ניהול סיכונים עסקיים ופיננסיים בפרויקטים סולאריים

מאת: רו"ח איתן גלזר

ענף האנרגיה הסולארית נהנה מתמריצים ממשלתיים ומתדמית של ענף סולידי בעל תשואה קבועה המובטחת על ידי חברת החשמל הנמצאת בבעלות המדינה. אך גם לענף זה סיכונים עסקיים ופיננסיים אותם חשוב להכיר על מנת להבטיח את ההשקעה במתקנים אלו.

הסיכונים העיקריים המופיעים בספרות המקצועית של הענף הסולארי הם: הסיכון למדינה ולצרכנים מהפרעות בהספקת החשמל וסיכון לחברות ולמשקיעים מאי השגת התשואה המתוכננת במודל העסקי. סיכון נוסף ומשמעותי מכולם נובע מתלות הענף הסולארי בסביבה רגולטורית משתנה ועיכובים בתהליכי הרישוי למתקנים הסולאריים.

מהם הסיכונים בענף הסולארי הישראלי?

כמקובל בעולם, בכל הסדרה חדשה התעריפים לחשמל המיוצר במתקנים הסולאריים יורדים. כיום אין עדיין ביטחון כי עלויות המתקנים תרדנה אף הן בקצב זהה וגם שיפור נצילות המערכות הנובע ממו"פ ושיפורים טכנולוגיים לא מדביק עדיין את הפער במלואו. התוצאה היא כי המרווח לספיגת טעויות ונזקים מצטמצם, הרווחיות יורדת וחשיבות ניהול הסיכונים עולה משמעותית.
כל עוד עלות ייצור אנרגיה סולארית גבוהה מ- Grid Parity (מחיר החשמל הקונבנציונלי) והיא אינה רווחית כלכלית בפני עצמה ותלויה בתמרוץ ממשלתי – ישנו סיכון רגולטורי ופיננסי. יש לזכור שמדובר בחוזים ל-20 שנה ולכן טעות בתכנון ו/או אי גידור הסיכונים עשויים לגרור "בכייה לדורות".

חשוב לזכור כי השפעה של ירידה בתעריף או עלייה בלתי צפויה בעלויות משפיעה בסדרי גודל משמעותיים על הירידה בתשואה!!! לדוגמא בפרויקט טיפוסי של 5 מגה וואט, עלייה של 5% בעלות ההקמה גוררת ירידה של 15% בתשואה מהפרויקט. ירידה של 7% בתעריף גוררת ירידה של 19% בתשואה הפנימית. עובדה זו נובעת כי ההשפעה נלקחת על פני 20 שנה ומהוונת לצורך חישוב שיעור התשואה הפנימית.

המסקנה: חשיבות ניהול הסיכונים אינה פוחתת ככל שהזמן חולף אלא אפילו גוברת.

איתור הסיכונים העסקיים והפיננסיים

סיכון ברמת הפרויקט

• מבנה החוזים – האם אתה מוגן מפני כל תרחיש?
• טכנולוגיה – האם היא מוכחת כיציבה למשך 20 שנה?
• סיכוני הקמה – עמידה בלו"ז ובעלויות המהוות את הבסיס לתוכנית העסקית
• סיכון תפעולי – מיומנות הצוות המתחזק, נזק לציוד
• זמינות מקור האנרגיה – עוצמת קרינה, הצללה, קצב אובדן ניצולת
• ביצועים פיננסיים – מבנה הון/חוב ושמירה על אמות מידה פיננסיות מול הגורם המממן.

רמת העסקה

• SPE – מהן ההשלכות הלא צפויות של המבנה הקלאסי?
• ניהול תזרימי המזומנים – האם המזומן זמין כשיידרש?
• חדלות פירעון של מי מהשחקנים האחרים בפרויקט והשלכותיה

איתנות פיננסית

• איתנות פיננסית של הקבוצה
• איתנות פיננסית של הממשלה וחברת החשמל
• נטיית הממשלה לעמוד בהתחייבויותיה
• נגישות להון זר

עסקי ומשפטי

• עלות וזמן השגת אישורים מרשויות חוק רלבנטיות (בעיקר במערכות בינוניות)
• זכויות בעלות על הנכסים והשטחים
• יכולת המצאת בטחונות למלווים בהסבת תמורות עתידיות מרוכש החשמל
• יכולת לאכוף זכויות ולקבל פיצוי

קווי אשראי

• ערבויות ביצוע למממנים
• דרישות ביטוח סיכונים
• גידור חשיפות המטבע

כיצד ניתן לצמצם סיכונים בהקמת פרויקט סולארי?

פרויקטים סולאריים מושכים משקיעים רבים לאור התשואה הגבוהה הגלומה בתעריפים הכלולים בהסדרות השונות. על מנת למנוע מצב בו מצבי אי וודאות גוררים פרויקט של 20 שנה להפסד, יש לנהל היטב את הסיכונים הגלומים בפרויקט ולפעול לצמצום הסיכונים לאורך חיי הפרויקט.

צמצום סיכונים ברמת הפרויקט ורמת העסקה

1. וודא שלמות המסמכים המשפטיים הנמצאים בידך (כמובן לאחר שימוש ביועץ משפטי מתאים אשר יוודא כי אין "קצוות פתוחים" בהסכמים). בין המסמכים המשפטיים נמצאים הסכם מכירת החשמל, חכירה ושכירות קרקע וגגות, הסכמי הלוואה,בטחונות, שיעבודים וכיו"ב.

2. השתמש בטכנולוגיה מוכחת (פאנלים, ממירים, כבלים) – ניסיון לחסוך בעלויות הקמה (כגון בשימוש בטכנולוגית Thin Film) עשוי לעלות באובדן הכנסות עתידי משמעותי. כשניגשים להקמת פרויקט סולארי זה לא הזמן לנסות טכנולוגיות חדשות ולא מוכחות.

