מבוא

התייעלות אנרגטית בישראל – דו"ח הפורום הישראלי לאנרגיה – נובמבר 2009

ביקוש לחשמל גדל – ההיצע קטן

משק האנרגיה של ישראל מצוי במשבר עמוק, עת הביקושים הגדלים בהתמדה מאיימים ליצור מחסור של ממש בחשמל. ממשלת ישראל פועלת לפתרון המשבר באמצעות הגדלת ההיצע (כושר ייצור החשמל) מחד, והקטנת הביקוש לחשמל, מאידך. ואולם, בעוד שהפעילות להגדלת כושר הייצור – בדמות תכנית חרום להקמת תחנות כוח חדשות על בסיס גז טבעי, ותחנת כוח פחמית נוספת (פרוייקט D) מתקדמת בצורה נמרצת, הרי שבכל הקשור לצמצום הביקוש באמצעות – התייעלות אנרגטית, מתנהלת הממשלה בעצלתיים. סוגיה זו אף זכתה להתייחסות מבקר המדינה בדו"ח שנתי 59 ב לשנת 2008.

בשנת 2008 קיבלה הממשלה החלטות חשובות בדבר צעדים להתייעלות אנרגטית במשק, בהן הוצב יעד התייעלות בשיעור של כ- 20% מצריכת החשמל עד לשנת 2020. אולם בפועל – טרם ננקטו צעדים של ממש להשגת היעד. החלטת הממשלה מציגה שורת צעדים להפחתת הצריכה, בעיקר במוסדות הציבור, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות; אך היא חסרה התייחסות למגזרי המשק האחרים, דוגמת התעשייה, המסחר ומשקי הבית, אשר חלקם בעוגת הצריכה מגיע לכדי 90% . בנוסף, אין ההחלטה כוללת תכנית יישום מפורטת דיה, והיא חסרה תקציבים הולמים למימוש הצעדים אותם היא מציגה.

מדיניות הממשלה במשק החשמל

חשיבותה של ההתיעלות האנרגטית כיעד מרכזי בתכנון משק החשמל של ישראל עולה לא אחת במסמכי המדיניות של המשרד לתשתיות לאומיות, העוסקים במשק האנרגיה. תכנית האב המקיפה למשק האנרגיה שהוכנה עבור המשרד בשנת 2004 , ע"י צוות חיצוני בראשות ד"ר ארז סברדלוב וד"ר עמית מור, שמה דגש רב על קידום ההתייעלות האנרגטית; אולם התכנית לא אומצה ועקרונותיה אינם באים לידי ביטוי בפעולות המשרד. תכנית האב למשק החשמל לשנים 2007-2030 היא תכנית אב אחרת אשר הוכנה על ידי מנהל החשמל במשרד התשתיות. תכנית זאת היא למעשה תכנית הפיתוח של משק החשמל בפועל, וגם היא מתייחסת לחשיבות שבקידום ההתייעלות האנרגטית כמרכיב מרכזי במדיניות הממשלה במשק החשמל, ומציבה אף היא יעד התייעלות של כ- 20% עד לשנת 2020 . ואולם, יעד זה אינו בא לידי ביטוי בתחזיות הביקוש, מהן נגזרות תוכניות הפיתוח של משק החשמל, והתכנית אינה מציגה צעדים אופרטיביים להשגתו.

מדיניות הממשלה גורסת כי צעדי התייעלות אנרגטית מניבים חסכון ורווח כלכלי ניכר, ולפיכך חוקי השוק יניעו חברות ומפעלים ליזום פעולות התייעלות על בסיס עסקי, על מנת שיניבו רווח מירבי. אולם בפועל, מספר הפרויקטים להתייעלות אנרגטית קטן, ואלו המבוצעים הינם בהיקף מצומצם. ההנחה כי ניתן להטיל על השוק החופשי את מלוא האחריות להתייעלות במשק צריכה להבחן מחדש. על הממשלה לפעול להסרת כשלי שוק וחסמים שונים, ובנוסף לבחון אמצעים למתן סיוע ממשלתי למימון פרויקטים מסוג זה, על מנת להאיץ את קצב יישומם והיקפם.

  1. מבוא
  2. תקציר מנהלים
  3. רקע – התייעלות אנרגטית
  4. מגמות עולמיות
  5. חשיבות ההתייעלות האנרגטית בישראל
  6. אמצעים להשגת התייעלות אנרגטית
  7. דרכי היישום
  8. מפעלי תעשיה וגופים הפועלים ליישום אמצעי התייעלות אנרגטית באופן עצמאי
  9. מפעלי תעשיה וארגונים בינוניים
  10. משקי בית וארגונים קטנים
  11. חסמים ליישום – חסמים כלכליים, הוכחת ההתייעלות, אינטרסים מנוגדים
  12. מימון ציבורי לפעולות להתייעלות אנרגטית בישראל
  13. נספח א – דוגמאות להיטל מערכת בעולם
  14. נספח ב' – הערכת ההשקעה הנדרשת לעידוד התייעלות אנרגטית במשק

.

Print Friendly, PDF & Email