמחת חיים ומספר בנחישות על המצאתו שגם קיבלה כבר הכרה בעולם ע"י המגזין הטכנולוגי של NASA.

המטרה: למנוע רעב בעולם

למרות שהטכנולוגיות שהמציא יכולות לשנות מערכות גידולים חקלאיים בכל מקום, בועז מעיד על עצמו שהביא את הטכנולוגיה שלו לעולם בשביל העניים. הוא רוצה שהיא תגיע לדארפור, לסיירה לאון, לקונגו ולמקומות אחרים שנעלמים מעיני העולם ונשכחו מהלב. מקומות בהם אנשים מתים מהסיבה הכי לא נכונה – רעב.

"הטכנולוגיה הראשונה שפיתחתי משפיעה על טמפרטורת השורש של הצמח בצורה הומאופטית (כלומר ללא השקעת אנרגיה בשינוי הטמפרטורה של המים, ללא השפעה סביבתית). המים מקבלים את הטמפרטורה של האדמה, עוברים במעגל סגור ומפחיתים את טמפרטורת השורשים בכ- 10-11 מעלות. כל השינוי נעשה על ידי סחרור של המים. תוצאות הניסויים מראים על גידול שבין 20-40% (!!) בתנובת הגידולים.

"הטכנולוגיה השניה שפיתחתי נבחרה כטכנולוגית החודש על ידי מגזין Tech-Brief של NASA ונקראת השקיה בעיבוי. הטכנולוגיה מבוססת על קירור מים בעזרת אנרגיה סולרית אל מתחת לנקודת העיבוי וסחרור המים בצינורות במעגל סגור. במערכת צריך למלא מים רק פעם אחת, הטמפרטורה הנמוכה גורמת לעיבוי של מים מהאויר על הצינורות ובמים אלו מושקים היבולים.

"שימוש בכל אחת מהטכנולוגיות הללו ביחד או בנפרד יכול להשפיע בצורה מכריעה על הכדאיות הכלכלית של משק חקלאי. את היתרונות שבשימוש בטכנולוגיות ניתן לראות במספר פרמטרים:

1. שימוש נפרד יגדיל את תנובת היבולים, שימוש משולב עשוי להכפיל או אפילו לשלש תפוקה חקלאית.

2. איכות הגידולים עולה כי יש הבדלים קטנים יותר בטמפרטורת הצמח.

3. תזמון – הקדמת יבולים בהשוואה למתחרים.

4. חיסכון במים, במיוחד בקיץ, הצמח מאדה פחות מים מכיוון שהטמפרטורה שלו נמוכה יותר."

לאילו גידולים מתאימה כל טכנולוגיה?

המערכת לחימום וקירור שורשים מתאימה לרוב הגידולים בחממות בין אם החממות מחממות או לא. היא גם מתאימה לרוב הגידולים בשדה פתוח. היא אינה מתאימה לאיזורי חקלאות במקומות עם קרקע קפואה.

מערכת ההשקייה בעיבוי מתאימה לרוב הגידולים (בהוואי נעשו נסיונות עם השקייה בעיבוי עם מי ים קרים בסחרור פתוח בין מים קרים מעומק הים ועיבוי ע"פ צינורות עיוורים על היבשה על 300 סוגי צמחים כולל גפנים ומטעים צעירים והגיעו לתוצאות פנטסטיות כמו למשל 3 מחזורי גידול בגפנים בשנה. המערכת שלנו לא תהיה קשורה כמובן למי ים אלא תאפשר להשיג אותן תוצאות במילוי מערכת חד פעמי ובמערכת עצמאית אשר לא תהיה קשורה למקור מים חיצוני או חשמל אלא לקירור באנרגיה סולארית! )

מבחינת איזורי אקלים – קיץ ארוך, חם ולח הוא אידיאלי להתקנת המערכת כאשר אנו מאמינים שנוכל לקיים חקלאות מדברית ע"י השקיה מהלחות באויר בלילה כאשר הלחות היחסית היא גבוה בד"כ.

האם הטכנולוגיה זקוקה לתנאי סביבה מסויימים כמו לחות מסויימת באויר?

ככל שהלחות היחסית והטמפרטורות יותר גבוהות כך גם גדלה תכולת המים באוויר. ניתן יהיה לקיים גם חקלאות מושקית ע"י עיבוי במקומות בעלי לחות נמוכה יותר אך זה דורש יותר אנרגיה לקירור בין שאר המשתנים.

באיזה שלב נמצאת כל טכנולוגיה?

סיימנו את הניסויים במערכת לטמפרטורות של שורשים ב-3 בטא סייטס ע"פ שישה גידולים במשך 3 שנים. המערכת מוכנה לשלב המיסחור

מערכת ההשקיה בעיבוי דורשת גמר פיתוח, בדיקות שטח והכנה לשלב מיסחור.

שותף לעשייה, ד"ר שרון דביר – ניהל חממה טכנולוגית יהודית ערבית בנצרת, בעל דוקטורט בהנדסה חקלאית.
בועז וכטל הוא בעל תואר בניהול ושיווק מאוניברסיטת מרילנד.