3. בדוק את תנאי השטח, עוצמת הקרינה, זמינות מקורות האנרגיה (הצללה) ויכולות מיצוי.

4. בצע מבחני רגישות למודל הפיננסי – אין להסתפק בתרחיש הבסיסי של ריבית קבועה, עלויות קבועות, ורמת הכנסות קבועה. יש לבצע ניתוח רגישות תוקפני כלפי המודל ולבדוק מה קורה לתשואה אם עלויות ההקמה עולות, עלויות תחזוקה בלתי צפויות נוצרו, התעריף ירד שוב בטרם הושלמה ההקמה, שיעור הריבית עלה וכיו"ב.

ניתוח שכזה יתן תמונה מה קורה לתשואה בכל התרחישים המסוכנים ועד היכן עשויה התשואה לרדת. ניצוח זה חשוב במיוחד עם ההון העצמי מגיע ממשקיע פיננסי שמעוניין בתשואה ולא בפרויקט עצמו ויש לו תשואה מסוימת שמתחתיה הוא אינו נוהג להשקיע בפרויקטים.

6. בדוק תקפות ומיומנות שרשרת האספקה – הענף הסולארי בישראל אינו חסין מתופעת העדר. כמובן שלעדר עשויים להסתנן "מחפשי מציאות" ולהציע ציוד לא מוכח או רמת שירותי תחזוקה לא נאותה. בצע דיו דיליג'נס על הספקים המהותיים.

איתנות פיננסית

עסקי ומשפטי

1. קח בחשבון את יתרת המכסה הזכאית לתמריץ בטרם תשקיע כסף ומאמצים – בהסדרות עם מכסה יש להיות עם היד על הדופק כדי להימנע ממצב שבו נעשות השקעות כשהמכסה כבר התמלאה.

2. התחשב בהיסטוריה של נוהג הממשלה וחברת החשמל לעמוד בהתחייבויותיהן – אומנם אין ניסיון של אי פירעון התחייבויות הממשלה וחברת החשמל אך עם העלייה לכותרות של בעיות הנזילות של חברת החשמל יש לנהוג בזהירות במיוחד במערכות יותר גדולות.

מקורות אשראי

1. וודא הקבלה בין מקורות לשימושים – אין טעם למשוך את כל המימון הבנקאי כשעדיין אינו נדרש, לשלם ריבית גבוהה על ההלוואה ולקבל תשואה אפסית על הכסף בבנק.

2. לגורם המממן יש אינטרס זהה לשלך שהפרויקט יהיה רווחי וייתן תשואה גבוהה. העדף גורם מממן עם ניסיון בתחום – הוא יעזור לך לשמור על התשואה.

שימוש במערכת המס כתמריץ לענף האנרגיה הסולארית

בינואר 2008 התקבלה החלטת ממשלה לאימוץ החלטות הועדה הבינמשרדית למיסוי ירוק. רשות המסים מכנה זאת כ"רפורמת המיסוי הירוק" אך המצב רחוק מלהוות מהפיכה אמיתית. למיסוי הירוק יש כיום 3 רכיבים:

1. המתוקשר ביותר וחסר המשמעות ביותר – הגדלת מיסוי ושווי שימוש על רכבים מזהמים – טרם הוכחה השפעת המהלך על רמות זיהום.

2. במסגרת תיקון חוק עידוד השקעות הון התווסף מעמד של "מפעל מאושר" לחברות העוסקות במו"פ בתחום אנרגיה מתחדשת או מייצרות ציוד המשמש לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת – פוטנציאל להטבות מס משמעותיות ליצרני ציוד למתקנים סולאריים. יצרני החשמל עצמו לא זכאים ליהנות מהטבות מס. בארה"ב למשל ישנן הטבות מס משמעותיות בדמות זיכוי מס לכל קוט"ש המיוצר מאנרגיה מתחדשת Production Tax Credit – “PTC”)

3. פחת מואץ – בחודש מאי 2010 (תקופה ארוכה מאז ההסדרה הראשונה) פורסמו תקנות בדבר פחת מואץ על פני 4 שנים לציוד שנעשה בו שימוש לייצור אנרגיה מאנרגיה סולארית (תרמו סולארית או פוטו וולטאית – מה לגבי אנרגיית רוח? למה מחכים?)

התקנה היא בתוקף רטרואקטיבי מינואר 2009 והיא משפרת משמעותית את תזרים המזומנים לכל פרויקט סולארי מכיוון שבשנים הראשונות יש הפסד למס ובעצם מושגת דחייה של תשלומי מסים בשנים הראשונות לפרויקט.
אין ספק כי נעשה צעד ראשון וחשוב לתמרץ את התחום אך יש מקום רב להרחיב את השימוש במערכת המס לקידום ייצור אנרגיה מחדשת ממקורות חלופיים.

מה ניתן לעשות ברמה הלאומית

ברמה הלאומית- יש להגביר ידע והבנה בתחום ולבנות יכולות ייצור והספקה. זאת על ידי שיתוף פעולה בין האקדמיה, חברות מו"פ, מוסדות תקינה של ציוד, חברות אסטרטגיות והגופים הרגולטורים.
והכי חשוב – להחליף "הנדסה פיננסית" בהנדסת חשמל…

הכותב הוא שותף וראש תחום קלינטק  ב – PwC ישראל, המרצה במסגרת יום העיון הקרוב למערכות סולאריות על היבטי מימון ומיסוי של ההסדרה החדשה

מאמר זה מתפרסם במגזין תשתיות סביבה ואנרגיה. המאמר נועד למסירת מידע בלבד, ואין לראות בתוכנו מתן ייעוץ או חוות דעת מקצועית